במהלך דיון פרלמנטרי ממושך זומנו נציגי רשויות הבטיחות והגנת הסביבה של נבדה למסור עדות על התנהלות החברה בפרויקט המכונה "הלופ של לאס וגאס". נציגי החברה בחרו שלא להתייצב לשימוע, אך העבירו למחוקקים תגובות בכתב, שבהן טענו כי הם פועלים בהתאם לנהלים וכי בטיחות העובדים נמצאת בראש סדר העדיפויות.
תחקיר שפורסם בשנה שעברה על ידי אתר התחקירים העצמאי פרו־פאבליקה חשף כי נגד החברה נרשמו כמעט 800 הפרות סביבתיות בפרויקט בלאס וגאס, בהן הזרמה לא חוקית של שפכים לא מטופלים. עד כה שילמה החברה קנסות בהיקף של כ־600 אלף דולר, מרביתם למחוז שיקום המים המקומי. במקביל, היא נאבקת משפטית בקנסות נוספים שהטילו מינהל הבטיחות והבריאות בעבודה וחטיבת ההגנה הסביבתית של נבדה.
חבר האסיפה הדמוקרטי הווארד ווטס, שמחוז הבחירה שלו כולל את אזור הפרויקט, מתח ביקורת חריפה על התנהלות החברה. לדבריו, מדובר בחברה המתנהלת כאילו היא מעל החוק ופועלת לפי כללים משלה. ווטס הוסיף כי יש צורך בהידוק הפיקוח על מיזמים טכנולוגיים עתירי הון, במיוחד כאשר הם פועלים בסביבה רגישה ומסכנים חיי אדם.
מערכת "הלופ של לאס וגאס", שהחלה לפעול בשנת 2021, מספקת נסיעות קצרות במנהרות תת־קרקעיות באמצעות רכבי טסלה אוטונומיים למחצה. הנסיעות סביב מרכז הכנסים של העיר ניתנות ללא תשלום, ואילו קווים למלונות, קזינו ולנמל התעופה מתומחרים בכמה דולרים לנסיעה. החברה קיבלה אישור לבנות רשת עתידית בהיקף של כ־109 קילומטרים של מנהרות ויותר ממאה תחנות, בעיר הידועה בהיעדר מערכת תחבורה ציבורית מהירה ומקיפה.
לצד ההתלהבות העירונית, לרבות שבחים מצד ראש עיריית לאס וגאס, שלי ברקלי, הצטברו לאורך השנים דיווחים מדאיגים על תנאי העבודה באתרי החפירה. בין השנים 2020 ל־2026 הוגשו 17 תלונות למינהל הבטיחות והבריאות בעבודה של מדינת נבדה, חלקן בעקבות כוויות כימיות שנגרמו לעובדים שנחשפו לחומרים מאיצים ללא ציוד מגן מספק. באחת הביקורות נטען כי בין 15 ל־20 עובדים נפגעו, וכי לא הועמדו לרשותם אמצעי שטיפה מיידיים במקרה של חשיפה לחומרים מסוכנים.
תחקיר שפורסם בשנה שעברה על ידי אתר התחקירים העצמאי פרו־פאבליקה חשף כי נגד החברה נרשמו כמעט 800 הפרות סביבתיות בפרויקט בלאס וגאס, בהן הזרמה לא חוקית של שפכים לא מטופלים. עד כה שילמה החברה קנסות בהיקף של כ־600 אלף דולר, מרביתם למחוז שיקום המים המקומי. במקביל, היא נאבקת משפטית בקנסות נוספים שהטילו מינהל הבטיחות והבריאות בעבודה וחטיבת ההגנה הסביבתית של נבדה.
בדיון האחרון העלה ווטס גם מקרה חמור נוסף: עובד שנלכד בספטמבר 2025 בין שני צינורות ענקיים באורך של יותר מקילומטר וחצי, ונפצע פציעת מחץ בתוך אחת המנהרות. כוחות הכיבוי נאלצו להשתמש במנוף כדי לחלצו מפתח המנהרה. החברה מסרה אז כי פתחה בחקירה פנימית וכי מצבו של העובד יציב, אך המחוקקים הביעו ספק באשר לאפקטיביות הבקרה העצמית של החברה.
ביקורת נוספת הופנתה כלפי ממשל מושל נבדה, ג'ו לומברדו, בטענה לרפיון אכיפה ולמשיכת קנסות בהיקפים משמעותיים לאחר תקרית שבה נפגעו כבאים במהלך תרגיל אימונים באתר. נציגי המדינה טענו כי הקנסות בוטלו בשל כשלים טכניים בדוחות הביקורת ובשל אי־עמידה בנטל ההוכחה המשפטי הנדרש, אך המחוקקים הדמוקרטים תהו האם השפעתו הפוליטית והכלכלית של מאסק משחקת תפקיד בטיפול הסלחני לכאורה בפרשה.
העיסוק בפרויקט בנבדה מגיע במקביל להתרחבות פעילות החברה בערים נוספות, בהן נאשוויל, שם החלה בניית רשת מנהרות באורך כ־21 קילומטרים לחיבור נמל התעופה למרכז העיר. גם שם הביעו גורמים מקומיים חשש מפני רמת הבטיחות, חוסר שקיפות ותהליכי תכנון שנעשים, לטענתם, ללא שיתוף הציבור.
למרות הממצאים המדאיגים, המערכת זוכה לפופולריות רבה בקרב תיירים ומבקרים, במיוחד בתקופות עומס כמו תערוכת האלקטרוניקה השנתית בינואר. משתמשים רבים מעידים על נוחות השימוש והחיסכון בזמן. אחרים, עם זאת, מביעים חשש מקריסה אפשרית של המנהרות ומביעים ספק באשר להתנהלותה של חברה המנוהלת על ידי אחד האנשים החזקים בעולם.
הפרשה כולה ממחישה את המתח ההולך וגובר בין חדשנות טכנולוגית מואצת לבין רגולציה, בטיחות ואחריות סביבתית. בעוד מיזמים עתידניים מבטיחים לשנות את פני התחבורה העירונית, המחוקקים בנבדה מאותתים כי המחיר האנושי והסביבתי של הקדמה לא יכול להישאר מחוץ לשולחן הדיונים — גם כאשר מאחורי הפרויקט עומד אחד המיליארדרים המשפיעים בעולם.
