
לדברי הומנדי, “אני ממשיכה לשמוע על אזורים נוספים במרחב האווירי שבהם יש דאגה. ברבנק הוא אחד מהם – שם חברות תעופה מסחריות התקשרו אליי כדי לומר שההתנגשות האווירית הבאה הולכת להיות בברבנק, ואף אחד במינהל התעופה לא מקשיב לנו. בין אם מדובר במסוקים או לא, אנשים מרימים דגלים אדומים. למה לא מקשיבים? מינהל התעופה חייב להבטיח בטיחות. זו העבודה שלו”.

יו״ר המועצה הלאומית לבטיחות בתחבורה (אנ־טי־אס־בי) ג׳ניפר הומנדי השמיעה אזהרה חריגה בחריפותה: לדבריה, חברות תעופה מסחריות פנו אליה ישירות והתריעו כי ההתנגשות האווירית הבאה “עלולה להיות בברבנק”, וכי במינהל התעופה הפדרלי (אף־איי־איי) “לא מקשיבים”.
האזהרה לא נאמרה בחלל ריק. היא נמסרה בהקשר של חקירה שביקשה להסביר כיצד התרחש האסון האווירי באזור הבירה, אירוע שממנו, לפי הומנדי, צריך היה ללמוד מיד – אך החשש שלה הוא שהדפוס חוזר.
על פי הנתונים שהוצגו בדיון, ב־29 בינואר 2025 התנגש באוויר מטוס נוסעים מדגם סי־אר־ג׳יי־700 של חברת אמריקן איירליינס בטיסה 5342, שבו היו 64 נוסעים ואנשי צוות, במסוק צבאי מדגם בלאק הוק של צבא ארצות הברית, שבו היו שלושה אנשי צוות, סמוך לנמל התעופה הלאומי רונלד רייגן בוושינגטון. כל 67 הנוסעים ואנשי הצוות בשני כלי הטיס נהרגו.
חקירת אנ־טי־אס־בי, שהוצגה בדיון, תיארה שורה של כשלים מערכתיים: על פי הממצאים, באזור הבירה נרשמו בשלוש השנים שקדמו להתרסקות עשרות רבות של אירועי “כמעט־התנגשות” בין מטוסים למסוקים, וכן אלפי אירועי קרבה מסוכנת. לטענת הומנדי, בקרי תעבורה אווירית העלו חששות שוב ושוב בנוגע להפרדה שאינה מספקת בין נתיבי מסוקים לבין נתיבי גישה למסלולים – אך החששות “לא נשמעו, נדחקו או נתקעו בסבך הביורוקרטי”.
בנקודה הזו הומנדי הוסיפה פרט שהפך לסמל בדיון: לדבריה, מקלט ניווט אווירי מסוג “איי־די־אס־בי־אין” (ADS-B In), שמחירו כמה מאות דולרים, עשוי היה לספק התראה מוקדמת לצוותי הטיסה – ולהגדיל את הסיכוי למנוע את ההתנגשות. לדבריה, אנ־טי־אס־בי המליצה לאורך השנים להרחיב את הדרישה להתקנת המערכת, אך ההמלצות לא יושמו באופן מלא. צבא ארצות הברית, ציינה, כבר התקין את המערכת לאחר האסון – אולם זה נעשה מאוחר מדי עבור ההרוגים.
מכאן עברה הומנדי לאזור לוס אנג׳לס – וברבנק בפרט. לדבריה, הדמיון לדפוס שנחשף באזור הבירה מדאיג: תנועה מעורבת של מסוקים וכלי טיס אזרחיים, מרחב אווירי מוגבל יחסית, ושדות תעופה סמוכים ועמוסים. באזור פועלים נמל התעופה הוליווד ברבנק וכן נמל התעופה ואן נייס הסמוך, ושילוב נתיבי הגישה והיציאה שלהם עם תנועת מסוקים יוצר “נקודות חיכוך” שמדאיגות חברות תעופה וטייסים.
על פי הנתונים שנמסרו בדיון, מאז תחילת 2021 דווח על מספר אירועי כמעט־התנגשות באזור ברבנק, ובחודש אחד בלבד נרשמה תנועת נוסעים גבוהה במיוחד בנמל התעופה הוליווד ברבנק. הומנדי אמרה כי חברות תעופה מתארות תחושת “כמעט־תאונה שממתינה לקרות”, ושבה והדגישה: “אנשים מרימים דגלים אדומים. למה לא מקשיבים?”
מינהל התעופה הפדרלי מסר בתגובה כי הוא “פועל לשיפור הבטיחות בעקבות ההתנגשות האווירית הטרגית”, וציין שימוש בכלים אנליטיים חדשים לזיהוי “נקודות חמות” שבהן מתקיימת תנועה מעורבת של מסוקים ומטוסים. המינהל הדגיש כי אחד מתחומי המיקוד שלו היה אזור ואן נייס וברבנק, וכי בוצעו התאמות בגובה דפוסי התנועה בואן נייס כדי לצמצם מצבים של קרבה מסוכנת למטוסים המגיעים לברבנק. לטענת המינהל, נתונים ראשוניים הצביעו על ירידה בכמות התראות מערכת מניעת ההתנגשות במטוסים (טִי־קֵיי־אֵס), ובהמשך הוחלט להפוך את השינוי לקבוע.
עם זאת, השאלה המרכזית שנותרה תלויה באוויר היא האם ההתאמות הללו מספיקות – או שמדובר שוב בפתרון חלקי, לפני אירוע שעלול להיות בלתי הפיך. הומנדי אמרה כי התרסקות וושינגטון הייתה “מאה אחוז ניתנת למניעה”, והוסיפה כי החשש שלה הוא שהמסקנות יסתיימו בעוד דו״ח והמלצות – אך בפועל לא ייושמו.
בסיום דבריה, הומנדי ניסחה זאת כבעיית עומק: לא רק טכנולוגיה או נהלים, אלא תרבות ארגונית של אי־הקשבה. אם 67 בני אדם נהרגו באזור וושינגטון לאחר שורה ארוכה של התראות, היא שאלה, כמה עוד יצטרכו להיהרג כדי שמישהו יפעל בזמן – לפני שהתרחיש יחזור, אולי מעל ברבנק?