
הרקע האישי של הילטון חריג בנוף הפוליטי המקומי. הוא נולד בבריטניה ופעל במשך שנים בלב הממסד השמרני הבריטי כיועץ בכיר לדייוויד קמרון, ולאחר מכן עבר לארצות הברית והפך לדמות תקשורתית מוכרת במחנה השמרני. הוא אינו בעל עבר צבאי בכיר, לא כיהן בתפקיד ממשלתי נבחר, ואינו פוליטיקאי ותיק במערכת הקליפורנית. עם זאת, שילוב בין חשיפה תקשורתית רחבה, מסרים חדים על כישלון הממשל הדמוקרטי בניהול יוקר המחיה ויכולת גיוס כספים מרשימה – כ־4.1 מיליון דולר במחצית השנייה של 2025 – העניק לו תנופה משמעותית במירוץ.

הרקע האישי של הילטון חריג בנוף הפוליטי המקומי. הוא נולד בבריטניה ופעל במשך שנים בלב הממסד השמרני הבריטי כיועץ בכיר לדייוויד קמרון, ולאחר מכן עבר לארצות הברית והפך לדמות תקשורתית מוכרת במחנה השמרני. הוא אינו בעל עבר צבאי בכיר, לא כיהן בתפקיד ממשלתי נבחר, ואינו פוליטיקאי ותיק במערכת הקליפורנית. עם זאת, שילוב בין חשיפה תקשורתית רחבה, מסרים חדים על כישלון הממשל הדמוקרטי בניהול יוקר המחיה ויכולת גיוס כספים מרשימה – כ־4.1 מיליון דולר במחצית השנייה של 2025 – העניק לו תנופה משמעותית במירוץ.
ממצאי הסקר מצביעים על מפת כוחות בלתי צפויה. במחנה הרפובליקאי מתחוללת תחרות צמודה: הילטון זוכה לתמיכת 38 אחוזים מקרב מצביעי המפלגה, בעוד שריף מחוז ריברסייד, צ’אד ביאנקו, נושף בעורפו עם 37 אחוזים. במחנה הדמוקרטי, שנחשב באופן מסורתי לכוח הדומיננטי במדינה, שורר פיצול עמוק: חבר בית הנבחרים אריק סוולוול עומד על 14 אחוזים, חברת הקונגרס לשעבר קייטי פורטר על 10 אחוזים, ואיש העסקים והפילנתרופ טום סטייר על 9 אחוזים – בעוד כ־22 אחוזים ממצביעי הדמוקרטים טרם גיבשו עמדה. השיטה הקליפורנית של “שני המובילים עולים לסיבוב הכללי”, ללא קשר להשתייכות מפלגתית, מגדילה את הסיכוי שמועמד רפובליקאי יגיע לבחירות הכלליות בנובמבר – תרחיש שנחשב עד לא מכבר בלתי סביר.
לצד התמונה האלקטורלית, מורגשת השפעתו של המושל היוצא, גאווין ניוסום, המסיים את כהונתו בשל מגבלת כהונה. על פי הסקר, שיעור שביעות הרצון מתפקודו עומד על 44 אחוזים בלבד, לעומת 45 אחוזים המביעים אי־שביעות רצון – ירידה חדה ביחס לחודשים קודמים. ניוסום, ששמו הוזכר בעבר כמועמד אפשרי לזירה הלאומית, מותיר אחריו מציאות פוליטית שמקשה על הדמוקרטים להציג רצף שלטוני יציב ומשכנע.
הגורם המרכזי שמזין את המפנה הפוליטי אינו אידאולוגי בלבד, אלא כלכלי־יומיומי. 53 אחוזים מן הנשאלים בסקר ציינו כי שקלו לעזוב את קליפורניה בשל יוקר המחיה. כאשר התבקשו לציין את סעיפי ההוצאה הכבדים ביותר, 28 אחוזים הצביעו על דיור, 21 אחוזים על חשמל וגז, ו־17 אחוזים על מצרכי מזון. הנתונים הללו משקפים מצוקה רחבה בקרב מעמד הביניים והעובדים, החשים כי המדינה שבעבר נתפסה כ”חלום קליפורני” הופכת בהדרגה לבלתי נגישה עבור רבים. הילטון ומועמדים רפובליקאים נוספים ממנפים את התסכול הזה, ומציגים עצמם כחלופה לניהול הדמוקרטי הנתפס בעיניהם כאחראי למשבר יוקר המחיה.
הבחירות המקדימות נקבעו ל־2 ביוני, ועד אז עשויה המפה הפוליטית להשתנות שוב. כ־21 אחוזים מן הבוחרים הכלליים טרם הכריעו, והתלכדות של המחנה הדמוקרטי סביב מועמד יחיד עשויה להפוך את המגמה. אולם הנתונים הנוכחיים מציבים בפני הדמוקרטים שאלה לא נוחה: האם קליפורניה, ששימשה במשך שנים ארוכות סמל למרכז הכובד של אמריקה הליברלית, מתחילה לסטות ממסלולה הפוליטי – לא מתוך מהפך אידאולוגי חד, אלא כתוצאה ממשבר יוקר מחיה מתמשך ששוחק את האמון בשלטון הקיים.