
במובנים רבים, היא אכן עשתה זאת. אך בממשל טראמפ הישגים אינם ערובה לשרידות פוליטית.
ביום חמישי הודיע הנשיא דונלד טראמפ ברשת החברתית “טרות’ סושיאל” כי הוא מפטר את נואם מתפקידה. במקומה הודיע כי בכוונתו למנות את הסנאטור מרקוויין מולין ממדינת אוקלהומה. ההודעה הקצרה חתמה שבועות של לחץ פוליטי שהגיע לשיאו בשימועי קונגרס סוערים במיוחד.

בממשל טראמפ הצלחה מקצועית אינה מספיקה. הנוסחה לשרידות כוללת שלושה מרכיבים: נאמנות מלאה לנשיא, יכולת לשרוד שימועים פומביים אגרסיביים, והימנעות מוחלטת ממצבים העלולים להביך את הבית הלבן.
נואם, בת 54, מצאה את עצמה בשני ימי שימועים רצופים בפני ועדות הקונגרס — בסנאט ובבית הנבחרים — שהפכו במהירות לאחד הרגעים המביכים ביותר בקריירה שלה. במקום לעסוק במדיניות הגבול, חברי הקונגרס הציפו שורה של פרשות אישיות ופוליטיות שנקשרו בשמה.
אחת הפרשות שחזרה שוב ושוב הייתה סיפור הכלב שירה בו בחוותה, סיפור שנואם עצמה פרסמה בספרה האוטוביוגרפי ושהפך לסמל של ביקורת ציבורית נגדה. חבר הקונגרס הדמוקרטי מפלורידה, ג’ארד מוסקוביץ, הגיע לשימוע כשהוא עונד תג שעליו נכתב “צדק לקריקט” — שמו של הכלב.
אך הרגע הדרמטי ביותר הגיע כאשר חברת הקונגרס הדמוקרטית מקליפורניה, סידני קמלגר־דאב, שאלה את נואם ישירות במהלך הדיון: האם קיימה יחסים אינטימיים עם קורי לבנדובסקי, מי שהיה אחד מאנשי המפתח בקמפיין הבחירות של טראמפ בשנת 2016 ושימש לאחר מכן בתפקיד של “עובד ממשלה מיוחד” במשרד ביטחון המולדת.
השאלה נשאלה בעוד בעלה של נואם ישב מאחוריה באולם.
נואם התפרצה בזעם. “השמאל הסוציאליסטי והליברלי תוקף נשים שמרניות ומציג אותן כטיפשות או כזונות”, אמרה. “אני אינני אף אחת מהשתיים.”
אולם לא הפרשות האישיות הן שחתמו את גורלה הפוליטי. מאחורי הדרמה הפומבית הסתתר סיפור אחר — חוזה פרסום ממשלתי.
לפי דיווח של כתב העת הפוליטי האמריקאי “נשיונל ריוויו”, הסנאטור הרפובליקאי ג’ון קנדי ממדינת לואיזיאנה לחץ את נואם במהלך השימוע להסביר חוזה ממשלתי שנחתם עם חברת פרסום המקושרת לגורמים המקורבים אליה. במהלך ניסיונה להסביר את ההחלטה היא רמזה כי הנשיא טראמפ עצמו נתן את אישורו לעסקה.
זו הייתה טעות פוליטית קשה.
לפי דיווחים בוושינגטון, טראמפ זעם על כך ששמו הוזכר באופן שמרמז כי היה מעורב בהחלטה. הוא לא ניסה לאשר את טענתה, ובתוך זמן קצר החליט לסיים את כהונתה.
הפיטורים בולטים במיוחד על רקע הנתונים שהציגה נואם במהלך כהונתה. משרד ביטחון המולדת דיווח כי בשנה האחרונה נתפסו יותר מחצי מיליון קילוגרמים של סמים בגבולות ארצות הברית. בנוסף דווח על יותר משני מיליון עזיבות מרצון של מהגרים בשנת 2025 ועל כ־670 אלף גירושים ישירים — נתונים שתומכיה מציגים כהצלחה הגדולה ביותר של אכיפת ההגירה האמריקאית בעשורים האחרונים.
חבר הקונגרס הרפובליקאי מלואיזיאנה, קליי היגינס, ניסה להגן עליה במהלך השימוע. “גברתי השרה”, אמר, “ירשת מערכת כושלת והצלחת להפוך אותה. ירידה של 97 אחוזים בחציות בלתי חוקיות אינה מקרית — זו מנהיגות.”
אך בממשל טראמפ הצלחה מקצועית אינה מספיקה. הנוסחה לשרידות כוללת שלושה מרכיבים: נאמנות מלאה לנשיא, יכולת לשרוד שימועים פומביים אגרסיביים, והימנעות מוחלטת ממצבים העלולים להביך את הבית הלבן.
נואם נכשלה בעיקר באחרון.
המועמד להחליפה, הסנאטור מרקוויין מולין, מייצג סגנון פוליטי אחר. מולין הוא איש עסקים לשעבר בתחום הצנרת ובוקסר חובב, שנודע בקונגרס בזכות סגנונו הישיר והלוחמני. בשנה שעברה אף הפך לכותרות כאשר הציע במהלך שימוע בוועדת הסנאט לצאת לעימות פיזי עם פעיל שהתעמת עמו.
בוושינגטון מעריכים כי טראמפ מאמין שמולין יוכל להתמודד טוב יותר עם העימותים הפוליטיים והתקשורתיים שמלווים את מדיניות ההגירה שלו.
הסיפור של כריסטי נואם חושף אמת פשוטה על הפוליטיקה של ממשל טראמפ: הישגים מקצועיים אינם מגינים על פוליטיקאים כאשר הם נקלעים למערבולת פוליטית. במערכת שבה נאמנות, שליטה במסר ויכולת לשרוד את אור הזרקורים חשובים לא פחות מתוצאות בשטח — אפילו אחת הדמויות הבולטות ביותר של הימין האמריקאי יכולה להתרסק במהירות.
נואם, שהגיעה לוושינגטון ככוכבת עולה של המחנה השמרני, עוזבת את הבירה הפוליטית לאחר שנה בלבד בתפקיד. מולין כבר בדרך לשם.
בוושינגטון יודעים דבר אחד: בממשל טראמפ אין הרבה מקום לטעויות — במיוחד לא מול המצלמות.