
הדיווחים הראשונים על ביטול השיחות פורסמו בשעות הבוקר בכלי תקשורת אמריקניים וערביים. גורמים רשמיים בטהרן אף מסרו לערוץ אל־מיאדין כי וושינגטון “ניסתה לכפות תנאים חדשים במשא ומתן”. בהמשך היום הכחיש שר החוץ של איראן, עבאס עראקצ’י, את הדיווחים והודיע כי המפגש יתקיים ביום שישי בשעה עשר בבוקר במוסקט. בציוץ שפרסם הודה לעומאן על ההיערכות הלוגיסטית והבהיר כי מבחינת איראן הדיון יתמקד אך ורק בסוגיית הגרעין.

דבריו של טראמפ מבטאים את הקו שמוביל הממשל – שילוב של לחץ והרתעה צבאית לצד נכונות עקרונית לדיאלוג. מזכיר המדינה של ארצות הברית, מרקו רוביו, הביע במקביל ספקנות עמוקה לגבי האפשרות להגיע להסכם בר־קיימא. לדבריו, המשטר האיראני נתון במשברים מבניים שאינו מסוגל לפתור, והסיכוי להסכמה אמיתית נמוך. עם זאת הדגיש כי וושינגטון אינה פוסלת שיחות, אך כל הסדר עתידי חייב לכלול לא רק את סוגיית הגרעין, אלא גם את תוכנית הטילים הבליסטיים של איראן, את תמיכתה בארגוני טרור ואת יחס המשטר לאזרחיו.
נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ, בריאיון לרשת אן־בי־סי שהוקלט עוד בטרם התברר סופית כי השיחות יתקיימו, שיגר מסר מאיים לטהרן. לדבריו, המנהיג העליון של איראן, עלי חמינאי, “צריך להיות מודאג מאוד”. טראמפ טען כי וושינגטון זיהתה ניסיונות איראניים להקים מתקן גרעין חדש, והזהיר כי כל ניסיון כזה ייענה בפעולה חריפה. לדבריו, ניסיונות לשוב לאתרים גרעיניים שנפגעו בתקיפות צבאיות נכשלו, וכל מהלך עתידי להקמת תשתית חדשה ייתקל בתגובה קשה.
דבריו של טראמפ מבטאים את הקו שמוביל הממשל – שילוב של לחץ והרתעה צבאית לצד נכונות עקרונית לדיאלוג. מזכיר המדינה של ארצות הברית, מרקו רוביו, הביע במקביל ספקנות עמוקה לגבי האפשרות להגיע להסכם בר־קיימא. לדבריו, המשטר האיראני נתון במשברים מבניים שאינו מסוגל לפתור, והסיכוי להסכמה אמיתית נמוך. עם זאת הדגיש כי וושינגטון אינה פוסלת שיחות, אך כל הסדר עתידי חייב לכלול לא רק את סוגיית הגרעין, אלא גם את תוכנית הטילים הבליסטיים של איראן, את תמיכתה בארגוני טרור ואת יחס המשטר לאזרחיו.
כאן טמון הקושי המרכזי. בטהרן מתעקשים למקד את הדיון במאגר האורניום המועשר שבידי איראן – כ־400 קילוגרמים שהועשרו לרמות שונות, שחלקן מתקרבות לרף הנדרש לייצור נשק גרעיני. בכיר איראני אמר לסוכנות הידיעות רויטרס כי תוכנית הטילים הבליסטיים תישאר מחוץ לשולחן הדיונים. מבחינת איראן, מערך הטילים הוא מרכיב הגנתי מרכזי המאזן את נחיתותה מול יריבות אזוריות.
מנגד, בעיני ארצות הברית וישראל הטילים הבליסטיים הם איום אסטרטגי חמור. וושינגטון דורשת להטיל מגבלות על היקף הייצור, על טווחי הטילים ועל רמת התחכום הטכנולוגי שלהם, לצד מנגנוני פיקוח ואימות הדוקים. גם סוגיית התמיכה האיראנית בארגוני טרור – חיזבאללה, חמאס, המורדים החות’ים בתימן ומיליציות שיעיות בעיראק – ניצבת במוקד הדרישות האמריקניות, אף שברור כי אכיפת מגבלות כאלה מורכבת במיוחד, לנוכח דרכי העקיפה הרבות העומדות לרשות טהרן.
נוסף על כך דורשת וושינגטון שאיראן תאפשר פיקוח מיידי ומקיף של הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית, לרבות ביקורות פתע באתרים חשודים. סוגיית ההעשרה עצמה נותרת נפיצה: ארצות הברית וישראל מבקשות לצמצם ככל האפשר את יכולות ההעשרה של איראן, בעוד טהרן רואה בהמשך ההעשרה ביטוי לריבונותה המדעית והטכנולוגית ומסרבת להתחייב למדיניות של “אפס העשרה”.
על רקע ההתפתחויות הודיעה לשכת ראש הממשלה כי הקבינט המדיני־ביטחוני יתכנס היום (חמישי) בשעה 16:00 בירושלים, מועד שהוקדם בכמה ימים. הדיון יעסוק בהשלכות המגעים הדיפלומטיים ובהערכת האפשרויות העומדות בפני ישראל. יומיים קודם לכן נפגש שליחו של טראמפ, סטיב ויטקוף, עם ראש הממשלה בנימין נתניהו וראשי מערכת הביטחון. בפגישה הוצגה תמונת מודיעין עדכנית על תוכנית הגרעין ותוכנית הטילים הבליסטיים של איראן, וכן מידע על דיכוי המחאות הפנימיות והפגיעה באזרחים.
נתניהו הציג בפני ויטקוף את הקווים האדומים של ישראל: אפס העשרת אורניום, הוצאת מלוא מאגר האורניום המועשר משטח איראן, עצירת פיתוח הטילים והפסקת הסיוע לארגוני השליחים האיראניים במזרח התיכון. מדובר בדרישות מרחיקות לכת שספק אם טהרן תהיה מוכנה לקבלן. במקביל ביקשה וושינגטון מישראל להימנע מצעדים חד־צדדיים שעלולים להצית הסלמה צבאית. גורם ישראלי בכיר ציין כי רמת התיאום הביטחוני בין שתי המדינות היא מן הגבוהות שידעו אי פעם.
במאמר שפרסם אתמול העיתון “וול סטריט ג’ורנל” נטען כי עצם קיום השיחות בעומאן מהווה הישג טקטי עבור איראן, שהצליחה להביא לכך שהמפגש יתקיים במוסקט – זירה נוחה יותר עבורה מבחינה דיפלומטית – ולא במדינה שבה היו צפויים להשתתף גם נציגים ממדינות ערביות נוספות. הפגישה צפויה להתקיים במתכונת מצומצמת בין שליחי הממשל האמריקני לשר החוץ האיראני.
אלא שמעבר למהלכים הטקטיים, התמונה האסטרטגית נותרת קודרת. בירושלים ובוושינגטון לא תולים תקוות גדולות בסבב השיחות הנוכחי. הפערים העקרוניים בין הצדדים עמוקים, והנכונות לויתורים משמעותיים מוגבלת. איראן דורשת הקלה מהירה בסנקציות הכלכליות, בעוד ארצות הברית מתנה כל צעד בהסרה מדורגת של מגבלות בעמידה מלאה ומוכחת בדרישות הפיקוח וההגבלות. על רקע זה גוברת בישראל ההערכה כי האופציה הצבאית עודנה על השולחן, והשאלה המרכזית אינה אם יגיע עימות, אלא מתי ובאיזו מידה תהיה ארצות הברית מעורבת בו. בחדרי הישיבות במוסקט ינסו הדיפלומטים לגשר על פערים שנראים לעת עתה בלתי ניתנים לגישור; מאחורי הקלעים, מערכות הביטחון ממשיכות להיערך לאפשרות שהדיפלומטיה תיכשל – ואז המילים יפנו את מקומן לאמצעים אחרים.