השבוע הסתיים מבצע אכיפה רחב היקף שנמשך חמישה ימים, ובמסגרתו אותרו 37 מתוך 50 קטינים שהוכרזו כנעדרים והושבו לחיק משפחותיהם. המבצע, שכונה בידי שלטונות מחוז ריברסייד "שיבה בטוחה", לא היה עוד פשיטה משטרתית שגרתית. הוא היה תוצאה של חודשים של עבודת מודיעין ממושכת, שיתוף פעולה בין רשויות שונות והכרה הולכת וגוברת בכך שתופעת הסחר בקטינים מתרחשת קרוב הרבה יותר לבית מכפי שרבים נוטים לחשוב.
הצלחת המבצע — חילוצם של עשרות ילדים — אינה יכולה להסתיר את השאלה הגדולה שמרחפת מעליו: כיצד הגיעו הילדים הללו מלכתחילה אל רשתות הניצול, ומה נעשה כדי למנוע את המקרה הבא.
הנתונים שמציגים גורמי האכיפה במחוז ריברסייד מעוררי דאגה. לפי לשכת השריף של המחוז, בין 5,000 ל-6,000 קטינים נעלמים או בורחים מבתיהם בתחומי המחוז מדי שנה. חלקם חוזרים בתוך שעות או ימים. אך אחרים נעלמים לפרקי זמן ארוכים — ולעיתים נשאבים אל תוך מנגנון הסחר בבני אדם.
הנתונים שמציגים גורמי האכיפה במחוז ריברסייד מעוררי דאגה. לפי לשכת השריף של המחוז, בין 5,000 ל-6,000 קטינים נעלמים או בורחים מבתיהם בתחומי המחוז מדי שנה. חלקם חוזרים בתוך שעות או ימים. אך אחרים נעלמים לפרקי זמן ארוכים — ולעיתים נשאבים אל תוך מנגנון הסחר בבני אדם.
במסגרת המבצע האחרון זוהו חמישים נערים ונערות שנעדרו מביתם לפרקי זמן שנעו בין חודש לשנתיים. צוותי החיפוש לא המתינו למידע שיגיע אליהם — הם יצאו לאתר את הילדים באופן יזום. צוותים משולבים של חוקרים, שוטרים ועובדים סוציאליים פעלו במחוזות ריברסייד, סן ברנרדינו, אורנג' ולוס אנג'לס, ואף הרחיקו לצפון קליפורניה ולמדינות נבאדה ואריזונה.
בהודעה רשמית של לשכת השריף נמסר כי חלק מן הקטינים שאותרו הוגדרו קורבנות של עבירות חמורות, בהן סחר למטרות מין ותקיפה מינית. במהלך המבצע נעצרו שבעה חשודים. אחד מהם נעצר בידי חוקרי רשות החקירות של ביטחון המולדת — יחידת החקירות של המשרד לביטחון המולדת של ארצות הברית — בחשד למעורבות בסחר מיני בקטינים.
אחת הטעויות הנפוצות בדיון הציבורי סביב סחר בבני אדם היא התפיסה שמדובר בעיקר בקורבנות חסרי זהות — מהגרים בלתי מתועדים או אנשים שנלכדו בגבולות. המציאות בדרום קליפורניה מורכבת בהרבה. רבים מהקטינים שנמצאו במסגרת המבצע היו ילדים מקומיים שנעלמו מבתיהם: תלמידים במערכת החינוך, בני משפחות שחיכו לשובם.
דווקא נקודת הפגיעות הזו היא שמושכת את הסוחרים. נער שנמלט מבית אלים, נערה שחוותה משבר נפשי, או צעיר שנותר ללא מקום לישון — כולם עלולים להפוך יעד קל למי שמציעים תחילה עזרה, קורת גג או תחושת שייכות. רק בהמשך מתגלה המחיר האמיתי: ניצול, כפייה ואלימות.
הילדים שאותרו במסגרת המבצע קיבלו מיד עם חילוצם סיוע של שירותי תמיכה לקורבנות, טיפול רפואי והפניה למסגרות שיקום, לפני שהושבו לאפוטרופוס החוקי שלהם. אך גם גורמי האכיפה מודים כי טיפול בנזק לאחר מעשה אינו יכול להחליף מדיניות מניעה אפקטיבית.
למרות הצלחת המבצע, החיפושים עדיין לא הסתיימו. שלושה-עשר מהקטינים שהוגדרו נעדרים עדיין לא אותרו, והחקירות נמשכות. הרשויות נמנעו מפרסום שמות החשודים שנעצרו, מחשש לפגיעה בחקירות המתנהלות.
המבצע זכה לשבחים מצד גורמי האכיפה השונים שהשתתפו בו — בהם לשכת השריף של מחוז ריברסייד, שירות המרשלים של ארצות הברית ויחידות אכיפה נוספות. אולם אנשי מקצוע בתחום מזהירים כי מבצעים מסוג זה, חשובים ככל שיהיו, הם פתרון חלקי בלבד. רשתות ניצול פועלות במהירות, ולעיתים קרובות מנסות למלא מחדש את החלל שנוצר לאחר כל גל מעצרים.
הפתרון האמיתי, אומרים מומחים, מצוי במניעה: השקעה עמוקה בשירותים לנוער בסיכון, מערכות התראה מוקדמות בבתי ספר, ומנגנונים יעילים שיאפשרו דיווח מהיר על ילדים שנעלמו או נמצאים בסיכון. ללא מערך כזה, הפער שבין בריחה מהבית לבין נפילה לרשת ניצול עלול להיות קצר ומסוכן.
כל עוד הפחד, הבושה והחשש מפנייה לרשויות ממשיכים להרתיע קורבנות ומשפחותיהם — הסוחרים ימשיכו לנצל את הפרצות.
בסופו של דבר, מאחורי המספרים — 37 ילדים שאותרו, 50 נעדרים, שבעה חשודים שנעצרו — עומדים פנים ושמות. נערים ונערות שחזרו השבוע הביתה, חלקם לאחר חודש וחלקם לאחר שנים, לאחר חוויות שעלולות ללוות אותם זמן רב.
מבצע "שיבה בטוחה" הצליח. אך התופעה שאיתה הוא מתמודד רחבה בהרבה ממבצע אכיפה של חמישה ימים.
