מחצית ממורי קליפורניה שוקלים לפרוש: המשבר שמאיים לשבור את מערכת החינוך האמריקאית

שלח

הרשמה לקבלת הניוזלטר היומי ועדכונים חשובים

Phone

שלח

By submitting this form and signing up for texts, you consent to receive news notification text messages from HebrewNews.com at the number provided, including messages sent by autodialer. Consent is not a condition of purchase. Msg & data rates may apply. Msg frequency varies. Unsubscribe at any time by replying STOP. Text HELP for help. Privacy Policy & Terms Of Use

סקר שנתי של השבועון החינוכי "אדיוקיישן וויק", שנערך בקרב 5,802 מורים ברחבי ארצות הברית, מצביע על תמונת מצב מדאיגה במיוחד. לפי מנהלת מרכז המחקר של העיתון, הולי קורץ, רמת המורל בקרב מורים אמריקאים נמצאת ברמה "הנמוכה ביותר בזיכרון השנים האחרונות".

הנתון הבולט ביותר מגיע מקליפורניה. כמעט מחצית מהמורים במדינה — כ-48 אחוז — אמרו כי הם מתכננים לפרוש או לעזוב את המקצוע בתוך עשר שנים. הממוצע הארצי נמוך יותר, אך עדיין מדאיג: 35 אחוז מהמורים בארצות הברית שוקלים צעד דומה.

הנתונים הללו מציבים סימן שאלה גדול מעל אחת ממערכות החינוך הגדולות בעולם.

אם כמעט מחצית ממורי קליפורניה אכן יעזבו את המקצוע בעשור הקרוב, מערכת החינוך תעמוד בפני פער שקשה יהיה לסגור. הכשרת מורה חדש נמשכת שנים, וניסיון מקצועי בכיתה נבנה לאט עוד יותר.

הפרדוקס בולט במיוחד בקליפורניה. מדובר במדינה שמשלמת את השכר הממוצע הגבוה ביותר למורים בארצות הברית — יותר ממאה אלף דולר בשנה בממוצע. לכאורה, זהו שכר שאמור למשוך עובדים חדשים ולשמור על המורים במערכת.

אלא שהסקר מגלה מציאות מורכבת יותר: השכר אינו הגורם המרכזי לשחיקה.

הממצא המפתיע ביותר הוא שלא נמצא קשר ברור בין גובה השכר לבין רמת המורל של המורים. הגורם המשפיע ביותר היה דווקא תחושת השליטה בזמן העבודה. הפער במדד המורל בין מורים שהרגישו שלוח הזמנים שלהם סביר לבין אלה שחשו עומס כבד הגיע ל-36 נקודות.

המורים עצמם ציינו שורה של צעדים שלדבריהם עשויים לשפר את המצב: יותר זמן הכנה לשיעורים, כיתות קטנות יותר, ימי חופשה לבריאות נפשית, שבוע עבודה בן ארבעה ימים ושיפור משמעותי בהתנהגות התלמידים בכיתה.

רבות מן הדרישות הללו אינן קשורות ישירות לתקציב, אלא לשינויים במדיניות החינוכית ובתרבות הניהול של בתי הספר.

שורשי המשבר קשורים במידה רבה לשנים שלאחר מגפת הקורונה. תקופת ההוראה מרחוק שינתה את הקשר בין מורים לתלמידים, וכאשר בתי הספר חזרו לפעילות רגילה התברר כי גם התלמידים וגם המורים חזרו שונים.

מורים רבים מדווחים כי תלמידים מתקשים יותר להתרכז, לגלות סבלנות או לשמור על כללי התנהגות בסיסיים בכיתה. לפי הסקר, 75 אחוז ממורי בתי הספר היסודיים, 61 אחוז ממורי חטיבות הביניים ו-54 אחוז ממורי התיכונים אמרו כי התנהגות התלמידים הידרדרה בשנים האחרונות.

אחת הדרישות הבולטות של מורים היא הגבלת השימוש בטלפונים ניידים בכיתה — סוגיה שהפכה בשנים האחרונות לנושא מרכזי בדיוני מדיניות החינוך בארצות הברית. מורים רבים דורשים גם סמכויות משמעת ברורות יותר ותמיכה רחבה יותר מצד הנהלות בתי הספר וההורים.

בעיה נוספת היא גודל הכיתות. בקליפורניה ממוצע התלמידים בכיתה מגיע ל-29 תלמידים, לעומת ממוצע ארצי של כ-25. המורים עצמם אמרו כי הכיתה האידיאלית מבחינתם כוללת כ-19 תלמידים בלבד.

לדברי הולי קורץ, ייתכן שדווקא הכיתות הגדולות בקליפורניה הן אחד הגורמים המרכזיים לשחיקה הגבוהה במדינה. כאשר מספר התלמידים גדול מדי, קשה יותר למורה לשלוט בכיתה, להעניק תשומת לב אישית וליצור סביבת למידה יציבה.

אלכס רובינס, מורה למדעי החברה בעיר סן רפאל שבקליפורניה, תיאר זאת בפשטות: כאשר המורל של המורים גבוה, התלמידים מרגישים זאת מיד. אך כאשר המורים מותשים ושחוקים, גם האווירה בכיתה משתנה.

הבעיה אינה תאורטית בלבד. כבר כיום מתמודדת קליפורניה עם מחסור חריף במורים בתחומים מסוימים — בעיקר בחינוך מיוחד, במדעים, בטכנולוגיה, בהנדסה, במתמטיקה ובחינוך דו־לשוני.

דווקא בתחומים הללו הביקוש למורים גדל, בעוד מספר המועמדים להכשרה מצטמצם.

אם כמעט מחצית ממורי קליפורניה אכן יעזבו את המקצוע בעשור הקרוב, מערכת החינוך תעמוד בפני פער שקשה יהיה לסגור. הכשרת מורה חדש נמשכת שנים, וניסיון מקצועי בכיתה נבנה לאט עוד יותר.

הסקר של "אדיוקיישן וויק" אינו מציג רק נתונים סטטיסטיים. הוא מציג אזהרה. מערכת חינוך אינה יכולה לפעול כמו מפעל שבו מחליפים עובדים בקלות. היא נשענת על אנשים — על מורים שבחרו מקצוע תובעני הדורש השקעה יומיומית.

כאשר אותם אנשים אומרים שהם מותשים ושוקלים לעזוב, זו אינה רק בעיה של מערכת החינוך. זו שאלה רחבה יותר על סדרי העדיפויות של החברה כולה.