
בדיעבד התברר כי לא מדובר במקרה יחיד. מאז חודש מאי נחתו לפחות שלוש טיסות של תושבי עזה — בדרום אפריקה ובאינדונזיה. הנוסעים נרשמו לעזוב את הרצועה, אך רבים מהם לא ידעו מי בדיוק עומד מאחורי היוזמה.
כעת חושף תחקיר מקיף של סוכנות הידיעות אסושייטד פרס כי מאחורי הטיסות עומד ארגון ישראלי בשם "עד כאן". הארגון מוכר בשנים האחרונות בשל פעילות חשאית שנועדה לחדור לארגונים אנטי־ישראליים ולחשוף פעילות עוינת כלפי ישראל.

החשיפה עוררה תגובות חריפות בזירה הבינלאומית. כאשר נחתה אחת הטיסות בדרום אפריקה, שר החוץ של המדינה, רונלד למולה, האשים כי מדובר במהלך שמטרתו לגרש פלסטינים מרצועת עזה ומהגדה המערבית.
מייסד הארגון הוא גלעד אח, פעיל מן ההתיישבות ומילואימניק בצה"ל, שייסד בהמשך גם ארגון נוסף בשם "דור הניצחון של החיילים הישראלים". בעבר פרסם אח מסמך מפורט שבו הציע מודל להגירה מרצון של פלסטינים מרצועת עזה.
במסגרת פעילות ההסברה שלו אף פורסמו מודעות על אוטובוסים בישראל ובהן תמונתו של נשיא ארצות הברית לשעבר דונלד טראמפ, לצד המסר: "ניצחון פירושו הגירה מרצון".
אולם כאשר החלו להתארגן הטיסות בפועל, הן לא בוצעו תחת שמו של הארגון. לפי התחקיר, הפעילות התנהלה באמצעות גוף שנקרא "אל־מאג'ד", שהציג את עצמו באתר האינטרנט שלו כארגון הומניטרי הפועל למען הקהילה הפלסטינית ומסייע למוסלמים באזורי סכסוך.
האתר טען כי הארגון נוסד בשנת 2010 בגרמניה וכי הוא מפעיל משרד בירושלים המזרחית. אולם בדיקה העלתה כי הארגון אינו מופיע ברשומות רשמיות של עמותות או חברות בגרמניה.
איש העסקים האמריקני־ישראלי מוטי כהנא, שחתם על חוזה לארגון אחת הטיסות, סיפר כי הקשר בין הארגון הישראלי לבין החברה הוצג בפניו בגלוי. לדבריו, מדובר למעשה באותה קבוצה הפועלת תחת שמות שונים. "יש להם צוות דוברי ערבית שעונה לטלפונים," אמר. "המטרה הייתה שלא תיראה מעורבות ישראלית."
סוכנות אסושייטד פרס שוחחה עם שישה פלסטינים שהשתמשו בשירות. חלקם שמעו על האפשרות לעזוב את הרצועה באמצעות המלצות מפה לאוזן, ואחרים נחשפו לפרסומים ברשתות החברתיות.
הנוסעים סיפרו כי שילמו עד כ־2,000 דולר לאדם. התשלומים הועברו באמצעות העברות בנקאיות ולעיתים גם באמצעות מטבעות דיגיטליים. כאשר הגיע מועד הנסיעה קיבלו הודעת טקסט ובה נקודת איסוף. משם הוסעו באוטובוסים, עברו בדיקות ביטחוניות והועלו למטוסים.
כמה מן הנוסעים אמרו כי לא תמיד ידעו מראש מהו יעד הנחיתה.
פלסטיני בן 37, שהגיע לדרום אפריקה עם משפחתו, סיפר כי ההחלטה לעזוב התקבלה מתוך ייאוש. "היה רעב, והילדים שלי כמעט נהרגו," אמר. "הרס ומוות היו סביבנו כל הזמן."
לדבריו, רק לאחר הנחיתה הבין כי ייתכן שגורמים ישראליים היו מעורבים בארגון הטיסה. "אבל בסופו של דבר זה לא שינה," אמר. "כל מה שרציתי היה להציל את המשפחה שלי."
החשיפה עוררה תגובות חריפות בזירה הבינלאומית. כאשר נחתה אחת הטיסות בדרום אפריקה, שר החוץ של המדינה, רונלד למולה, האשים כי מדובר במהלך שמטרתו לגרש פלסטינים מרצועת עזה ומהגדה המערבית.
בעקבות האירועים החליטה ממשלת דרום אפריקה לבטל את הפטור מוויזה לבעלי דרכונים פלסטיניים, בטענה כי נעשה שימוש לרעה במדיניות הכניסה למדינה.
גם ארגוני זכויות אדם הביעו דאגה. לדבריהם, קשה להגדיר את ההגירה כ"התנדבותית" כאשר מדובר באוכלוסייה החיה באזור מלחמה שבו התשתיות נהרסו, המזון חסר ורבים איבדו את בתיהם.
מבקרי המהלך מעלים גם שאלה נוספת: האם הפלסטינים שעזבו את הרצועה יוכלו לשוב אליה בעתיד.
גלעד אח עצמו דחה את ההאשמות וטען כי מדובר בפעילות הומניטרית שנועדה לסייע לאנשים המבקשים לעזוב אזור מלחמה. לדבריו, רבים מתושבי עזה פנו מיוזמתם בבקשה לעזרה.
עם זאת, התחקיר מציב סימני שאלה עמוקים על הגבול שבין סיוע הומניטרי לבין יוזמה פוליטית רחבה יותר. הוא גם מעלה תהיות לגבי מדינות שקלטו את הנוסעים — ולעיתים עשו זאת מבלי לדעת מי ארגן את הטיסות וכיצד.
בסופו של דבר הפרשה מציגה תמונה מורכבת: אנשים המבקשים לברוח מאזור מלחמה, לצד חשד כי גורמים פוליטיים מבקשים לנצל את המצוקה כדי לקדם סדר יום רחב בהרבה.