ילדים יהודים מוכים עד אובדן הכרה בצעקות "הייל היטלר": קליפורניה נתבעת על אנטישמיות שיטתית
תביעה רחבת־היקף נגד מדינת קליפורניה חושפת דפוס מתמשך של פגיעה בתלמידים יהודים בבתי ספר ציבוריים: תקיפות פיזיות עד אובדן הכרה, השפלות פומביות, חומרי לימוד מסיתים ותגובות מערכתיות שמענישות דווקא את הקורבנות. מאחורי המקרים הפרטניים מצטייר כשל מוסדי עמוק של מערכת החינוך באכיפת חוקי מניעת אפליה והגנה על קטינים.
02.26.2026 09:00
סוכנויות הידיעות
זה איננו תיאור מאירופה של שנות השלושים. זהו דיוקן מטריד של קליפורניה בשנת 2026. בבתי ספר ציבוריים במדינה הנחשבת לסמל של ליברליות וקִדמה, תלמידים יהודים מותקפים עד אובדן הכרה בקריאות “הייל היטלר”, מורים לועגים בפומבי לאבל על אירועי שבעה באוקטובר, ומנהלים בוחרים שוב ושוב להרחיק מן הכיתה דווקא את הקורבן – לא את התוקף.
הרשמה לקבלת הניוזלטר היומי ועדכונים חשובים
Phone
השבוע הוגשה תביעה תקדימית נגד מדינת קליפורניה, המופנית ישירות כלפי מנגנוני הפיקוח של מערכת החינוך הציבורית. את התביעה הגישו מרכז ברנדייס לזכויות אדם על החוק וארגון ההסברה סטנד־וית־אס. במסמך מפורטים עשרות אירועים בבתי ספר ברחבי המדינה – מברקלי ועד לוס אנג’לס, מאוקלנד ועד סן ברנרדינו – המשרטטים דפוס של כשל מוסדי מתמשך. לא מדובר באירועים נקודתיים, אלא במדיניות של התעלמות, טיוח והעברת האחריות אל הקורבנות עצמם.
התביעה מתארת גם חדירה של תכנים פוליטיים ואנטישמיים לחומרי לימוד בבתי ספר יסודיים, ביוזמת הסתדרות המורים של אוקלנד וללא אישור פדגוגי רשמי. בין היתר, הופץ ספר לילדי גן וכיתות א’–ג’, שבו האות האנגלית “איי” מוצגת כקיצור ל“אינתיפאדה”, המוגדרת בו כ“התקוממות למען צדק”. חומר לימודי אחר מבקש מתלמידים לצייר מנהיגים ישראלים כמי שמקבלים כסף עבור “אכיפת מערכת לא־שוויונית”. מדובר בתכנים שנכנסו לכיתות באופן מסודר, במערכת חינוך ציבורית הממומנת מכספי משלם המסים.
בין המקרים המתוארים בולט סיפורו של תלמיד בלוס אנג’לס, שהועבר לבית ספר חדש לאחר שחווה אנטישמיות קשה במוסד הקודם. גם במקום החדש לא מצא מחסה. חבריו לכיתה קראו לעברו כינויי גנאי אנטישמיים, הצדיעו במועל יד וצעקו “הייל היטלר”. במהלך שיעור חינוך גופני הסתערו עליו קבוצת תלמידים, הפילו אותו על מסלול הריצה והכו אותו עד שאיבד את הכרתו. לפי כתב התביעה, האחות בבית הספר ניסתה “להרגיע את האירוע”, סירבה להזעיק אמבולנס, והתוקפים לא הושעו. הם שבו לכיתה כרגיל, לצד הילד שנפגע.
ייחודה של התביעה אינו רק בחומרת המעשים, אלא בכך שהאצבע המאשימה מופנית גם כלפי אנשי חינוך. בתיכון דניאל פרל בלוס אנג’לס, ביום השנה לאירועי שבעה באוקטובר, תלה מורה לכימיה כרזות “לשחרר את פלסטין” בכיתה וכתב על הלוח ביטוי יידישאי באופן ציני, כדי ללעוג לאבלם של תלמידים יהודים. כאשר הורים פנו להנהלה, המורה לא הושעה; במקום זאת, התלמיד היהודי הוצא מן הכיתה ונדרש להשלים את החומר בלמידה מקוונת.
בברקלי הציג מורה לאמנות יצירה שבה אגרוף מוחץ מגן דוד עשוי גדרות תיל. יום לאחר מכן עודד עזיבת כיתות מאורגנת להפגנה פרו־פלסטינית. כאשר תלמיד יהודי מחה, הנהלת בית הספר הרחיקה אותו מהשיעורים. אמו העידה כי בנה בחר להסתיר במכוון את זהותו היהודית בפרויקט על מוצא משפחתי, מחשש לתגובות הסביבה.
התביעה מתארת גם חדירה של תכנים פוליטיים ואנטישמיים לחומרי לימוד בבתי ספר יסודיים, ביוזמת הסתדרות המורים של אוקלנד וללא אישור פדגוגי רשמי. בין היתר, הופץ ספר לילדי גן וכיתות א’–ג’, שבו האות האנגלית “איי” מוצגת כקיצור ל“אינתיפאדה”, המוגדרת בו כ“התקוממות למען צדק”. חומר לימודי אחר מבקש מתלמידים לצייר מנהיגים ישראלים כמי שמקבלים כסף עבור “אכיפת מערכת לא־שוויונית”. מדובר בתכנים שנכנסו לכיתות באופן מסודר, במערכת חינוך ציבורית הממומנת מכספי משלם המסים.
הכשל חמור במיוחד נוכח העובדה שקליפורניה מתהדרת בחקיקה מתקדמת נגד אפליה ושנאה. באוקטובר האחרון חתם המושל גאווין ניוסום על חוק ייעודי למאבק באנטישמיות בבתי הספר, הכולל הקמת מנגנוני מניעה, עדכון נהלי אי־אפליה והדרכות לצוותים חינוכיים בעקבות העלייה החדה באירועים מאז אוקטובר 2023. ואולם, לטענת מגישי התביעה ונציגי הקהילה היהודית, יישום החוק נותר ברובו על הנייר. רוברט טרסטן, סגן נשיא הליגה נגד השמצה לאזור המערב, אמר כי “לקליפורניה יש מהחוקים החזקים ביותר להגנה על יהודים מפני אנטישמיות, אך האכיפה בפועל רופפת, לא עקבית ולעיתים נעדרת לחלוטין”.
במערכת החינוך של מחוז לוס אנג’לס לבדה לומדים יותר מחמישים אלף תלמידים יהודים. באוקלנד, אחד מכל עשרה תלמידים הוא יהודי. לפי נתוני התביעה, עשרות משפחות כבר משכו את ילדיהן ממערכת החינוך הציבורית בשנתיים האחרונות, בשל מה שהגדירו כ“אווירה עוינת ושיטתית”.
מעבר לחשיפת המקרים, התביעה דורשת רפורמה מערכתית: הקמת מנגנון פיקוח עצמאי על בתי ספר שבהם דווחו אירועים חוזרים, הסרה מיידית של חומרי לימוד מסיתים, איסור על הרחקת תלמידים יהודים כפתרון אדמיניסטרטיבי למקרי הטרדה, הכשרות חובה לצוותי הוראה וסנקציות תקציביות על מוסדות שלא יעמדו בסטנדרטים של הגנה על תלמידים.
יותר מתיק אזרחי, מדובר בשאלה מוסרית שמופנית כלפי אחת הדמוקרטיות החזקות בעולם: עד מתי ייאלצו ילדים להיכנס לכיתות לימוד כשהם חוששים לזהותם, במערכת חינוך שאמורה להיות המקום הבטוח ביותר עבורם?
