
גארט סטאבס וסי.ג'יי סטאבס — שני אחים, שניהם תופסים בעמדת הקאצ'ר — גדלו יחד סמוך לעיר סן דייגו בקליפורניה. במשך שנים שיחקו בייסבול זה מול זה בחצר האחורית של הבית המשפחתי. כעת הם חולקים את אותו המגרש, אותה הנבחרת ואותה הבמה הבינלאומית.
"אלה אותם משחקי חצר מהילדות," אמר גארט סטאבס, המשחק בליגת הבייסבול המקצוענית בקבוצת פילדלפיה פיליז. "לעמוד כאן ולעשות את זה על במה שתמיד חלמת עליה — זה דבר שקשה לתאר. כל השבוע דיברנו על כך שחלום הילדות התגשם."

"זו הזדמנות לייצג את המורשת שגדלנו איתה," אמר גארט. "אנחנו יהודים אמריקאים שמשחקים בייסבול עם עוד יהודים. זה פשוט כיף גדול."
טורניר הבייסבול הקלאסי העולמי של שנת 2026 מתקיים בתקופה מורכבת במיוחד עבור ישראל. בזמן שהמשחקים נערכים באצטדיונים בארצות הברית, מדינת ישראל מצויה בעיצומה של מלחמה.
הפער הזה יוצר מציאות כמעט סוריאליסטית: בעוד בישראל נשמעות אזעקות ונערכים קרבות, באצטדיון במיאמי מתנוסס דגל ישראל בהקשר אחר לגמרי — ספורטיבי, חגיגי ואפילו משמח.
במציאות הזו הופכים אחי סטאבס, מבלי שהתכוונו לכך, למעין שגרירים של זהות יהודית מסוג אחר. לא זהות שמוגדרת רק דרך מלחמות או פוליטיקה, אלא זהות של מסורת, משפחה וגאווה תרבותית.
אימם, מרטי גלנס־סטאבס, היא יהודייה. אביהם, טי. פאט סטאבס, קתולי. בביתם חגגו גם את חג המולד וגם את ראש השנה ויום הכיפורים. שני האחים עברו בר מצווה ולמדו בבית ספר לעברית.
סי.ג'יי סטאבס נזכר בחיוך כיצד הגיע לשיעורים כשהוא עדיין לבוש במדי הבייסבול שלו לאחר אימון.
"כשאני מסתכל אחורה על אותם ימים ורואה כמה רחוק הגענו — גם כבייסבוליסטים וגם כיהודים אמריקאים — זה מרגיש מיוחד מאוד," אמר.
עבור האחים, ההשתתפות בנבחרת ישראל אינה מוצגת כהצהרה פוליטית או כעמדה אידיאולוגית. מבחינתם מדובר בהזדמנות טבעית לחבר בין הזהות היהודית שבה גדלו לבין הקריירה הספורטיבית שלהם.
"זו הזדמנות לייצג את המורשת שגדלנו איתה," אמר גארט. "אנחנו יהודים אמריקאים שמשחקים בייסבול עם עוד יהודים. זה פשוט כיף גדול."
הגישה הזו משקפת במידה רבה את סיפורה הרחב של יהדות ארצות הברית. קהילה גדולה ומבוססת, המשלבת זהות יהודית עמוקה עם חיים מלאים בתוך החברה האמריקאית.
בימים שבהם האנטישמיות שוב עולה לכותרות בעולם המערבי, רבים בקהילה היהודית מבקשים להזכיר שגם בתקופות מתוחות אפשר לשמור על חיים יהודיים פעילים וגאים.
גארט סטאבס ניסח זאת בהומור עצמי אופייני: "אנחנו לא תמיד ידועים כקבוצה האתלטית ביותר. אז להיות על המגרש עם כל כך הרבה שחקנים יהודים — זה ממש נחמד."
במשחק הפתיחה של הטורניר הפסידה נבחרת ישראל לנבחרת ונצואלה בתוצאה 11–3. עבור אוהדי בייסבול ותיקים אין בכך הפתעה גדולה: ונצואלה היא אחת ממעצמות הבייסבול הגדולות בעולם.
אבל עבור אחי סטאבס, הרגעים החשובים ביותר לא נמדדו דווקא בתוצאה.
במהלך המשחק חבט אחד מחברי הנבחרת להום ראן מרשים. לאחר מכן התבדחו האחים במסיבת העיתונאים כי הקהל חשב שאחד מהם נתן לחברו רמז לגבי הכדור הבא.
"כולם חשבו שאמרתי לו איזה כדור עומד להגיע," אמר גארט בחיוך.
סי.ג'יי הנהן והוסיף: "זה לא היה רע בכלל."
הצחוק המשותף שלהם המחיש אולי יותר מכל את רוח הקבוצה.
נבחרת הבייסבול של ישראל מורכבת ברובה משחקנים יהודים מארצות הברית, ורבים מהם אינם גדלו בישראל ואף אינם דוברים עברית. אך דווקא השילוב הזה יוצר משהו ייחודי: קבוצה שמייצגת לא רק מדינה, אלא גם את הקשר הרחב בין ישראל לבין תפוצות העם היהודי.
גארט וסי.ג'יי סטאבס, שני אחים ששיחקו בייסבול בחצר האחורית של ביתם בקליפורניה, עומדים כיום יחד על אחד המגרשים הגדולים בעולם כשהם לובשים את מדי נבחרת ישראל.
בעולם שבו ישראל מזוהה לעיתים קרובות עם מלחמות ומתחים פוליטיים, הרגע הזה מזכיר שיש גם סיפור אחר — סיפור של משפחה, של מסורת ושל גאווה יהודית פשוטה.
ולפעמים, הסיפור הזה מתחיל בכפפת בייסבול אחת ובחצר קטנה ליד סן דייגו.