
אף שההסכמה מנעה ברגע האחרון הצבעה תקדימית, יו”ר ועדת הפיקוח של בית הנבחרים, ג’יימס קומר, הבהיר כי אינו מוכן להסיר לאלתר את איום האישומים. “אין לנו שום דבר בכתב,” אמר לכתבים, והדגיש כי המשך ההליך תלוי בתוכן העדות עצמה.
המשא ומתן התנהל בעיצומו של לחץ פוליטי כבד, כאשר הרפובליקנים קידמו את החלטת הבוז דרך ועדת הכללים של בית הנבחרים – התחנה האחרונה לפני העלאה להצבעה במליאה. היה זה רגע חריג בחומרתו: לראשונה, הקונגרס עמד על סף שימוש באחד מכלי הענישה החריפים ביותר שלו נגד נשיא לשעבר.

העימות הנוכחי הוא שיאו של מאבק שנמשך חודשים. ועדת הפיקוח, הנתונה לשליטה רפובליקנית, זימנה את הקלינטונים כבר באוגוסט, כחלק מחקירה רחבה על אפשטיין ורשת קשריו. בני הזוג התנגדו לזימונים וטענו לפגמים משפטיים, אך האיומים בהליכי בוז פלילי הלכו והחריפו.
במהלך הערב שלחו עורכי דינם של הקלינטונים הודעת דוא”ל לצוות ועדת הפיקוח, ובה נמסר כי השניים מוכנים להופיע לעדויות מושבעות במועדים שייקבעו בהסכמה הדדית. במקביל ביקשו עורכי הדין מקומר לעצור את הליכי הבוז. קומר, רפובליקני מקנטקי, סירב להתחייב לכך מראש, וציין כי האישומים – הכוללים אפשרות לקנס כבד ואף מאסר, אם יאושרו ויועברו להליך פלילי – יישארו על השולחן עד להשלמת ההליך.
בשלב זה, ולנוכח המשא ומתן המתמשך, ועדת הכללים של בית הנבחרים הקפיאה את קידום החלטות הבוז, אך לא ביטלה אותן.
מוקדם יותר באותו יום דחה קומר הצעה שהגישו עורכי הדין של הקלינטונים, שלפיה ביל קלינטון יעניק ראיון מתומלל בן ארבע שעות, ואילו הילרי קלינטון תסתפק בהגשת תצהיר כתוב. עמדתו הייתה נחרצת: שני בני הזוג מחויבים להופיע לעדויות מושבעות בפני הוועדה. “הקלינטונים לא יכתיבו את תנאי הזימונים החוקיים,” הצהיר.
העימות הנוכחי הוא שיאו של מאבק שנמשך חודשים. ועדת הפיקוח, הנתונה לשליטה רפובליקנית, זימנה את הקלינטונים כבר באוגוסט, כחלק מחקירה רחבה על אפשטיין ורשת קשריו. בני הזוג התנגדו לזימונים וטענו לפגמים משפטיים, אך האיומים בהליכי בוז פלילי הלכו והחריפו.
בחודש שעבר קידמה הוועדה אישומי בוז פלילי, ובמהלך יוצא דופן הצטרפו תשעה מתוך 21 חברי הוועדה הדמוקרטים לרפובליקנים בהצבעה בעד האישומים נגד ביל קלינטון. שלושה דמוקרטים נוספים תמכו בקידום הליך דומה נגד הילרי קלינטון. התמיכה הדו־מפלגתית במהלך המחישה את עומק המתח סביב חקירת אפשטיין ואת הרגישות הציבורית הרבה של הפרשה.
הקשר בין ביל קלינטון לאפשטיין הפך שוב למוקד פוליטי. קלינטון, בדומה לאנשי ציבור רבי־עוצמה נוספים, קיים קשרים מתועדים עם אפשטיין בסוף שנות התשעים ותחילת שנות האלפיים. אפשטיין התאבד בשנת 2019 בתאו בכלא בניו יורק, בעודו ממתין למשפט באשמות חמורות של סחר בקטינות. קלינטון עצמו מעולם לא הואשם בהתנהגות פלילית כלשהי בקשריו עם הפיננסייר המנוח.
דובר מטעם הקלינטונים, אנחל אוריניה, תקף בחריפות את קומר והאשים אותו בפוליטיזציה של החקירה. “הם ניהלו משא ומתן בתום לב. אתה לא,” אמר. “הם הבהירו מה הם יודעים, תחת שבועה – אבל זה לא מספק אותך”.
גם בקרב הדמוקרטים בבית הנבחרים נרשמה ביקורת חריפה. מנהיג הסיעה, האקים ג’פריז, טען כי הרפובליקנים אינם מחפשים חקר אמת אלא “מחזה פוליטי”, והאשים את קומר בהתעלמות מאחריותו של ממשל טראמפ לעיכובים בשחרור חומרי החקירה על אפשטיין. לדבריו, משרד המשפטים טרם פרסם את מלוא המסמכים שבידיו.
המהלך שנבלם ברגע האחרון היה עשוי ליצור תקדים היסטורי. לאורך השנים הקונגרס נמנע כמעט תמיד מהפעלת סמכויות ענישה כלפי נשיאים לשעבר, ואף אחד מהם לא נדרש להעיד בפני מחוקקים בכפייה – גם אם חלקם בחרו לעשות זאת מרצונם.
כעת, עם הסכמתם העקרונית של הקלינטונים להעיד, נראה שהעימות החריף נדחה, אך לא הוסר. קומר הבהיר כי עד לקבלת הסכם כתוב ומחייב, איום הבוז לקונגרס יישאר תלוי באוויר. הפרשה כולה ממחישה את השבר העמוק והחשדנות ההדדית בין זרועות השלטון בארצות הברית – ואת האופן שבו חקירת אפשטיין ממשיכה להוות מוקד נפיץ של מאבק פוליטי, שנים לאחר מותו.