משטרת לוס אנג'לס: כך נעלמו הכשרות האנטי-טרור בישראל - דו"ח מיוחד חושף מחדל מביך

לוס אנג'לס — במשך למעלה מעשור שלחה משטרת לוס אנג'לס שוטרים להכשרות מקצועיות בישראל, במטרה מוצהרת ללמוד משיטות ההתמודדות של כוחות הביטחון הישראלים עם טרור, פיגועים ואלימות קיצונית. אלא שדו"ח ביקורת חדש של משרד המפקח הכללי של ועדת המשטרה העירונית מצייר תמונה מדאיגה: אף גורם במשטרה אינו מסוגל להסביר כיום מה בדיוק נלמד בהכשרות הללו, עם מי נפגשו השוטרים – והאם הידע שנצבר יושם בפועל בשטח.

לפי הדו"ח, מאז 2014 השתתפו 18 אנשי משטרת לוס אנג'לס בתשע נסיעות הכשרה לישראל, בעלות כוללת של כ־87 אלף דולר. אלא שמעבר לכותרות כלליות על "לוחמה בטרור" ו"פיקוד ובקרה", לא קיימת במשטרה כל מערכת תיעוד מסודרת המתעדת את תכני ההכשרות, ההרצאות, המפגשים עם גורמי ביטחון ישראליים או ההמלצות המקצועיות שהועברו לאנשי השטח עם חזרתם לארצות הברית.

 

לפי הדו"ח, מאז 2014 השתתפו 18 אנשי משטרת לוס אנג'לס בתשע נסיעות הכשרה לישראל, בעלות כוללת של כ־87 אלף דולר. אלא שמעבר לכותרות כלליות על "לוחמה בטרור" ו"פיקוד ובקרה", לא קיימת במשטרה כל מערכת תיעוד מסודרת המתעדת את תכני ההכשרות, ההרצאות, המפגשים עם גורמי ביטחון ישראליים או ההמלצות המקצועיות שהועברו לאנשי השטח עם חזרתם לארצות הברית.

 

במקרה אחד, למשל, נשלחו סגן ניצב ושבעה שוטרים נוספים להכשרה שכונתה "פיקוד ושליטה בלוחמה בטרור", במימון מענק פדרלי בסך כ־52 אלף דולר. ואולם בדו"ח צוין כי לא קיימת כל אינדיקציה מקצועית לתרומה מעשית של ההכשרה: לא שינוי נהלים, לא אימוץ טקטיקות חדשות ולא הטמעת תכניות אימון חדשות בתוך משטרת לוס אנג'לס. אנשי המחלקה אף הודו כי אין ביכולתם לאמת את הטענה שההכשרות לא השפיעו על המדיניות — משום שאין כלל רישום שיטתי של מה שנלמד בהן.

הממצאים מעלים שאלות נוקבות דווקא לנוכח המוניטין המקצועי של כוחות הביטחון הישראליים בתחום הלחימה בטרור, אבטחת אירועי המונים והתמודדות עם פיגועים. בעיני רבים בישראל, ישראל נחשבת מעצמת ידע בתחום הביטחוני. העובדה שמשטרת לוס אנג'לס אינה מסוגלת להצביע על ערך מקצועי קונקרטי שנצבר מן ההכשרות – מעלה תהיות קשות על האופן שבו ההכשרות הללו תוכננו, נוהלו ונמדדו.

הביקורת הציבורית מתחדדת גם על רקע המלחמה המתמשכת של ישראל נגד חמאס ברצועת עזה והסערה הפוליטית שהיא מעוררת בזירה הבינלאומית. ארגוני זכויות אדם וארגונים פרו־פלסטיניים בלוס אנג'לס תקפו את שיתופי הפעולה עם ישראל וטענו כי הם יוצרים "תפיסת הטיה" ביחס לפעילות המשטרה כלפי מיעוטים בעיר. עמר שבאיק, היועץ המשפטי של פרק לוס אנג'לס של המועצה ליחסים אמריקאיים־אסלאמיים, אמר כי העדר התיעוד רק מחזק את החשש: "כשלא יודעים מה נלמד ומה מיושם – הציבור לא יכול לדעת אם מדובר בהכשרה מקצועית לגיטימית או בהשפעה אידיאולוגית סמויה".

אך עיקר הדאגה שעולה מן הדו"ח נוגעת לא רק לישראל, אלא לעצם ההתנהלות של משטרת לוס אנג'לס בזירה הבינלאומית. מבקר העיר בדק בסך הכול 117 פעילויות הכשרה בחו"ל שבהן השתתפו 243 אנשי משטרה מאז 2014 – וגילה כי ברוב המקרים הוגשו דוחות לקוניים בלבד, ללא פירוט על תכני ההכשרה, הערכת תועלת מקצועית או יישום מעשי. החוקרים קבעו כי בהיעדר תיעוד שיטתי אין אפשרות אמיתית להעריך אם הכשרות אלו תרמו לביטחון הציבור בלוס אנג'לס – או שמדובר בהוצאות חסרות בקרה.

נקודת תורפה נוספת שעלתה בדו"ח היא מימון הנסיעות. כ־80 אחוז מההכשרות בחו"ל מומנו ממקורות חיצוניים – קרנות פרטיות, מענקים או גופים תומכים. במקרים כאלה, נמצא כי הפיקוח היה אף רופף יותר. לפי הדו"ח, המימון החיצוני יוצר סיכון מובנה לניגוד עניינים, גם אם אינו בלתי חוקי: הציבור אינו יודע מי מממן את ההכשרות, מה האינטרסים של המממנים, והאם לתכני ההכשרה יש השפעה על סדרי העדיפויות של המשטרה.

מעבר לכך, הדו"ח מצביע על כשלים גם בהיבטי ביטחון מידע: אין תהליך סדור לבדיקת הגורמים הזרים עמם נפגשים השוטרים בחו"ל, ואין תיאום מספק עם גורמי הביטחון הפדרליים כדי לוודא שהמפגשים אינם חושפים את המשטרה להשפעות או סיכונים מודיעיניים.

בדיון פומבי בוועדת המשטרה הודו בכירי משטרת לוס אנג'לס כי המערכת הקיימת לניהול הכשרות בחו"ל אינה מספקת, והתחייבו להקים מנגנון תיעוד, בקרה והערכה מסודר. ואולם העובדה שחלק מהרשומות הישנות נמחקו בהתאם למדיניות שמירת הנתונים – מעוררת חשש שהמידע האבוד לעולם לא ישוחזר.

המקרה כולו מדגיש עד כמה הכשרות בינלאומיות, גם כאשר הן מתקיימות עם מדינה ידידותית ובעלת ניסיון ביטחוני מוכח כמו ישראל, מחייבות סטנדרטים מחמירים של שקיפות, פיקוח ואחריות ציבורית. עבור הקהילה היהודית והישראלית בלוס אנג'לס, הפרשה הזו היא תזכורת כואבת לכך שיחסי ביטחון אינם רק עניין של שיתוף פעולה – אלא גם של ניהול ציבורי תקין, אמון ושקיפות כלפי הציבור.