קיצוניים עם אג'נדה מהפכנית: הארגון הרדיקלי שרוצה לשלוט על מורי לוס אנג'לס

לוס אנג’לס — מערכת החינוך הציבורית של לוס אנג’לס מתמודדת ממילא עם אתגרים כבדי משקל: הישגים לימודיים מדשדשים, תקציבים לחוצים ומחסור במורים. כעת מצטרפת למערכת מתיחות פוליטית חריפה: קבוצת פעילים המזוהה עם הארגון הרדיקלי “יוניון דל בריו” ועם גוף־הבת שלו, “אגודת מורי הרַסה”, מתמודדת על הנהגת איגוד המורים המאוחד של לוס אנג’לס. אם הרשימה תצליח, מזהירים מבקרים, השיח האידאולוגי סביב תכני הלימוד, מדיניות האיגוד ויחסי המערכת עם רשויות המדינה עלול להשתנות מן הקצה אל הקצה.

“יוניון דל בריו” נוסד בשנת 1981 כתנועת פעילים המזוהה עם אידאולוגיה אנטי־קפיטליסטית ואנטי־קולוניאלית, במסגרת זרמים בתנועת הצ’יקאנו בדרום קליפורניה. בתחילת שנות התשעים הקים הארגון מערך “סיורי קהילה” בהשראת פעילות מפלגת הפנתרים השחורים, שנועד לנטר פעולות אכיפת הגירה פדרליות בשכונות העיר. עם השנים התרחבה הפעילות גם לתיעוד נוכחותם של סוכני רשות ההגירה והאכיפה של ארצות הברית ולהתרעות בין פעילים על תנועתם בשטח. לצד הפעילות המעשית, מצהיר הארגון על תפיסה פוליטית הקוראת להקמת “מקסיקו סוציאליסטית” וליצירת מרחב אמריקאי מאוחד ללא גבולות לאומיים בין ארצות הברית, מקסיקו ושאר יבשת אמריקה. במסמכיו הפנימיים נדחים ערכי אינדיבידואליזם כ”בורגניים”, ומובעים דברי שבח כלפי מנהיגים מהפכניים דוגמת פידל קסטרו, הוגו צ’אווס וצ’ה גווארה.

 

הקשר בין הפעילות האידאולוגית לבין תכני הלימוד אינו עקיף. שתיים מן הפעילות הבולטות בארגון־הבת, תרזה מונטניו וגואדלופה קרסקו קרדונה, היו חברות בוועדה שגיבשה את תכנית לימודי האתניות בקליפורניה — קורס שהפך לחובה בבתי הספר התיכוניים במדינה. טיוטות מוקדמות של התכנית ספגו ביקורת ציבורית חריפה, בין היתר בטענה לשימוש בדימויים אנטישמיים ולהטיה אנטי־ישראלית. לאחר שמשרד החינוך של קליפורניה אימץ גרסה מתונה יותר, הקימו השתיים גוף עצמאי לפיתוח חומרי לימוד “משוחררים”, אשר חלק ממחוזות החינוך אימצו במסגרת שיתופי פעולה. בשנת 2023 הוגשו תלונות מצד הורים ומורים יהודים בטענה לפגיעה בלגיטימיות של הציונות ובייצוגה של מדינת ישראל; התלונות נדחו בהליך משפטי, אך המחלוקת סביב החומרים נמשכת.

 

במוקד הרשימה המתמודדת לתפקידי מפתח באיגוד המורים עומד רון גוצ’ז, מורה לחינוך אזרחי בתיכון ודמות בולטת בפעילות הארגון. גוצ’ז זכה לחשיפה תקשורתית בשנים האחרונות בעקבות מעורבותו בפעולות מעקב אזרחיות אחר סוכני רשות ההגירה והאכיפה של ארצות הברית. בראיון למגזין “רולינג סטון” אמר כי פעילי הארגון פועלים באופן שמקשה על פעילות האכיפה. בהתבטאויות פומביות נוספות רמז, לדברי מבקריו, לאפשרות של עימותים אלימים בהקשרים של מאבק בפשיזם, אף שטען כי אינו קורא לאלימות ישירה. חרף הביקורת, התאחדות המורים של קליפורניה העניקה לו בשנת 2025 פרס בתחום זכויות האדם — צעד שעורר מחלוקת בקרב הורים ואנשי חינוך.

הקשר בין הפעילות האידאולוגית לבין תכני הלימוד אינו עקיף. שתיים מן הפעילות הבולטות בארגון־הבת, תרזה מונטניו וגואדלופה קרסקו קרדונה, היו חברות בוועדה שגיבשה את תכנית לימודי האתניות בקליפורניה — קורס שהפך לחובה בבתי הספר התיכוניים במדינה. טיוטות מוקדמות של התכנית ספגו ביקורת ציבורית חריפה, בין היתר בטענה לשימוש בדימויים אנטישמיים ולהטיה אנטי־ישראלית. לאחר שמשרד החינוך של קליפורניה אימץ גרסה מתונה יותר, הקימו השתיים גוף עצמאי לפיתוח חומרי לימוד “משוחררים”, אשר חלק ממחוזות החינוך אימצו במסגרת שיתופי פעולה. בשנת 2023 הוגשו תלונות מצד הורים ומורים יהודים בטענה לפגיעה בלגיטימיות של הציונות ובייצוגה של מדינת ישראל; התלונות נדחו בהליך משפטי, אך המחלוקת סביב החומרים נמשכת.

בבחירות הקרובות לאיגוד המורים המאוחד של לוס אנג’לס מתמודדים מועמדים המזוהים עם הרשימה הרדיקלית על שורה של תפקידי הנהגה. לצד גוצ’ז מתמודדות דמויות נוספות המזוהות עם ארגונים שמאליים קיצוניים, וחוקרים במכוני מחקר אזרחיים מצביעים על זיקה בין חלק מן המועמדים לתנועות פוליטיות מהפכניות. לדברי מיקה האקנר, חוקר במכון נַאווִי, הארגון הצליח לאתר זירה שבה ניתן לרתום מורים מתוסכלים מן המצב המערכתי ולתעל את תחושות המחאה שלהם לקידום סדר יום פוליטי רחב.

ההשלכות הפוטנציאליות חורגות מסוגיות שכר ותנאי העסקה. איגוד המורים המאוחד של לוס אנג’לס הוא מן הגופים המשפיעים ביותר במערכת החינוך בקליפורניה, והנהגתו מעצבת את השיח הציבורי סביב תכנים פדגוגיים, הכשרות מורים ויחסי עבודה עם רשויות המדינה. בעיר שבה מתחנכים מאות אלפי תלמידים, כל שינוי אידאולוגי במרכז הכובד של האיגוד עלול להשפיע על רוח המערכת כולה.

בקרב הורים ומנהלי בתי ספר נשמעת דאגה גוברת מפני פוליטיזציה עמוקה של הכיתות. מנגד, תומכי הרשימה טוענים כי מדובר במאבק לגיטימי על דמותה הערכית של מערכת החינוך ועל ייצוג קהילות מוחלשות. כך או כך, הבחירות באיגוד המורים של לוס אנג’לס חורגות ממאבק ארגוני פנימי והופכות לזירת התנגשות בין תפיסות עולם מנוגדות על תפקידה של מערכת החינוך הציבורית בעיצוב החברה האמריקאית.