זו לא בדיחה: שגרירת סעודיה, שגריר איחוד האמירויות ורב - ישבו לארוחת שבת בוושינגטון

ביום שישי בערב, בוושינגטון הבירה, הרחק מאור הזרקורים של הפוליטיקה האמריקאית הסוערת, התקיים מפגש יוצא דופן שעשוי לשאת משמעות מדינית רחבה. עשרות דיפלומטים, בכירי ממשל אמריקאים ומנהיגים מהקהילה היהודית התכנסו במכון לשלום על שם דונלד טראמפ לארוחת שבת חגיגית, ביוזמת הרב יהודה קפלון, שליח ארצות הברית למאבק באנטישמיות. אף שהאירוע הוגדר רשמית כמפגש תרבותי וחברתי, האמירות שנשמעו בו חרגו בהרבה מגבולות הטקסיות הדתית.

מרכז תשומת הלב הופנה לדבריה של הנסיכה רימא בנת בנדר בן סולטאן, שגרירת סעודיה בארצות הברית, אשר דיברה בגלוי על כך שישראל וסעודיה היו קרובות לחתימה על הסכם נורמליזציה לפני מתקפת חמאס ב־7 באוקטובר 2023. לדבריה, למרות ההקפאה המדינית שנכפתה בעקבות המלחמה, התקווה לשוב למסלול של הידברות ושיתוף פעולה לא נעלמה. הדברים נאמרו בנוכחות שגריר איחוד האמירויות, יוסף אל־עותייבה, וכן שגרירים ונציגים מצרפת, גרמניה, פולין, ארמניה, אזרבייג’ן, לבנון וירדן — הרכב משתתפים שממחיש עד כמה נדיר היה המפגש במונחים דיפלומטיים.

 

הארוחה עצמה עוצבה כך שתתאים למגוון הרקע התרבותי והדתי של המשתתפים: לצד מאכלי שבת מסורתיים הוגשו מנות ים־תיכוניות, ונלקחה בחשבון גם תקופת הרמדאן עבור האורחים המוסלמים. אולם עיקר הרושם לא נבע מהתפריט אלא מן האווירה. אחד המשתתפים, שביקש להישאר בעילום שם, תיאר את המפגש כ”הדגמה חכמה של דיפלומטיה רכה”, והוסיף כי עצם הקריאה הסעודית הפומבית לנורמליזציה הפתיעה רבים מן הנוכחים.

 

הארוחה עצמה עוצבה כך שתתאים למגוון הרקע התרבותי והדתי של המשתתפים: לצד מאכלי שבת מסורתיים הוגשו מנות ים־תיכוניות, ונלקחה בחשבון גם תקופת הרמדאן עבור האורחים המוסלמים. אולם עיקר הרושם לא נבע מהתפריט אלא מן האווירה. אחד המשתתפים, שביקש להישאר בעילום שם, תיאר את המפגש כ”הדגמה חכמה של דיפלומטיה רכה”, והוסיף כי עצם הקריאה הסעודית הפומבית לנורמליזציה הפתיעה רבים מן הנוכחים.

מועד קיום הארוחה לא היה מקרי. יום קודם לכן התכנסה באותו מבנה הישיבה הראשונה של “מועצת השלום”, יוזמה שהקים הנשיא לשעבר דונלד טראמפ במטרה לקדם יוזמות בינלאומיות לפתרון סכסוכים. החיבור בין אירוע רשמי־מדיני לבין מפגש חברתי־תרבותי יצר רצף סמלי: ניסיון לבנות גשרים מדיניים לא רק דרך מסמכים והצהרות, אלא גם באמצעות אינטראקציה אנושית בלתי אמצעית. קפלון, שמונה לתפקידו לאחר אישור הסנאט, הציג את כוונתו להפוך ארוחות שבת מסוג זה למסגרת קבועה למפגשים בין דיפלומטים ונציגי קהילות, מתוך תפיסה שהיכרות אישית יוצרת קרקע פורייה יותר להבנות מדיניות.

בין הנוכחים נמנו גם בכירים בממשל האמריקאי, ובהם היועץ המשפטי של מחלקת המדינה, סגן מזכיר המדינה לענייני סיוע חוץ וסגנית מזכיר המדינה לדיפלומטיה ציבורית. מן הזירה היהודית השתתפו מנהיגים בולטים של ארגונים קהילתיים ונציגי הנהגה פוליטית. עצם ישיבתם של שגרירי סעודיה ואיחוד האמירויות סביב שולחן שבת אחד, באירוע יהודי מובהק, נתפסה בעיני משתתפים רבים כסימן לשינוי באקלים האזורי, גם אם סמלי בלבד. יחסי ריאד ואבו דאבי עצמם ידעו מתיחויות בשנים האחרונות, והנכונות להופיע יחד במעמד כזה משקפת תזוזה מסוימת בדפוסי ההתנהלות הדיפלומטית.

מאז מתקפת חמאס והמלחמה שבאה בעקבותיה הוקפאו בפועל המאמצים להרחבת “הסכמי אברהם” כך שיכללו גם את סעודיה. בקהילה הבינלאומית רווחה ההנחה כי הנורמליזציה בין ירושלים לריאד נדחתה לשנים ארוכות. עם זאת, האמירות שנשמעו בארוחת השבת מרמזות כי מאחורי הקלעים מתקיימים מגעים ונשמרים ערוצים פתוחים, גם אם בזהירות רבה. ממשל ארצות הברית הנוכחי הציב את חידוש התהליך כיעד אסטרטגי, ושליחיו למזרח התיכון ממשיכים לפעול במישור השקט.

האירוע כולו מדגיש עד כמה גבולות הדיפלומטיה בעידן הנוכחי אינם מסתכמים עוד בחדרי משא ומתן רשמיים. לעיתים, מפגש סביב שולחן אוכל, שבו משתתפים יריבים ובעלי ברית גם יחד, יוצר מרחב של אנושיות משותפת שמפחית עוינות ומאפשר פתיחות זהירה. ארוחת השבת בוושינגטון לא חתמה על הסכם ולא פתרה סכסוך, אך היא סיפקה הצצה לאפשרות שדווקא מחוות קטנות של קירוב לבבות עשויות, בטווח הארוך, להכין את הקרקע למהלכים מדיניים גדולים.