
גרייס היא אחת מקבוצה הולכת וגדלה של מבקשי אזרחות שמצאו את עצמם לכודים בלימבו לאחר שהממשל הקפיא החלטות בענייני אזרחות והטבות הגירה למועמדים מעשרות מדינות שהוגדרו “בסיכון גבוה”. ההקפאה חלה גם על בקשות לתושבות קבע ועל אשרות כניסה לאזרחים ממדינות שלטענת הממשל מפגינות ליקויים משמעותיים בסינון, בבדיקה ובשיתוף מידע. בפועל, רבים מן הנפגעים כבר עברו בדיקות ביטחוניות מקיפות, עמדו במבחני שפה ואזרחות, והוזמנו לטקסי שבועה שנדחו ברגע האחרון.

קבוצה הולכת וגדלה של מבקשי אזרחות מצאה את עצמה לכודה בלימבו לאחר שהממשל הקפיא החלטות בענייני אזרחות והטבות הגירה למועמדים מעשרות מדינות שהוגדרו “בסיכון גבוה”. ההקפאה חלה גם על בקשות לתושבות קבע ועל אשרות כניסה לאזרחים ממדינות שלטענת הממשל מפגינות ליקויים משמעותיים בסינון, בבדיקה ובשיתוף מידע. בפועל, רבים מן הנפגעים כבר עברו בדיקות ביטחוניות מקיפות, עמדו במבחני שפה ואזרחות, והוזמנו לטקסי שבועה שנדחו ברגע האחרון.
לפי עדויות של עורכי דין וארגוני סיוע למהגרים, הביטולים החלו להופיע בסוף השנה שעברה. בחלק מהמקרים נמסרה הודעה ימים ספורים לפני הטקס, ובאחרים הוצאו מועמדים מתור הממתינים ביום האירוע עצמו. רוב המדינות שנכללו ברשימות ההקפאה מופיעות בצווים נשיאותיים שהטילו מגבלות כניסה, ובהן מדינות רבות באפריקה לצד מדינות באסיה, במזרח התיכון ובדרום אמריקה. גורמים רשמיים לא הציגו לוח זמנים לחידוש ההליכים.
ברשות האזרחות וההגירה של ארצות הברית מסבירים את המהלך כחלק ממדיניות “סינון ובדיקה קפדניים” שנועדה לחזק את הביטחון הלאומי ולמנוע הונאות. לדברי דובר הרשות, אין בכוונת הסוכנות “לקצר דרך בתהליך קבלת ההחלטות”, וכל עיכוב נועד להבטיח בדיקה מעמיקה יותר. ראש הרשות אף קשר את המהלך לאירועי אלימות שבוצעו בידי מבקשי מקלט בעבר, וטען כי ההקפאה נועדה לצמצם סיכונים.
מבקרי המדיניות רואים בה צעד רחב בהרבה מאכיפה נגד הגירה בלתי חוקית. לטענתם, מדובר בפגיעה שקטה ומתמשכת בהגירה חוקית, המכוונת בפועל למדינות שאוכלוסייתן אינה לבנה ברובה. “אלה אנשים שכבר נבדקו לעומק”, אומר בכיר באיגוד עורכי הדין להגירה, “אין כאן היגיון מדיניותי, אלא ענישה קולקטיבית שמייצרת אי־ודאות וחוסר ביטחון משפטי”.
השלכות ההקפאה אינן תיאורטיות. מועמדים מדווחים על פיטורים ממקומות עבודה שאינם מוכנים להאריך אשרות זמניות, על אובדן רישיונות נהיגה ועל מגבלות נסיעה שמונעות מהם לבקר משפחות מעבר לים. חלקם חיים בארצות הברית שנים ארוכות, בנו קריירות, משלמים מסים ומגדלים ילדים אזרחים – אך נותרו תלויים בהחלטה אדמיניסטרטיבית שנדחתה ללא מועד.
במישור המשפטי, יותר ממאתיים תובעים הגישו תביעה בבית משפט פדרלי בבוסטון נגד משרד לביטחון המולדת ורשות האזרחות וההגירה, בטענה ל“הקפאה לא חוקית של הטבות הגירה”. לטענת עורכי הדין, הממשלה פועלת מעבר לסמכותה ופוגעת בזכויות פרוצדורליות של מועמדים שכבר עמדו בכל הדרישות. מנגד, המדינה טוענת כי היא פועלת במסגרת סמכותה לשמור על ביטחון הציבור.
עבורה, הסיפור אינו פוליטי אלא קיומי. היא הגיעה לארצות הברית לפני יותר מעשור עם מלגה ללימודים מתקדמים, השלימה הכשרה רפואית, הפכה לרופאה אונקולוגית ומטפלת בחולי סרטן מדי יום. בעלה ושתי בנותיה הם אזרחים אמריקאים. היא עצמה נותרה “בין העולמות”. “עבדנו קשה, לפי כל הכללים”, היא אומרת. “כשאמרו שהאכיפה תתמקד ב‘הגרועים מבין הגרועים’, לא חשבתי שזה יכלול אנשים כמונו”.
בתוך אי־הוודאות, גרייס נאחזת בעבודתה ובאמונתה. הטיפול בחולות מזכיר לה, לדבריה, עד כמה תקווה היא משאב חיוני בהתמודדות עם מצבים שאין בהם שליטה מלאה. היא ממשיכה להגיע לבית החולים מדי יום, לטפל, ללמד מתמחים – ולחכות למכתב שאולי יגיע. “אני מנסה להאמין שיהיה טוב יותר”, היא אומרת. “אבל בינתיים, אנחנו חיים בהקפאה”.
הסיפור שלה הפך לסמל עבור רבים שנקלעו למבוי סתום משפטי. בין אם ייקבע שהמדיניות עומדת במבחן החוק ובין אם לאו, היא כבר השאירה חותם עמוק על חייהם של אנשים שפעלו לפי הכללים והאמינו שהדרך לאזרחות ברורה. כעת, הדרך הזו נראית מטושטשת מתמיד – והשבועה, שהייתה אמורה להיות רגע של סיום והתחלה חדשה, נותרה תלויה באוויר.