מלחמת יום הדין על אדמת אמריקה: דרשות קיצוניות במסגדים מציגות את המלחמה עם איראן כקרב הגאולה האחרון

שלח

הרשמה לקבלת הניוזלטר היומי ועדכונים חשובים

Phone

שלח

By submitting this form and signing up for texts, you consent to receive news notification text messages from HebrewNews.com at the number provided, including messages sent by autodialer. Consent is not a condition of purchase. Msg & data rates may apply. Msg frequency varies. Unsubscribe at any time by replying STOP. Text HELP for help. Privacy Policy & Terms Of Use

לפי הדיווח, בדרשת יום שישי במסגד שיעי בצפון וירג'יניה נחתמה התפילה בקריאה להבסת "הכופרים" טרם בואו של האימאם המהדי — הדמות המשיחית המרכזית במסורת השיעית. צוות הרשת תיעד גם הצבת תמונות של מנהיג איראן לשעבר לצד בכירי ארגונים עוינים לישראל, כחלק מעיצוב סמלי של המרחב הדתי.

בדירבורן שבמישיגן — עיר בעלת קהילה מוסלמית גדולה — תועדו דרשות שבהן הוזהרו מאמינים מפני "האימפריה" שמחוץ לשערי איראן, ונעשה שימוש במונחים כגון "ג'יהאד הסברה" וקריאה לחיזוק הזהות הדתית לקראת שובו של האימאם המהדי.

על פי החקירה, שנשענה על ניתוח דרשות, פרסומים ברשתות חברתיות וחומרי תעמולה, מופיעה שוב ושוב מסגרת רעיונית עקבית: המלחמה אינה מוצגת רק כעימות מדיני או צבאי, אלא כשלב מקדים בתהליך גאולי. בלב הנרטיב עומדת האמונה השיעית כי האימאם המהדי — "האימאם הנסתר" — ישוב באחרית הימים כדי לכונן צדק עולמי, ולצדו ישו. מולם תעמוד דמות ה"דג'אל", המקבילה לאנטיכריסט במסורת הנוצרית.

במסרים שתועדו בערוצי טלגרם המזוהים עם גורמים פרו-איראניים נטען כי נשיא ארצות הברית, דונלד טראמפ, מגלם את דמות הדג'אל. השיח, כך לפי הדיווח, קושר בין אירועי השעה לבין נבואות דתיות ומציג את המערכה כהתנגשות מטפיזית בין טוב לרע.

בדירבורן שבמישיגן — עיר בעלת קהילה מוסלמית גדולה — תועדו דרשות שבהן הוזהרו מאמינים מפני "האימפריה" שמחוץ לשערי איראן, ונעשה שימוש במונחים כגון "ג'יהאד הסברה" וקריאה לחיזוק הזהות הדתית לקראת שובו של האימאם המהדי. המוסדות הנזכרים בדיווח לא הגיבו לפניות הרשת.

בניו יורק הוזכרה עמותה דתית הרשומה כפטורה ממס, המחזיקה נכסים בהיקף עשרות מיליוני דולרים. לפי ארגון אופוזיציוני איראני-אמריקני, העמותה משמשת חלק מרשת רחבה של מוסדות דת, חינוך וקהילה המקיימים זיקות רעיוניות למשטר בטהרן. הטענות לא נבחנו בפסיקה משפטית, אך הן מצטרפות לדיון גובר על השפעה זרה במרחב האזרחי.

אנדרו ח'ליל, מנהל מדיניות בארגון האופוזיציוני, טען כי מדובר בהשקעה ארוכת שנים של הרפובליקה האסלאמית בתשתיות השפעה בתוך ארצות הברית. לדבריו, האיום אינו מתבטא רק באמצעים צבאיים, אלא גם בהטמעת נרטיבים דתיים-פוליטיים.

גם בזירה הפוליטית נשמעו קולות אזהרה. שר החוץ האמריקני, מרקו רוביו, ציין לאחרונה כי יש להבין את ממדיה התיאולוגיים של הנהגת איראן, וטען כי החלטות מדיניות מתקבלות לעיתים מתוך תפיסת עולם דתית עמוקה. דבריו עוררו ויכוח ציבורי על גבולות חופש הדת, ביטחון לאומי וחופש הביטוי.

אחד הממצאים הרגישים ביותר בדיווח נוגע לפעילות בקרב צעירים. בסרטון שפורסם בדצמבר על ידי איגוד סטודנטים מוסלמים דוברי פרסית בצפון אמריקה נראו ילדים משתתפים בפעילות סמלית שבה הונפו שלטים וקריאות תמיכה באימאם המהדי. מבקרי התופעה טוענים כי מדובר בהחדרת מסרים פוליטיים-דתיים חריפים לגיל צעיר.

מנגד, גורמים בקהילה השיעית בארצות הברית מדגישים כי אין לבלבל בין אמונה דתית לגיטימית לבין קריאה לאלימות, וכי רוב המוסדות פועלים כחוק ומקיימים פעילות קהילתית שגרתית.

כך או כך, החקירה מציפה מציאות מורכבת: לצד העימות הצבאי הגלוי מתנהלת מערכה רעיונית עמוקה, שבה שפה דתית, זהות פוליטית וסכסוך בינלאומי משתלבים זה בזה. השאלה המרכזית כעת היא כיצד תאזן ארצות הברית בין חופש הדת והביטוי לבין החשש מהקצנה אידיאולוגית — בעיצומו של עימות בינלאומי רגיש.