
המלחמה בין ישראל לאיראן, שפרצה בתחילת מרץ 2026, אינה יוצאת מן הכלל.
על פי נתונים שפרסמה תנועת המאבק באנטישמיות, נרשמה בשבוע הראשון למלחמה עלייה של 34 אחוזים במספר התקריות האנטישמיות ברחבי העולם. בסך הכול תועדו 154 אירועים — החל מהסתה ברשתות החברתיות ועד פגיעות פיזיות במוסדות יהודיים.
כמעט מחצית מן האירועים נקשרו ישירות לעימות בין ישראל לאיראן. בין היתר הופצו תיאוריות קשר שטענו כי יהודים עומדים מאחורי המלחמה, לצד גילויי תמיכה פומביים במשטר האיראני ובמתקפות נגד ישראל.

חלון בבית הכנסת טמפל עמנואל באזור נורת' יורק שבטורונטו נראה עם סימני פגיעת קליעים לאחר ירי שפגע במבנה, 3 במרץ 2026
אחד האירועים החמורים התרחש בטורונטו שבקנדה — עיר הנחשבת לאחת הסובלניות בצפון אמריקה ובית לקהילה יהודית גדולה ומשגשגת.
ב־3 במרץ פגעו קליעים בחלון בית הכנסת טמפל עמנואל שבשכונת נורת' יורק. לא היה מדובר בגרפיטי או במסר מאיים בלבד, אלא בירי ממשי לעבר בית תפילה.
חלונות הזכוכית נופצו, אך למרבה המזל איש לא נפגע.
האירוע עורר הלם בקרב חברי הקהילה המקומית. ירי לעבר בית כנסת במדינה דמוקרטית מערבית נתפס בעיני רבים כסימן מדאיג להידרדרות באווירה הציבורית.
גם בארצות הברית נרשמו תקריות מתוחות.
בניו יורק, שבה חיה הקהילה היהודית הגדולה ביותר מחוץ לישראל, התקיימה ב־7 במרץ הפגנה סוערת סמוך למעונו הרשמי של ראש העיר זוהרן ממדאני. במהלך העימותים השליכו מפגינים מטענים מאולתרים לעבר שוטרים.
שני חשודים נעצרו, ומשטרת ניו יורק מסרה כי המטענים היו עלולים לגרום לנזק משמעותי.
ההפגנה עצמה אורגנה על ידי גורמים פוליטיים מהימין הקיצוני ונועדה למחות נגד מה שהמארגנים כינו "איסלמיזציה של העיר". אך האלימות שהתפתחה במהלכה הגבירה עוד יותר את תחושת המתח בעיר.
במקביל, הרשת לאבטחת הקהילה היהודית בארצות הברית — הגוף המרכזי האחראי על הגנת מוסדות יהודיים — הודיעה כי אין בשלב זה איום ממוקד על קהילה או מוסד מסוים.
עם זאת, גורמי הביטחון מדגישים כי העלייה במספר האירועים מחייבת ערנות גבוהה.
לדברי תנועת המאבק באנטישמיות, ההתפרצות הנוכחית אינה תופעה חדשה אלא המשך לדפוס שנצפה שוב ושוב בעת עימותים שבהם ישראל מעורבת.
במהלך מלחמת עזה בשנים 2023 ו־2024 נרשמה עלייה דומה במקרי אנטישמיות ברחבי העולם. אירועים כאלה התרחשו בקמפוסים אוניברסיטאיים בארצות הברית, בבתי ספר בלונדון ובקהילות יהודיות ברחבי אירופה.
החשש כעת הוא שהעימות עם איראן — מדינה ריבונית בעלת השפעה אזורית רחבה — עלול להצית גל שנאה חריף אף יותר.
מנכ"ל תנועת המאבק באנטישמיות, שחה רויטמן דרטבה, הזהיר כי קבוצות קיצוניות מנצלות את המלחמה כדי להסית נגד יהודים ברחבי העולם.
לדבריו, על ממשלות ועל ארגוני חברה אזרחית לפעול בנחישות כדי להגן על קהילות יהודיות ולגנות כל ביטוי של אנטישמיות.
המציאות הזו חושפת פרדוקס עמוק עבור יהודים החיים מחוץ לישראל.
בזמן שמדינת ישראל מנהלת מלחמה ומגייסת את כוחותיה הצבאיים להגנה על אזרחיה, יהודים רבים בקהילות אחרות מוצאים עצמם מתמודדים עם גל עוין שאין להם כל שליטה עליו.
יהודי בטורונטו, בניו יורק, בלונדון או בפריז אינו משתתף במלחמה. ובכל זאת, לעיתים הוא מוצא את עצמו נתפס בעיני אחרים כחלק ממנה.
כך נוצרת מציאות שבה בית כנסת, חנות יהודית או אדם ההולך ברחוב עם כיפה על ראשו הופכים למטרה.
זהו האתגר הגדול עבור מדינות דמוקרטיות ברחבי העולם: כיצד ניתן לאפשר דיון פוליטי על המלחמה במזרח התיכון, ובו בזמן להבטיח שהוויכוח לא יגלוש לאלימות נגד אזרחים חפים מפשע.
המספרים שפרסמה תנועת המאבק באנטישמיות אינם רק נתונים סטטיסטיים.
מאחורי כל אחד מ־154 האירועים הללו עומד אדם — חבר קהילה, מתפלל בבית כנסת, תלמיד בבית ספר או עובד בעסק מקומי — שחווה פחד או פגיעה בשל זהותו.
והעובדה שהם הפכו שוב לחלק מן הסיפור של מלחמה רחוקה היא תזכורת לכך שהמאבק באנטישמיות רחוק מלהסתיים.