
האירוע הקשה התרחש ב-6 בדצמבר 1991 בעיר אוסטין, טקסס, אז נמצאו גופותיהן של אלייזה תומאס, ג'ניפר הרביסון, שרה הרביסון ואיימי איירס בתוך מחסן של סניף I Can't Believe It's Yogurt. הגופות היו שרופות עד כדי כך שלא ניתן היה לזהותן, והנערות נמצאו עירומות, קשורות ועם פיות סתומים, כשכולן נורו בעורף. לפחות אחת מהן גם נאנסה. החוקרים סברו כי הרוצחים הציתו את המקום בניסיון לטשטש ראיות.

הארבעה נוקו לחלוטין מאשמה אחרי למעלה מ-30 שנה
במשך שנים התמקדו החוקרים בארבעה נערים: רוברט ספרינגסטין, מייקל סקוט, מוריס פירס ופורסט וולבורן. סקוט וספרינגסטין הודו במעשים בזמן שהיו במעצר, ובהמשך הורשעו – סקוט נידון למוות וספרינגסטין למאסר עולם. אלא שבהמשך בוטלו ההרשעות על ידי בית משפט לערעורים בטקסס, והשניים שוחררו.
כעת, שופטת המחוז דיינה בלייזי הכריזה רשמית בבית המשפט: "אתם חפים מפשע". לדבריה, מדובר ב"חובה לשלטון החוק ולכבוד האדם". ההחלטה מגיעה לאחר שהתביעה עצמה הודתה כי נעשתה טעות חמורה בפרשה. סגנית התובע המחוזי, טרודי שטרסבורגר, אמרה בדיון: "לא יכולנו לטעות יותר".
הדיון נערך בנוכחות חלק מהמעורבים. מייקל סקוט ופורסט וולבורן הגיעו עם בני משפחותיהם לשמוע את ההכרזה. רוברט ספרינגסטין, שריצה בעבר שנים בכלא ואף היה בשלב מסוים בתא הנידונים למוות, לא נכח. מוריס פירס הלך לעולמו בשנת 2010, לאחר שבילה שלוש שנים בכלא לפני ששוחרר.
החקירה המקורית התבססה בין היתר על הודאות שהשניים טענו כי נגבו מהם בכפייה. לאורך השנים עלו גם ראיות חדשות, כולל בדיקות DNA שלא היו זמינות בזמן הרצח. כבר ב-2009 בוטלו האישומים, לאחר שנמצא פרופיל גנטי של גבר אחר בזירה.

ארבע הצעירות נרצחו באכזריות בחנות יוגורט
הפרשה קיבלה תפנית משמעותית נוספת בשנת 2025, לאחר סדרת דוקו של HBO שהחזירה את המקרה לתודעה הציבורית. זמן קצר לאחר מכן הודיעו החוקרים כי הצליחו לקשר את הרצח לאדם בשם רוברט יוג'ין בראשיירס, שמת בשנת 1999 לאחר שהתבצר במוטל במיזורי וירה בעצמו.
הקשר נוצר בין היתר בעקבות DNA שנמצא מתחת לציפורן של אחת הקורבנות, שהתאים לבראשיירס, וכן ראיות נוספות שקשרו אותו לפשעים חמורים נוספים בשנות ה-90. החוקרים ציינו דפוס פעולה דומה - קשירת הקורבנות, תקיפה מינית והצתת זירות פשע.
ההכרזה על חפותם של הארבעה נועדה לסגור פרק אפל עבורם, עבור משפחותיהם ועבור תושבי אוסטין. היא גם צפויה לאפשר להם ולקרוביהם לפעול לקבלת פיצויים על השנים שבהן חיו תחת החשד, או ישבו בכלא על לא עוול בכפם.