עבריין ישראלי שהוברח בתא מטען ונתפס בגבול ארה"ב - קנדה, הועמד לדין — והועבר להליכי גירוש

ישראלי בן 33, בעל רקע פלילי חמור הכולל עבירות אלימות, סחיטה וכליאה בלתי חוקית, הודה השבוע באשמת כניסה בלתי חוקית לארצות הברית לאחר שנתפס כשהוא מוסתר מתחת לערימת מזוודות בתא המטען של רכב שניסה לחצות את הגבול מקנדה לארצות הברית דרך גשר הקשת בניאגרה פולס. אלעזר ויגדורוביץ', שהופיע ביום שישי האחרון בפני שופט פדרלי, הפך בתוך ימים ספורים לאחד המקרים הבולטים בגל האכיפה הנרחב שמוביל ממשל טראמפ נגד הגירה בלתי חוקית, במסגרת יוזמה פדרלית רחבה הנקראת “מבצע החזרת אמריקה”.

האירוע התרחש בשעות הבוקר המוקדמות של 8 בינואר 2026. קציני ביקורת הגבולות במעבר גשר הקשת, המחבר בין קנדה לארצות הברית, הפנו רכב שהגיע מקנדה לבדיקה משנית לאחר שזיהו סתירות בגרסת הנהג. הנהג, ישראל אנדן בן 46, אזרח כפול — אמריקאי וישראלי — הצהיר כי הוא אזרח אמריקאי המתגורר בישראל ונוסע לניו יורק לצורך ביקור משפחה וחברים. אנדן טען שחבר שכר עבורו את הרכב, אך לא הצליח להציג חוזה שכירות או מסמכים תומכים.

במהלך הבדיקה המשנית החלה קצינת מכס לפרוק מזוודות מתא המטען של רכב השטח מסוג פורד אקספדישן. בשלב מסוים הבחינה במשהו שנראה כגב אנושי. קצינים נוספים הוזעקו למקום, המטען כולו הוצא — ומתחת למזוודות נמצא ויגדורוביץ', מתכרבל בחלק האחורי של הרכב בניסיון להסתתר.

 

בחקירתו הראשונית טען ויגדורוביץ' כי הסתתר בתא המטען כדי להגיע לארצות הברית במטרה “לבקר את קבר הרבי שלו”. אולם בהמשך החקירה מסר גרסה ישירה בהרבה. “הייתי בתא המטען כי ידעתי שלא יאפשרו לי להיכנס בלי ויזה”, אמר לסוכן מיוחד של משרד ביטחון המולדת, מתיו מסטרורילי. בהצהרה שעוררה דאגה בקרב החוקרים הוסיף כי “לא חשבתי שזה פשע להתגנב לארצות הברית”. (תמונת אילוסטרציה)

 

בחקירתו הראשונית טען ויגדורוביץ' כי הסתתר בתא המטען כדי להגיע לארצות הברית במטרה “לבקר את קבר הרבי שלו”. אולם בהמשך החקירה מסר גרסה ישירה בהרבה. “הייתי בתא המטען כי ידעתי שלא יאפשרו לי להיכנס בלי ויזה”, אמר לסוכן מיוחד של משרד ביטחון המולדת, מתיו מסטרורילי. בהצהרה שעוררה דאגה בקרב החוקרים הוסיף כי “לא חשבתי שזה פשע להתגנב לארצות הברית”.

הנהג, אנדן, טען שלא ידע כלל על הימצאותו של אדם נוסף ברכב. עם זאת, במסמכי בית המשפט צוין כי סוכן ההגירה קבע שהטענה “בלתי סבירה”, נוכח גודלו של הרכב והמרחב המצומצם בתא המטען. אנדן אף מסר לחוקרים כי אדם שלישי חצה את הגשר במונית רגעים לפני שהרכב הופנה לבדיקה משנית, וכי המזוודות בתא המטען שייכות לשלושת המעורבים.

החקירה העלתה כי ויגדורוביץ' קיבל אשרת כניסה לארצות הברית בשנת 2010, אך זו בוטלה בשנת 2017 בעקבות עברו הפלילי בישראל. ניסיון נוסף לקבל ויזה בשנת 2023 נדחה אף הוא מאותה סיבה. שלושה ימים בלבד לפני ניסיון ההברחה, ב־5 בינואר 2026, ניסה ויגדורוביץ' לקבל אישור נסיעה אלקטרוני במסגרת תוכנית הפטור מוויזה — בקשה שנדחתה מיידית על ידי המערכת האוטומטית.

רשימת ההרשעות של ויגדורוביץ' בישראל כוללת עבירות חמורות: קשירת קשר לביצוע פשע, תקיפה, סחיטה באיומים, כליאה בלתי חוקית וגרימת נזק בזדון לרכוש. מעבר לכך, תלויים ועומדים נגדו כתבי אישום נוספים, בהם קבלת דבר במרמה, קשירת קשר להונאה, זיוף בכוונה תחילה, שימוש במסמך מזויף, פברוק ראיות ושיבוש מהלכי משפט — רצף המעיד על פעילות פלילית מתמשכת ומורכבת.

ביום שישי האחרון הודה ויגדורוביץ' בפני השופט הפדרלי מייקל רומר באשמת כניסה בלתי חוקית של אזרח זר — עבירה שהעונש המרבי עליה הוא שישה חודשי מאסר. השופט גזר עליו את משך המעצר שכבר ריצה, ולאחר גזר הדין הועבר מיד למשמורת סוכנות ההגירה והמכס לצורך הליכי גירוש.

הנהג, ישראל אנדן, הואשם בעבירות חמורות יותר של סיוע בהכנסה והחזקת שוהים בלתי חוקיים, עבירות שעונשן המרבי חמש שנות מאסר. התיק מטופל בידי התובע הפדרלי המיוחד ברנדן פיצג'רלד ונחקר על ידי משמר הגבול והמכס בשיתוף חטיבת החקירות של משרד ביטחון המולדת.

המקרה משתלב במסגרת “מבצע החזרת אמריקה” — יוזמה ארצית של משרד המשפטים האמריקאי שהושקה במרץ 2025 בידי סגן התובע הכללי טוד בלאנש. המבצע עושה שימוש במשאבים של כוחות משימה קיימים למאבק בפשיעה מאורגנת ובתוכנית “שכונה בטוחה”, ונועד לקדם את מדיניות ההגירה והביטחון של הנשיא דונלד טראמפ והתובעת הכללית פאם בונדי.

על פי תזכיר רשמי של משרד המשפטים, המבצע מתמקד בבלימת הגירה בלתי חוקית, חיסול קרטלים וארגוני פשע חוצי גבולות, ומאבק בסחר בלתי חוקי בסמים ובבני אדם. בין היתר נכללות בו חקירות ותביעות גם נגד רשויות מקומיות וערים שהוגדרו כ“ערי מקלט”, המסרבות לשתף פעולה עם רשויות ההגירה הפדרליות.

מאז כניסתו של טראמפ לקדנציה השנייה ב־20 בינואר 2025, מוביל הממשל את מה שהוא מגדיר כ“מבצע הגירוש ההמוני הגדול ביותר בתולדות ארצות הברית”. על פי נתוני משרד ביטחון המולדת, בשנה הראשונה לכהונתו גורשו למעלה מ־675 אלף מהגרים בלתי חוקיים, ובמקביל מוערך שכ־2.2 מיליון נוספים עזבו את המדינה מרצונם מחשש לאכיפה.

כדי להרחיב את היקף הפעילות גייסה סוכנות ההגירה והמכס כ־12 אלף קצינים וסוכנים חדשים — גידול של 120 אחוזים בכוח האדם. הסוכנות מונה כיום כ־22 אלף קצינים, מציעה מענקי גיוס של 50 אלף דולר, והפכה לגוף אכיפה פדרלי גדול יותר מרוב מחלקות המשטרה העירוניות בארצות הברית.

מדיניות האכיפה הקשוחה מעוררת מחלוקת חריפה. במיניאפוליס התקיימו בשבועות האחרונים הפגנות ענק נגד פשיטות של סוכנות ההגירה, לאחר שבמהלך מבצע אכיפה ירה קצין הגירה והרג אישה בת 37 בשם רנה ניקול גוד. טראמפ איים להפעיל את חוק המרד לדיכוי ההפגנות, והצבא האמריקאי נערך לפריסת 1,500 חיילים במידת הצורך.

הממשל גם השיק מבצעי אכיפה ממוקדים במדינות מסוימות. השבוע הוכרז מבצע ייעודי במדינת מיין, בעקבות סירובה של המושלת הדמוקרטית ג'נט מילס לשתף פעולה עם הרשויות הפדרליות. טראמפ עורר סערה נוספת לאחר שהתבטא בגזענות נגד הקהילה הסומלית באזור וכינה את חבריה “אנשים עם מנת משכל נמוכה מאוד”.

לטענת הממשל, כ־70 אחוזים מהמהגרים הבלתי חוקיים שנעצרו הם בעלי עבר פלילי בארצות הברית, והאכיפה ממוקדת ב“גרועים שבגרועים”. עם זאת, דיווחים עיתונאיים ועתירות משפטיות מצביעים על מקרים שבהם אזרחים אמריקאים — בהם גם אזרחים ילידי פוארטו ריקו — נעצרו בטעות ואף גורשו.

לפי הערכות כלכליות, עלות גירוש של מיליון בני אדם עשויה להגיע לכ־968 מיליארד דולר לאורך עשור. כל טיסת גירוש צבאית עולה יותר מ־850 אלף דולר ומובילה כ־80 מגורשים. כדי לצמצם עלויות, מציע הממשל תמריץ של 2,600 דולר וטיסה חינם למהגרים שיעזבו מרצון.

ארגוני זכויות אדם מזהירים מפגיעה חמורה בזכויות אזרח ובהליכי משפט הוגנים. מכון וירה לצדק פלילי דיווח כי הממשל פרס יותר מ־35 אלף אנשי כוחות פדרליים ברחבי המדינה, בין היתר לדיכוי מחאות. בנובמבר 2025 הוקפאו כלל החלטות המקלט, ואלפים נותרו במצב של חוסר ודאות משפטית. במקביל דווח כי כ־100 שופטי הגירה פוטרו — כשביעית ממערך השיפוט כולו.

המקרה של אלעזר ויגדורוביץ', חריג וקיצוני ככל שיהיה, מדגים את היקף מדיניות האכיפה של ממשל טראמפ: מדיניות שמעוררת שאלות קשות לא רק על גבולות ההגירה — אלא גם על גבולות הכוח, החוק והזכויות האזרחיות באמריקה של 2026.