המדענים בקליפורניה מודאגים: אזור רעידות האדמה המסוכן בארה"ב מתגלה כמורכב ומאיים יותר ממה שחשבו

מחקר חדש מעלה חשש כי אחד האזורים הסייסמיים המסוכנים ביותר בארצות הברית מסוכן אפילו יותר ממה שסברו עד היום. מדענים שחקרו את צפון קליפורניה גילו קווי שבר תת-קרקעיים שלא זוהו בעבר באזור מפגש הלוחות מנדוסינו, ממצא שעשוי לשנות את הערכת הסיכון לרעידות אדמה לאורך החוף המערבי.

במשך עשרות שנים האמינו כי בצומת מנדוסינו, צפונית לסן פרנסיסקו, נפגשים שלושה לוחות טקטוניים - סן אנדראס ממערב, קסקדיה מצפון ומנדוסינו ממזרח. אך מחקר חדש מגלה כי למעשה מדובר במערכת הכוללת לפחות חמישה לוחות או שברים נעים, מה שמעלה את החשש שמודלי הסיכון הנוכחיים אינם מדויקים וממעיטים בעוצמת האיום.

החוקרים מסבירים כי ריבוי הלוחות גורם להצטברות מתחים באדמה בדרכים שלא הובנו עד כה, ועלול להוביל לרעידת אדמה עוצמתית יותר מזו שצפו המודלים הקיימים. הגיאופיזיקאית אמנדה תומאס מאוניברסיטת קליפורניה בדייוויס אמרה כי "אם לא נבין את התהליכים שמתרחשים בעומק האדמה, קשה מאוד לחזות את הסכנה הסיסמית". לדבריה, החיבור בין הלוחות מזכיר קרחון - רק חלק קטן ממנו נראה על פני השטח, בעוד רובו חבוי מתחת לפני הקרקע.

 

בנה השברים באזור רעידות האדמה המסוכן בצפון קליפורניה מורכב יותר ממה שחשבו

 

החוקרים השתמשו ברשת צפופה של מכשירי מדידה סייסמיים שפזורים ברחבי צפון קליפורניה כדי לעקוב אחרי רעידות אדמה זעירות – חלשות כל כך שאי אפשר להרגיש אותן. המידע הזה עזר להם להבין מה מתרחש בעומק האדמה, בדיוק במקום שבו הלוחות הטקטוניים מתחככים זה בזה.

כדי לבדוק אם הממצאים שלהם אמינים, הם השוו את הפעילות הסייסמית לכוחות הגאות והשפל שנגרמים ממשיכת השמש והירח. כשהכוחות האלה פעלו בדיוק בכיוון התנועה של הלוחות, נרשמה עלייה קטנה במספר הרעידות – סימן לכך שהמודל החדש שלהם מתאר את המציאות בצורה נכונה.

מהנתונים עולה שבאזור צומת מנדוסינו לא נפגשים שלושה לוחות כמו שסברו עד היום, אלא חמישה – שניים מהם חבויים עמוק באדמה. אחד מהם הוא חלק מלוח צפון אמריקה שנשבר ונסחף יחד עם לוח גורדה כשהוא שוקע מתחת ליבשת. קצת דרומה משם, לוח האוקיינוס השקט גורר צפונה גוש סלעים ענק שנקרא "שבר פיוניר" – שריד מלוח עתיק שכיסה בעבר את חופי קליפורניה ונעלם כמעט לגמרי. הגבול בין שבר פיוניר ללוח הצפון־אמריקאי עובר בצורה אופקית בעומק האדמה, ולכן לא ניתן לראות אותו מהקרקע – וזה מסביר מדוע הוא לא התגלה עד היום.

המודל החדש גם מסביר תופעות חריגות שנרשמו בעבר, בהן רעידת האדמה בעוצמה 7.2 בשנת 1992 שהתרחשה בעומק רדוד מהצפוי. לדברי החוקרת ג'ני מטרנה, שכבת הלוח השקוע באזור זה נמצאת גבוה בהרבה ממה שסברו עד כה. "הניחו שהשבר עוקב אחרי קצה הלוח השקוע, אך הדוגמה הזו מראה אחרת", אמרה. "נראה שגבול הלוחות פשוט לא נמצא במקום שבו חשבנו".

הממצאים מציבים את צפון קליפורניה באור חדש מבחינת סיכון רעידות האדמה. מאחר שהצומת משפיע גם על מערכת סן אנדראס וגם על אזור קסקדיה, עדכון המודל עלול להשפיע על חישובי הסיכון לכל אורך החוף המערבי, שבו מתגוררים מיליוני בני אדם.