
על פי הסכם הטיעון שהוגש לבית המשפט, בין מרץ לאפריל 2023 ניהל טיקיי ג’וניור שיחות חוזרות עם שוטר סמוי. בשיחות אלה אמר כי ברצונו לנסוע לאפריקה ולהצטרף לדאעש כלוחם. אולם, לדבריו, אם לא יצליח לצאת מן המדינה ולהגיע ליעד — בכוונתו לפעול בארצות הברית נגד יהודים ואנשים המזוהים כתומכי ישראל.

במאי וביוני 2024, בשלוש הזדמנויות שונות, רכש טיקיי ג’וניור תחמושת ושילם על זמן ירי במטווח בעיר סברן שבמרילנד. בשיחות עם השוטר הסמוי הגדיר זאת כחלק מן “האימונים” שלו. ביולי 2024 ניסה לרכוש רובה תקיפה — דגם אזרחי בסגנון “קלשניקוב” — אולם העסקה לא אושרה משום שהיה נתון באותה עת תחת פיקוח במסגרת הליך פלילי מדינתי.
הוא אף תיאר כי בחן מבנים ויעדים בסביבתו, והעלה אפשרות “לירות ולהרוג” דמויות מרכזיות או “כל מי שמעורב”. לפי מסמכי התביעה, לא מדובר היה בפנטזיה מילולית בלבד: טיקיי ג’וניור נקט צעדים מעשיים שביססו חשד ממשי לכוונה מבצעית.
במאי וביוני 2024, בשלוש הזדמנויות שונות, רכש טיקיי ג’וניור תחמושת ושילם על זמן ירי במטווח בעיר סברן שבמרילנד. בשיחות עם השוטר הסמוי הגדיר זאת כחלק מן “האימונים” שלו. ביולי 2024 ניסה לרכוש רובה תקיפה — דגם אזרחי בסגנון “קלשניקוב” — אולם העסקה לא אושרה משום שהיה נתון באותה עת תחת פיקוח במסגרת הליך פלילי מדינתי.
דחיית הרכישה לא עצרה אותו; להפך. לפי התביעה, הוא שינה כיוון והעמיק את תוכניתו להצטרף לדאעש במזרח אפריקה, לקבל הכשרה, ולאחר מכן לשוב ולבצע פיגועים.
בין אוגוסט לאוקטובר 2024 סיפר טיקיי ג’וניור לשוטרת הסמויה כי יצר קשר עם פעיל דאעש ממוצא סומלי, ותיאם עמו את תוכנית הנסיעה לסומליה. הוא תיאר מסלול הכולל טיסה לטורקיה, מעבר לאתיופיה, וחציית הגבול לסומליה. הוא אף העביר לשוטרת הסמויה צילומי מסך של אשרת כניסה אלקטרונית לאתיופיה, שלטענתו התקבלה באמצעות אותו פעיל.
ב־4 באוקטובר 2024 אמר כי קיבל כרטיסי טיסה שסופקו לו על ידי אותו גורם. הוא שלח צילומי מסך של מסלול הטיסה המתוכנן, שלפיו היה אמור לצאת מנמל התעופה הבין־לאומי בולטימור–וושינגטון ב־14 באוקטובר, לטוס לאיסטנבול שבטורקיה ולעצור בדרך בלונדון.
ימים ספורים לפני מועד היציאה, שלח טיקיי ג’וניור לשוטרת הסמויה תמונה שבה הוא נראה עוטה מסכה שחורה ומחזיק מצ’טה, והוסיף מסר המעיד על מוכנות לפעול “כאן או שם” בשם אידיאולוגיית הג’יהאד. למחרת, כשנשאל אם הוא בטוח בהחלטתו להצטרף לדאעש, השיב כי ערך “הרבה מחקר” וכי זהו הארגון היחיד שלדבריו מחזיק “כוונות אמיתיות”.באחת מהשיחות, כשנשאל אם הכוונה לתומכי ישראל בלבד או ליהודים ככלל, ענה: "גם וגם". בהמשך שלח לה תמונה שלו עם מסכה שחורה ומצ'טה, תחת הכינוי "עבדאללה קוטל האיסלאמופובים", והסביר לה שרכש את הפריטים באמזון ובאיביי. הוא הורה לסוכנת הסמויה לרכוש מצ'טה משלה ולתכנן מסע אלימות נוסף, אבל הזהיר שלא תעשה זאת לפני שהוא עוזב את ארה"ב, כי פחד שפעולה כזו תסגיר את הקשר ביניהם. טיקיי כתב לה "ניצחון או שהאדה״, קריאה שהרשויות רואות בה ניסיון לגרור אותה למעורבות בפעולה אלימה.
ב־14 באוקטובר עצרו סוכני הבולשת הפדרלית את טיקיי ג’וניור בנמל התעופה הבין־לאומי בולטימור–וושינגטון לאחר שנרשם לטיסה ועבר את הבידוק הביטחוני. לפי מסמכי התביעה, לאחר המעצר השמיע איומים מפורשים שלפיהם בכוונתו להמשיך במאבקו גם לאחר ריצוי עונש מאסר ממושך, ואף התפרע, בעט וירק על אחד הסוכנים.
טיקיי ג’וניור צפוי לעונש מרבי של עד 20 שנות מאסר פדרלי בגין ניסיון לספק תמיכה מהותית לארגון טרור זר, וכן פיקוח לאחר שחרור. השופט הפדרלי אדם ב’ אבלסון קבע את מועד מתן גזר הדין ליום רביעי, 8 ביולי, בשעה 10:00.
התובעת הפדרלית במחוז מרילנד, קלי או’ הייז, מסרה כי החשוד “שאף להפוך ללוחם דאעש” ופעל לקדם גם אפשרות של פיגוע בשטח ארצות הברית. לדבריה, הוא ניסה להשיג רובה תקיפה ובחן יעדים פוטנציאליים לפגיעה ביהודים ובתומכי ישראל. “אין מרווח טעות כשמדובר בטרור,” אמרה.
גם ג’ימי פול, הסוכן האחראי במשרד השדה של הבולשת הפדרלית בבולטימור, טען כי טיקיי ג’וניור השקיע שנים ב”תכנון זדוני” והדגיש שהמעצר סיכל אפשרות לפגיעה ממשית באזרחים.
הפרשה משתלבת בהקשר רחב של איום מתמשך מצד רדיקליזציה בהשראת דאעש בתוך ארצות הברית. אף שהארגון איבד את רוב אחיזתו הטריטוריאלית בעיראק ובסוריה, האידיאולוגיה שלו ממשיכה להפעיל יחידים ברחבי העולם — כולל בארצות הברית — ולעיתים קרובות היא נכרכת באנטישמיות ובכוונה לפגוע ביהודים ובמי שמזוהים כתומכי ישראל.
התגובה המהירה של הבולשת הפדרלית — שימוש בשוטר סמוי, איסוף ראיות לאורך זמן ותיאום בין גורמי אכיפה — סיכלה ככל הנראה תרחיש קטלני. אך המקרה מציף גם שאלות מטרידות על מסלולי רדיקליזציה, על יכולת האיתור המוקדם של כוונות אלימות, ועל האתגר המתמשך של מניעת טרור בחברה חופשית.
וכאשר טיקיי ג’וניור יעמוד בפני גזר הדין בקיץ, דבר אחד כבר ברור: גם בלי “פיגוע שבוצע”, מסמכי התביעה מציירים תשתית כוונות, הכנות ונחישות שמחייבת תשומת לב ציבורית — וערנות ביטחונית — לאורך זמן.