בין האפר לפשיטות: מחוז לוס אנג'לס פותח תוכנית סיוע חירום לשוכרים שנמחצו בין אסון טבע לאכיפת הגירה

בעוד אלפי משפחות במחוז לוס אנג'לס נאבקות לשמור על קורת גג לאחר חודשים של טלטלות כלכליות וחברתיות, הרשויות המקומיות פותחות סבב נוסף של תוכנית סיוע חירום לשכר דירה. לראשונה מאז הושקה התוכנית, לא רק בעלי הדירות אלא גם השוכרים עצמם יוכלו להגיש בקשה ישירה לסיוע כספי – מהלך שנועד להסיר חסמים ביורוקרטיים ולאפשר הגעה מהירה יותר לאוכלוסיות שנפגעו באופן הקשה ביותר. התוכנית, שהיקפה הכולל עומד על 30 מיליון דולר, מיועדת לשתי קבוצות עיקריות: נפגעי השריפות ההרסניות שפקדו את אזור פליסיידס ואיטון, וכן משפחות שנקלעו למצוקה כלכלית בעקבות פעולות האכיפה של רשות ההגירה והאכיפה הפדרלית.

הסבב הראשון של התוכנית, שננעל בינואר, הוליד אלפי בקשות לסיוע, אך רובן הוגשו מצד בעלי נכסים. כעת, בחלון הזמן שנפתח בין התשעה בפברואר לאחד־עשר במרץ, מבקשים במחוז לאפשר גם לשוכרים ליטול יוזמה ולהגיש בקשה לסיוע בגין חובות שכירות ותשלומים לשירותי חשמל ומים. כל זכאי יכול לקבל עד 15 אלף דולר, סכום שאמור לכסות פיגורים של עד שישה חודשים. עבור משפחות רבות מדובר בהבדל שבין יציבות יחסית לבין הידרדרות מואצת אל פינוי וחוסר ביטחון דיורי.

 

הרקע לתוכנית הוא שבר עמוק בשוק הדיור המקומי. השריפות שפרצו בתחילת השנה והחריבו אלפי בתים ועסקים יצרו מחסור חריף בדירות להשכרה, בעוד הביקוש גבר בחדות. במקביל, פעולות האכיפה של רשות ההגירה והאכיפה הפדרלית הותירו משפחות רבות ללא מפרנס עיקרי, והעמיקו את חוסר הוודאות הכלכלית בקרב קהילות מהגרים. השילוב בין אסון טבע למשבר חברתי־כלכלי הוליד מציאות שבה גם מי שעבדו והשתכרו באופן סדיר מצאו עצמם מתקשים לעמוד בתשלומי השכירות.

 

אלא שהשינוי המבורך מלווה גם בסייג מהותי: גם כאשר השוכר עומד בתנאי הזכאות, העברת הכספים מותנית בשיתוף פעולה מצד בעל הדירה. בפועל, הסכום אינו מועבר לשוכר אלא ישירות לבעל הנכס, ורק לאחר שזה חותם על ההשתתפות בתוכנית. תנאי זה מעורר ביקורת חריפה בקרב ארגוני סיוע ופעילים בתחום הדיור, הטוענים כי במציאות של שוק שכירות פרוץ, אין די תמריצים לבעלי נכסים להימנע מפינוי שוכרים ולבחור בפתרון של סיוע זמני. לטענת פעילים, בעלי דירות רבים יעדיפו לפנות שוכרים מתקשים ולהשכיר את הנכס מחדש במחירים גבוהים בהרבה, במקום להסתפק במענק חד־פעמי המותנה בהמשך ההתקשרות עם הדייר הקיים.

הרקע לתוכנית הוא שבר עמוק בשוק הדיור המקומי. השריפות שפרצו בתחילת השנה והחריבו אלפי בתים ועסקים יצרו מחסור חריף בדירות להשכרה, בעוד הביקוש גבר בחדות. במקביל, פעולות האכיפה של רשות ההגירה והאכיפה הפדרלית הותירו משפחות רבות ללא מפרנס עיקרי, והעמיקו את חוסר הוודאות הכלכלית בקרב קהילות מהגרים. השילוב בין אסון טבע למשבר חברתי־כלכלי הוליד מציאות שבה גם מי שעבדו והשתכרו באופן סדיר מצאו עצמם מתקשים לעמוד בתשלומי השכירות.

לפי נתונים שנאספו על ידי ארגוני שטח, באזורים מסוימים נרשמו בשנה האחרונה עליות קיצוניות במחירי השכירות, לעיתים בשיעורים של מאות אחוזים. תופעות של תמחור מופרז וניצול מצוקתן של משפחות חסרות חלופה הפכו לנפוצות, והרשויות במחוז הכריזו על מצב חירום גם בהיבט הכלכלי־חברתי. הקנס המוטל על בעלי נכסים שיימצאו אשמים בתמחור מופרז הוגדל משמעותית, אך פעילים מזהירים כי האכיפה בפועל אינה מספקת וכי הפער בין ההצהרות למדיניות המיושמת בשטח עודנו רחב.

נציגי המחוז מדגישים כי מדובר במענק ולא בהלוואה, וכי הזכאות לסיוע אינה תלויה במעמד ההגירה של המבקשים. לדבריהם, המטרה המרכזית היא לייצר יציבות דיור מיידית ולמנוע גל פינוי נוסף שעלול להעמיק את המשבר החברתי. התפיסה המנחה היא שסיוע לשוכרים משרת גם את בעלי הדירות, בכך שהוא מבטיח תשלום חובות ומקטין את הסיכון לחדלות פירעון. עם זאת, בהיעדר הגנות חזקות יותר מפני פינוי ובהינתן פיתויי השוק, לא ברור עד כמה בעלי נכסים אכן יבחרו לשתף פעולה.

ארגוני סיוע הפועלים בקהילות שנפגעו מן השריפות ומפעולות האכיפה מצביעים על התוכנית כעל צעד חשוב אך חלקי בלבד. לטענתם, ללא הרחבה של מנגנוני ההגנה על שוכרים, פיקוח הדוק יותר על מחירי השכירות ויצירת מלאי דיור בר־השגה, הסיוע הכספי עלול להפוך לפתרון נקודתי שאינו נוגע בשורשי המשבר. במציאות שבה אלפי משפחות חיות על סף פינוי, כל מענק עשוי לקנות זמן יקר, אך הזמן לבדו אינו מחליף מדיניות כוללת.

כך, בין האפר שנותר מהשריפות לבין הפחד והאי־ודאות שמותירות פשיטות האכיפה, מחוז לוס אנג'לס מנסה לשרטט נתיב של התערבות מיידית. השאלה שנותרת פתוחה היא האם הסיוע הנוכחי יהפוך לחומת מגן של ממש עבור השוכרים הפגיעים ביותר, או שמא יישאר צעד מצומצם במאבק רחב בהרבה על הזכות לדיור יציב והוגן בעיר היקרה בארצות הברית.