
הרקע לביקור היה עימות פומבי שקדם לו שבועות אחדים. קרלסון, המפעיל מאז 2023 את התוכנית העצמאית “המופע של טאקר קרלסון” לאחר עזיבתו את רשת פוקס ניוז, תקף בשידור את האקבי בטענה שאינו פועל דיו להגנת נוצרים בישראל. האקבי השיב בפומבי ברשת החברתית אקס והזמין אותו להגיע לישראל ולשוחח עמו פנים אל פנים. קרלסון נענה להזמנה והגיע במטוס פרטי, אך בחר להישאר בטרקלין האורחים בנמל התעופה ולא לצאת לשטח. הריאיון התקיים במקום, ולאחריו המריא חזרה לארצות הברית.

בהצהרה שמסר לעיתון “ניו יורק פוסט” וברשתות החברתיות טען קרלסון כי “אנשים שהזדהו כאנשי ביטחון לקחו את הדרכונים שלנו, הובילו את המפיק הבכיר שלנו לחדר צדדי ודרשו לדעת על מה דיברנו עם השגריר”. לדבריו, מדובר היה בהתנהלות “ביזארית”. זמן קצר קודם לכן פרסם ברשת אקס תמונה שלו ושל שותפו העסקי על רקע דגלי ישראל עם הכיתוב “ברכות מישראל”, שנראה באותה עת כשגרתי לחלוטין.
בהצהרה שמסר לעיתון “ניו יורק פוסט” וברשתות החברתיות טען קרלסון כי “אנשים שהזדהו כאנשי ביטחון לקחו את הדרכונים שלנו, הובילו את המפיק הבכיר שלנו לחדר צדדי ודרשו לדעת על מה דיברנו עם השגריר”. לדבריו, מדובר היה בהתנהלות “ביזארית”. זמן קצר קודם לכן פרסם ברשת אקס תמונה שלו ושל שותפו העסקי על רקע דגלי ישראל עם הכיתוב “ברכות מישראל”, שנראה באותה עת כשגרתי לחלוטין.
הכחשות הגורמים הרשמיים היו חד־משמעיות. רשות שדות התעופה מסרה כי “בניגוד מוחלט לפרסומים, טאקר קרלסון ופמלייתו לא נעצרו, לא עוכבו ולא נחקרו. הם נשאלו מספר שאלות אבטחה שגרתיות, בהתאם לנהלים החלים על נוסעים רבים. השיחה התקיימה בחדר נפרד בטרקלין האורחים אך ורק לשם שמירה על פרטיותם, ולא אירע כל אירוע חריג”. השגרירות האמריקאית הדגישה כי המעורבות היחידה שלה בביקור הייתה תיאום נחיתת המטוס הפרטי, וכי קרלסון קיבל יחס זהה לכל מבקר אחר. האקבי עצמו הוסיף כי כל נוסע, לרבות דיפלומטים, עובר בדיקות דרכונים ושאלות ביטחון עם כניסה ויציאה מישראל.
דמותו הציבורית של קרלסון מעניקה לפרשה הקשר רגיש במיוחד. מאז עזיבתו את פוקס ניוז ביסס את מעמדו כאחד הקולות הבולטים של הימין האמריקאי הבדלני, ובשנים האחרונות הרבה לתקוף את ישראל. הוא העניק במה לדמויות קיצוניות, ובהן ניק פואנטס, המביע עמדות נאו־נאציות. ארגון “סטופ אנטישמיות” הגדיר אותו בשנת 2025 כ“אנטישמי השנה”. גם יחסיו עם הנשיא דונלד טראמפ התערערו לאחר שביקר בחריפות את תמיכת הממשל בישראל במהלך עימותים אזוריים.
ברקע עמדה התלבטות ישראלית האם לאפשר את כניסתו של קרלסון, בין היתר מחשש לתקרית דיפלומטית ולפגיעה בתדמית הבינלאומית. לבסוף הוחלט לאשר את ביקורו. השגריר האמריקאי לשעבר בישראל, דייוויד פרידמן, העיר בציניות כי קרלסון החמיץ הזדמנות לבקר באתרים המרכזיים לנצרות בישראל, בעוד טענותיו בדבר פגיעה בנוצרים לא נבחנו בשטח כלל. כך, ביקור שנועד לכאורה לברר טענות הפך לסערה תקשורתית נוספת סביב דמותו של המגיש – יותר מאשר כתב אישום כלפי ישראל או נהליה בנמל התעופה.