חבר של טראמפ ביקש מרשויות ההגירה לעצור את אם ילדו — ופקיד בכיר נרתם לעזור

שלח

הרשמה לקבלת הניוזלטר היומי ועדכונים חשובים

Phone

שלח

By submitting this form and signing up for texts, you consent to receive news notification text messages from HebrewNews.com at the number provided, including messages sent by autodialer. Consent is not a condition of purchase. Msg & data rates may apply. Msg frequency varies. Unsubscribe at any time by replying STOP. Text HELP for help. Privacy Policy & Terms Of Use

במרכז הפרשה עומד פאולו זמפולי, איש עסקים ושליח נשיאותי בעל קשרים הדוקים למעגל הקרוב של הנשיא דונלד טראמפ. על פי הדיווח, זמפולי פנה לגורם בכיר ברשות האכיפה וההגירה של ארצות הברית, וביקש לפעול נגד חברתו לשעבר ואם בנו, אמנדה אונגארו, בזמן שהתנהל ביניהם מאבק משמורת.

פאולו זמפולי, מימין, במאר-א-לאגו עם הנשיא טראמפ ואשתו, מלאניה, בערב השנה החדשה בשנת 2016.

לפי מסמכים ועדויות שנאספו בתחקיר, זמפולי עדכן את הפקיד כי אונגארו שוהה בארצות הברית ללא מעמד חוקי, ורמז כי מעצרה יסייע לו בהליך המשמורת. הפקיד הבכיר, כך נטען, פנה ישירות לגורמי אייסי במיאמי וביקש לוודא שהיא תיעצר לפני שתשתחרר בערבות. במהלך השיחה, לפי הדיווח, הוזכר כי מדובר במקרה “חשוב למישהו קרוב לבית הלבן”.

אונגארו נעצרה בהמשך, ובסופו של דבר גורשה לברזיל.

זמפולי מצדו מכחיש כי ביקש במפורש את מעצרה. לדבריו, רק ניסה להבין את מצב ההליך המשפטי. הוא לא שלל לחלוטין שהזכיר את שמו של טראמפ או את עניין המשמורת — אך טען כי לא פעל כדי להשפיע על החלטות האכיפה.

גם משרד הביטחון הפנימי של ארצות הברית דוחה את הטענות. בהודעה רשמית נמסר כי אונגארו נעצרה וגורשה משום שהפרה את תנאי השהייה שלה, וכי אין כל קשר ללחצים פוליטיים. דוברת של מלניה טראמפ הוסיפה כי הגברת הראשונה אינה מעורבת ואינה מכירה את פרטי המקרה.

אך עצם קיומה של פנייה כזו — גם אם לא הוכחה כהשפעה מכרעת — מעלה שאלות רחבות יותר. רשות האכיפה וההגירה מחזיקה בסמכויות נרחבות ובשיקול דעת משמעותי: מי ייעצר, מי ישוחרר, ומי יגורש. כאשר שיקול הדעת הזה נחשף ללחצים ממעגלי כוח פוליטיים, גם אם בעקיפין, האמון הציבורי במערכת מתערער.

המקרה משתלב בביקורת רחבה יותר שנשמעת בשנים האחרונות כלפי מדיניות ההגירה של ממשל טראמפ — ביקורת שלפיה האכיפה אינה אחידה, ולעיתים מושפעת מקרבה אישית או מאינטרסים חיצוניים. גם אם מדובר במקרה בודד, הוא מעניק לטענות הללו ממד מוחשי.

עבור אונגארו, המשמעות הייתה אישית ומיידית. כאשר עודכנה כי גורם בכיר התערב בעניינה, הגיבה בקצרה: “זה הרסני”.

אך מעבר לסיפור הפרטי, הפרשה מעלה שאלה עקרונית: האם מנגנוני כוח ממשלתיים — במיוחד כאלה הפועלים בתחומים רגישים כמו הגירה — יכולים להישאר חסינים לחלוטין מהשפעה של קשרים אישיים?

במערכת שבה נאמנות אישית היא מטבע פוליטי בעל ערך, הסיכון ברור. השאלה היא לא רק אם החוק נאכף — אלא למי הוא נאכף, ומי יכול לשנות את מסלולו בשיחת טלפון אחת.