טרור באמצע התפילה: פשיטת סוכני הגירה חמושים על כנסייה בסן פרננדו ואלי הסתיימה במעצר ובגירוש

סן פרננדו ואלי, לוס אנג’לס – זעזוע עמוק ואבל כבד שוררים בקהילה דתית בצפון לוס אנג’לס, לאחר שסוכני הגירה פדרליים חמושים פרצו לשטח כנסייה בעיצומו של אירוע חלוקת מזון לנזקקים, רדפו אחר חבר קהילה ועצרו אותו לעיני ילדים, משפחות וקשישים. המעצר התרחש ב־29 בינואר בכנסייה המתודיסטית המאוחדת של נורת’ הילס, ברחוב רייאן שבסן פרננדו ואלי, ומנהיגי הכנסייה מגדירים אותו כ“חילול בוטה של בית תפילה” וכ“מעשה טרור בבית האל”.

אותו יום היה אמור להיות מוקדש לנתינה, חמלה ושירות קהילתי. כמידי שבוע, הכנסייה קיימה חלוקת מזון למאות משפחות נזקקות, פעילות לאימהות וילדים בגן הכנסייה, ותוכניות טיפול בילדים ובני נוער בשעות אחר הצהריים. במקום זאת, האירוע הפך לסצנה של פחד, בהלה וטראומה, שהשלכותיה עדיין מורגשות היטב בקרב חברי הקהילה.

 

האיש שנעצר הוא קרלוס צ’אבס, ספק מזון מקומי המוכר לקהילה לא רק כמוכר טאקו, אלא כחבר מסור ואהוב, המסייע בפעילות הילדים של הכנסייה. לפי עדי ראייה, כאשר הבחין בסוכנים מתקרבים, ניסה צ’אבס למצוא מקלט בשטח הכנסייה. מיירה מדינה־נונייס, מנהלת ארגון מקומי ללא מטרות רווח בשם “מרכז ילדי הפליטים”, סיפרה כי “קרלוס קפא לשבריר שנייה, ואז פנה לעבר שטח הכנסייה בתקווה למצוא הגנה. הסוכנים רדפו אחריו ללא היסוס, כשהם אוחזים בנשק חם, גם לאחר שאנשים צעקו שמדובר ברכוש פרטי ושילדים, נשים וקשישים נמצאים במקום”.

 

“בלב כבד ובכאב עמוק אנו משתפים כי ב־29 בינואר חוללה כנסייתנו האהובה, כאשר סוכני הגירה נכנסו לשטחנו כשהם רעולי פנים, חמושים ולבושים בציוד טקטי,” כתבה הנהלת הכנסייה בהודעה רשמית שפורסמה ברשתות החברתיות. “למרות שהתבקשו במפורש לעזוב ולא להיכנס לרכוש פרטי, הם התעלמו מבקשתנו ופרצו פנימה בכוח”.

כומר הכנסייה, ארווין אדין אגילון, תיאר במסיבת עיתונאים את הרגעים המפחידים שבהם התרוצצו הסוכנים החמושים בין משפחות, ילדים וקשישים. קולו רעד כאשר אמר: “הזכות הקדושה שלי לעבוד את אדוני, ישוע המשיח, ולשרת את הקהילה – הופרה. זה שובר את ליבי. זה המקום שבו אני אמור להעניק נחמה וביטחון, והפכו אותו לזירת אימה”.

האיש שנעצר הוא קרלוס צ’אבס, ספק מזון מקומי המוכר לקהילה לא רק כמוכר טאקו, אלא כחבר מסור ואהוב, המסייע בפעילות הילדים של הכנסייה. לפי עדי ראייה, כאשר הבחין בסוכנים מתקרבים, ניסה צ’אבס למצוא מקלט בשטח הכנסייה. מיירה מדינה־נונייס, מנהלת ארגון מקומי ללא מטרות רווח בשם “מרכז ילדי הפליטים”, סיפרה כי “קרלוס קפא לשבריר שנייה, ואז פנה לעבר שטח הכנסייה בתקווה למצוא הגנה. הסוכנים רדפו אחריו ללא היסוס, כשהם אוחזים בנשק חם, גם לאחר שאנשים צעקו שמדובר ברכוש פרטי ושילדים, נשים וקשישים נמצאים במקום”.

 

 

לדבריה, המצב החריף כאשר רכב נוסף של סוכני ההגירה חסם את יציאת חניון הכנסייה. “שלושה סוכנים נוספים הציבו מחסום, כולם רעולי פנים, חמושים ומצוידים בציוד טקטי מלא. הנוכחות הזו הטילה אימה ממשית על הילדים והמשפחות, בתוך מקום שאמור להיות קדוש ובטוח”.

הטראומה הקשה ביותר נרשמה בקרב הילדים. מנהיגי הכנסייה פעלו במהירות והעבירו את כל הנוכחים – משפחות, ילדים וקשישים – לחדר מאובטח, שם נאלצו להסתגר למעלה מארבע שעות. “תארו לעצמכם ילד קטן שרואה את אמו בוכה, מבוהלת, מבלי להבין מה קורה, ונאלץ לשבת בחדר סגור במשך שעות,” אמר הכומר אגילון. “אלה פצעים נפשיים שילדים לא אמורים לשאת”.

הפשיטה הובילה גם להשבתה מיידית של שירותי החסד שהכנסייה מעניקה. “משרד המזון שלנו הוא ביטוי לאהבת האל כלפי הרעבים,” אמר הכומר. “בגלל פעולות חסרות היגיון וחסרות רגישות של סוכנות ההגירה, נאלצנו לעצור הכול”. גם הפעילות בגן הכנסייה ותוכניות הטיפול בילדים ובני נוער הופסקו בפתאומיות, ופגעו בעשרות משפחות התלויות בשירותים אלה.

בשיחה עם כתבת תחנת הטלוויזיה המקומית קיי־טי־אל־איי, קימברלי צ’נג, חשף הכומר כי קרלוס צ’אבס כבר גורש למקסיקו זמן קצר לאחר מעצרו. לדבריו, הוא נמצא בקשר עם אשתו של צ’אבס, שסיפרה כי בעלה היה המפרנס היחיד של המשפחה. “ליוויתי אותו ואת משפחתו מבחינה רוחנית,” אמר אגילון. “הוא נתן מעצמו כל מה שיכול למען הילדים והקהילה, ועכשיו משפחתו נותרה מאחור ללא מקור פרנסה”.

המקרה מעורר דיון ציבורי רחב בנוגע לאכיפת חוקי ההגירה ולגבולות הסמכות של סוכנים פדרליים, במיוחד כאשר מדובר במקומות פולחן. בהודעתה הדגישה הכנסייה כי “מדובר בהפרה חמורה של זכותנו לעבוד את אלוהינו בחופשיות, בכבוד ובביטחון”.

תחנת קיי־טי־אל־איי פנתה למשרד לביטחון המולדת בבקשה לתגובה רשמית, אך עד לפרסום הדברים לא התקבלה תשובה. היעדר ההסבר הרשמי מעמיק את תחושת הפגיעה והזעם בקהילה, שנותרה ללא מענה לשאלה מדוע בוצע המעצר דווקא בתוך כנסייה ובנוכחות ילדים.

הכומר אגילון סיכם: “אנחנו לא מבקשים חסד מיוחד – רק אנושיות, צדק וכיבוד המקומות הקדושים. מה שקרה כאן לא צריך לקרות בשום בית תפילה, לא בסן פרננדו ואלי ולא בשום מקום באמריקה”.

---