
חיסולו של נמסיו רובן אוסגוורה סרבנטס, המוכר בכינויו “אל מנצ'ו”, מנהיג קרטל חאליסקו לדור חדש, באחד ממבצעי הכוחות המיוחדים המסווגים והמורכבים ביותר שביצעה מקסיקו בשנים האחרונות, הצית גל נקמה חסר תקדים. בתוך שעות פרצו מהומות אלימות בעשרים מתוך שלושים ושתיים המדינות במקסיקו: כבישים נחסמו, כלי רכב הוצתו, אזרחים ותיירים הסתגרו בבתיהם ובמלונותיהם. עשרים וחמישה מאנשי המשמר הלאומי נהרגו בפיגועי נקם מתואמים, וביעדי תיירות כמו פוארטו ואיארטה קיבלו האורחים הנחיה אחת בלבד: להישאר בחדרים ולא לצאת לרחוב.

השלכות המשבר ניכרות כבר כעת בענף התיירות, מהעוגנים המרכזיים של כלכלת מקסיקו. כ־1.6 מיליון אזרחים אמריקנים מתגוררים במדינה דרך קבע, ומאות אלפים נוספים צפויים להגיע כתיירים ואוהדי כדורגל למשחקי הגביע העולמי. עבורם, התמונות של כבישים חסומים ואזורי נופש משותקים אינן נתון תיאורטי, אלא שיקול ממשי בבחירת היעד. עבור ממשלת מקסיקו ומארגני הטורניר מדובר באיום כלכלי ותדמיתי כבד, שעלול לכרסם באמון הציבור העולמי ביכולתה של המדינה להבטיח ביטחון לאורחיה.
האירועים הללו לא נחתו בהפתעה מוחלטת על מי שעוקב אחר הזירה הביטחונית במקסיקו. חודשים קודם לכן הזהיר עיתונאי הביטחון הלאומי אוסקר בלדראס כי ממשלת מקסיקו ביקשה מארצות הברית להימנע מפעולה ישירה נגד “אל מנצ'ו” בשנת הגביע העולמי, מחשש שתגובה אלימה בערי המשחקים תהפוך לאסון תדמיתי וביטחוני בינלאומי. החשש היה ברור: עימות רחב היקף של קרטל חאליסקו בלב אירוע עולמי, כשעיני העולם כולו נשואות למקסיקו, עלול למוטט את הדימוי של המדינה כיעד בטוח לתיירות ולספורט.
למרות זאת, ההחלטה התקבלה והמבצע בוצע. התוצאה הייתה שלושה ימים של שיתוק, פחד, עשן שחור ומרכזי ערים מושבתים — תרחיש האימה שממנו ניסו מקבלי ההחלטות להימנע. התמונות שהציפו את הרשתות החברתיות — עמודי עשן מעל פוארטו ואיארטה, כלי רכב בוערים על צירי התנועה הראשיים בגואדלחרה ותיירים זרים הנצורים בחדרי מלון — ערערו בתוך שעות את תחושת הביטחון שעליה בנו מארגני הגביע העולמי את מסרי ההרגעה שלהם במשך שנים.
ההתאחדות הבין־לאומית לכדורגל, פיפ"א, חזרה והצהירה לאורך השנים כי נבנתה מסגרת ביטחונית הדוקה בשיתוף כל דרגי הממשל במקסיקו. אולם פער הולך ומתרחב בין ההצהרות הרשמיות לבין המציאות בשטח. גורמי ביטחון בין־לאומיים כבר החלו להזהיר תיירים מפני נסיעות לאזורים שנפגעו בגל האלימות, ומומחים לענייני סיכונים מדגישים כי מוקדם מאוד להבטיח שסביבת הביטחון לקראת קיץ 2026 תהיה יציבה דיה לאירוח מיליוני אוהדים.
לצפייה: https://www.instagram.com/reel/DVH5mKbErUF/?utm_source=ig_web_copy_link
הסכנה אינה נעוצה רק בגל האלימות הנוכחי, אלא בוואקום השלטוני שנוצר עם חיסולו של “אל מנצ'ו”. מנהיג הקרטל שלט בארגון ביד ריכוזית וברוטלית, ומותו פותח מאבקי ירושה פנימיים ומושך ארגוני פשע יריבים המבקשים לנגוס בטריטוריות שנותרו ללא שליטה ברורה. אנליסטים צבאיים מזהירים כי אם הממשל המקסיקני לא ימלא במהירות את החלל שנוצר, העימותים עלולים להחריף ולהתרחב, בדומה למלחמות הקרטלים המתמשכות במדינת סינאלואה — אך בעוצמה גדולה אף יותר.
השלכות המשבר ניכרות כבר כעת בענף התיירות, מהעוגנים המרכזיים של כלכלת מקסיקו. כ־1.6 מיליון אזרחים אמריקנים מתגוררים במדינה דרך קבע, ומאות אלפים נוספים צפויים להגיע כתיירים ואוהדי כדורגל למשחקי הגביע העולמי. עבורם, התמונות של כבישים חסומים ואזורי נופש משותקים אינן נתון תיאורטי, אלא שיקול ממשי בבחירת היעד. עבור ממשלת מקסיקו ומארגני הטורניר מדובר באיום כלכלי ותדמיתי כבד, שעלול לכרסם באמון הציבור העולמי ביכולתה של המדינה להבטיח ביטחון לאורחיה.
הנשיאה קלאודיה שיינבאום ניסתה לשדר רוגע והצהירה כי “המדינה בשליטה והמצב נרגע”. אך בשטח נשמעים קולות אחרים. תושבים בגואדלחרה מתארים שקט מתוח שאינו מבשר רגיעה, אלא פחד כבוש. עבור רבים מהם, התחושה היא שהשאלה אינה אם יגיע גל אלימות נוסף, אלא מתי.
בקיץ 2026 אמורים אצטדיונים במקסיקו להתמלא באוהדים מרחבי העולם, והמשחקים אמורים להתקיים כסדרם. אולם מבחן הביטחון האמיתי אינו מתרחש במסיבות עיתונאים או בהצהרות מרגיעות, אלא ברחובות, בכבישים ובשכונות שבהן מתנהל המאבק על השליטה. אם לא תצליח מקסיקו לבלום את ההידרדרות ולבסס מחדש שלטון חוק יציב, גביע העולם עלול להיפתח בצל איום ביטחוני מתמשך — ופגיעתו בתיירות, בדימוי הבין־לאומי ובתחושת הביטחון של מיליוני מבקרים עלולה להיות עמוקה ומתמשכת.