
קוביין מת ב-5 באפריל 1994 כתוצאה מפצע ירי בראשו, בביתו בסיאטל. גופתו נמצאה שלושה ימים לאחר מכן על ידי חשמלאי שהגיע להתקין תאורה. בתוך שעות ספורות מהגילוי קבעו החוקרים כי מדובר בהתאבדות. חוקר מקרי המוות של מחוז קינג קבע כי קוביין ירה בעצמו באמצעות רובה ציד מסוג רמינגטון מדגם 11, שנמצא בזרועותיו, ולצדו אותר מכתב שנחשב למכתב התאבדות.
הפרשה חזרה לכותרות לפני כשבועיים, אחרי פרסומו של דו"ח פורנזי חדש ומטיל ספק במסקנה הרשמית של הרשויות. צוות חוקרים פרטי שבחן את ממצאי התיק מצא לפחות עשר ראיות לכך שקוביין התעמת עם תוקף אחד או אפילו יותר, שקודם כל הזריקו לו מנת יתר של הרואין כדי לשתק אותו - ורק לאחר מכן ירו בו בראש, הניחו את הרובה בידיו והשאירו מכתב התאבדות מזויף.

סולן להקת נירוונה קורט קוביין מת באפריל 94, במה שהוגדר כהתאבדות
ניל לו, ששירת כ-50 שנה במשטרת סיאטל ופרש בשנת 2018, לא היה חלק מהחקירה בזמן אמת ואף לא שירת בתחנה שטיפלה במקרה. עם זאת, בשנת 2005 הוא התבקש לבצע ביקורת על התיק וקיבל גישה מלאה לחומרים ולראיות שנאספו בזירה. לדבריו, כבר במהלך הבדיקה עלו סימני שאלה, אך עם השנים התחזקה אצלו המסקנה כי המקרה לא טופל כראוי.
"אני לא קונה את זה שקורט עשה את זה לעצמו", אמר לו, והוסיף כי לדעתו החוקרים לא בחנו ברצינות אפשרות של רצח. הוא טען כי החקירה הושפעה מהנחת יסוד מוקדמת שמדובר בהתאבדות, וכי יחידות רצח לרוב אינן בוחנות לעומק מקרים שמוגדרים כך מלכתחילה.
לו מתח ביקורת גם על התנהלות המשטרה בזירה, וטען כי ההכרזה הראשונית על התאבדות נמסרה מוקדם מדי על ידי דובר המשטרה, עוד לפני השלמת בדיקות פורנזיות ונתיחה שלאחר המוות. לדבריו, קביעות כאלה אמורות להתקבל רק על ידי גורמים מוסמכים, שכן הן עשויות להשפיע על כל כיוון החקירה.
לדברי לו, קיימות אי-התאמות במספר היבטים של התיק. הוא הצביע על הבדלים בין דוחות המשטרה לבין ממצאי הנתיחה שלאחר המוות, כולל הערות חסרות, עדויות שלא תועדו ופרטים סותרים לגבי האירועים שקדמו למוות. הוא הדגיש כי טעויות אנוש בדוחות הן אפשריות, אך במקרה הזה מדובר בכמות חריגה של אי-דיוקים.
בין היתר, הוא התייחס לממצאים מהזירה, וטען כי ידיו של קוביין נראו נקיות יחסית בתמונות - דבר שלדבריו אינו תואם ירי מטווח קרוב עם רובה ציד. הוא הוסיף כי עוצמת הפגיעה הייתה אמורה לגרום לפיזור דם משמעותי יותר, והעריך כי תמונות נוספות יכלו לסייע להבין האם הזירה שונתה לאחר המוות.
לו העלה גם ספקות לגבי כמות ההרואין שנמצאה בגופו של קוביין, שלפי הדיווחים הייתה גבוהה פי שלושה מהמינון הקטלני. לדבריו, קשה להאמין שאדם שנטל מנה כל כך גדולה מסוג הסם הזה היה יכול לבצע את הפעולות בעצמו.

מכתב ההתאבדות וקופסת ההרואין שנמצאו ליד גופתו של קורט קוביין בביתו
גם חוקרים עצמאיים הצביעו על פרטים חריגים בדוח משנת 1994. לפי הדוח, נהג מונית אסף אדם מביתו של קוביין - אך צוין שהאדם הזה לא תאם את מי שמתגורר במקום, כלומר לא בהכרח קוביין עצמו. עוד נכתב כי במהלך הנסיעה אותו נוסע ניסה למצוא מקום לרכוש תחמושת, אך לא הצליח.
הדוח לא מפרט מתי בדיוק התרחש האירוע הזה ביחס למותו של קוביין, ולא קובע שמדובר בו בוודאות. מה שמעלה את השאלות, לפי החוקרים, הוא עצם קיומו של תיאור כזה - ואחר כך העובדה שפרטים אלה לא הופיעו בדוח מאוחר יותר שפרסמה המשטרה בשנת 2014.
במקביל, בנתיחה שלאחר המוות צוין כי נמצא בכיסו של קוביין פתק בכתב יד, שהתייחס לתחמושת ולרובה. לעומת זאת, בדוח המשטרה משנת 1994 לא הוזכר פתק כזה, אלא רק קבלה על רכישת הרובה, שעליה נכתב שמו של חברו, דילן קרלסון.
לו מתח ביקורת גם על אופן ניהול הזירה, וציין כי לפחות 12 שוטרים נכנסו ויצאו מהחדר שבו נמצאה הגופה - דבר שעלול היה לפגוע בראיות. הוא העלה שאלות לגבי ביצוע בדיקות פורנזיות בסיסיות, כמו איסוף DNA או בדיקות מתחת לציפורניים, וטען כי הזירה לא טופלה ככזו שעשויה להיות זירת רצח.
למרות כל זאת, משטרת סיאטל חזרה והבהירה כי עמדתה הרשמית לא השתנתה. בתגובה נמסר כי "קורט קוביין מת בהתאבדות בשנת 1994, וזו ממשיכה להיות עמדת משטרת סיאטל", גם יותר משלושה עשורים לאחר המקרה.