
השבוע הודיעו הרשויות הפדרליות על מעצרם של שלושה חשודים בפרשה, אשר נחשבת לאחת מפרשות ההונאה המתוחכמות שנחשפו לאחרונה בתחום הנדל"ן בקליפורניה. על פי כתב האישום, גלניס קרדונה, בת 63 מהעיר היילנד במחוז סן ברנרדינו, איוון רייס, בן 50 מהעיר ואן נייס, וארשאק אקופיאן, בן 46 מהעיר נורת'רידג', נעצרו בחשד לביצוע הונאה פדרלית, זיוף מסמכים וקשירת קשר לביצוע פשע. חשוד רביעי, באסיל תיקריתי, בן 54 מהעיר מרינה דל ריי, טרם נתפס ונמלט מהרשויות.

השבוע הודיעו הרשויות הפדרליות על מעצרם של שלושה חשודים בפרשה, אשר נחשבת לאחת מפרשות ההונאה המתוחכמות שנחשפו לאחרונה בתחום הנדל"ן בקליפורניה. על פי כתב האישום, גלניס קרדונה, בת 63 מהעיר היילנד במחוז סן ברנרדינו, איוון רייס, בן 50 מהעיר ואן נייס, וארשאק אקופיאן, בן 46 מהעיר נורת'רידג', נעצרו בחשד לביצוע הונאה פדרלית, זיוף מסמכים וקשירת קשר לביצוע פשע. חשוד רביעי, באסיל תיקריתי, בן 54 מהעיר מרינה דל ריי, טרם נתפס ונמלט מהרשויות.
על פי ממצאי החקירה, ההונאה התבצעה בין סוף שנת 2023 לינואר 2024, והתבססה על חלוקת תפקידים מדויקת בין חברי הרשת. במרכז הפעילות עמדה קרדונה, שניהלה חברת נאמנות בשם “גולדן אסקרו”, שלה משרדים בערים שרמן אוקס ודאוני. החברה, שאמורה הייתה לשמש גוף ניטרלי המבטיח את תקינות העסקה, הפכה בפועל לכלי המרכזי לביצוע ההונאה.
תחילה השיגה קרדונה דו"ח מפורט על מצבו המשפטי של הנכס בברבנק, ובדקה אם הוא נקי מעיקולים או שעבודים. לאחר מכן החלו החשודים להפיק מערכת שלמה של מסמכים מזויפים: תעודות זהות בדויות, הסכם מכר פיקטיבי, שטרי העברת בעלות, מסמכי נאמנות ובקשות למשכנתא – כולם נושאים חותמות נוטריון מזויפות שנועדו להקנות למסמכים מראית עין של חוקיות.
תיקריתי מילא תפקיד מרכזי במיוחד: הוא התחזה הן לבעל הבית והן ל"קונה" של הנכס, תוך שימוש בזהויות גנובות של שני הקורבנות. רייס ואקופיאן פעלו כמתווכי משכנתאות, והגישו בקשות הלוואה כוזבות למוסדות מימון שונים. בתוך זמן קצר אושרה משכנתא בסך 975 אלף דולר, והכספים הועברו לחשבון הנאמנות שבשליטת קרדונה.
מרגע שהכסף נכנס למערכת, פוזר הסכום לגורמים שלישיים שונים, באופן שהקשה על איתורו והשבתו. הנוכלים הצליחו, הלכה למעשה, לרוקן את ההלוואה ולהיעלם עם הכסף, בעוד הבעלות על הבית נרשמה מחדש על שם גורם פיקטיבי.
מעגל הנפגעים רחב: בעל הבית המקורי איבד את הזכויות על נכסו מבלי שידע על כך בזמן אמת; ה"קונים" הפיקטיביים נותרו עם חוב משכנתא של כמעט מיליון דולר על נכס שמעולם לא התכוונו לרכוש; חברת המשכנתאות אישרה הלוואה שהתבססה על מסמכים מזויפים; וחברת הביטוח שנשאה בסיכון נותרה עם נזק כלכלי משמעותי. הרשויות נמנעו מחשיפת זהות הקורבנות מטעמי הגנה על פרטיותם.
במשטרת דרום קליפורניה מזהירים כי מדובר בתופעה מתרחבת. בשנים האחרונות נרשמה עלייה במספר המקרים של גניבת נכסי מקרקעין באמצעות זיוף מסמכים והתחזות לבעלי נכסים. באחד המקרים האחרונים נידון גבר בן 52 מסטודיו סיטי ל־16 שנות מאסר, לאחר שהצליח להפיק רווח של כ־1.9 מיליון דולר מהונאות דומות. בפרשה ההיא אחד הקורבנות נרצח במהלך ניסיון לחשוף את ההונאה, וקורבן נוסף שם קץ לחייו – נתונים שממחישים את ההשלכות האנושיות הקשות של פשיעה כלכלית מסוג זה.
לדברי גורמי אכיפה, המעבר למסמכים דיגיטליים, חתימות אלקטרוניות ותהליכים מקוונים בתחום הנדל"ן הפך את המערכת ליעילה ומהירה יותר – אך גם פגיעָה יותר. מנגנון הנאמנות, שנועד במקור להבטיח שקיפות והגנה על שני הצדדים בעסקה, הפך במקרים מסוימים לנקודת תורפה, במיוחד כאשר בעלי חברות הנאמנות עצמם מעורבים במעשה המרמה.
אם יורשעו, צפויים ארבעת הנאשמים לעונש מקסימלי של עד 30 שנות מאסר פדרלי כל אחד. שלושת החשודים שנעצרו מוחזקים במעצר, והחיפושים אחר החשוד הרביעי נמשכים.
הפרשה מעלה שאלות קשות באשר לאמינות מנגנוני הפיקוח על עסקאות נדל"ן בעידן הדיגיטלי: כיצד ייתכן שמערכת מורכבת כל כך של בנקים, חברות נאמנות, נוטריונים וחברות ביטוח לא זיהתה בזמן אמת את שרשרת הזיופים? האם נדרשים מנגנוני אימות מחמירים יותר, והאם בעלי נכסים מודעים כלל לסיכון המרחף מעל רכושם?
עבור בעל הבית מברבנק, התשובות לשאלות הללו מגיעות באיחור כואב. בתוך ימים ספורים איבד את הבעלות על אחד הנכסים היקרים ביותר שברשותו – לא בעקבות כשל אישי, אלא בשל מערכת שאמורה הייתה להגן עליו, אך אפשרה לפושעים לנצל את חולשותיה ולגנוב את ביתו כמעט מבלי להשאיר עקבות.