אצטדיונים ריקים ב־2026? הכלל החדש שעלול להרחיק מיליוני תיירים — כולל מישראל — מארצות הברית

בעוד ארצות הברית נערכת לארח את רצף אירועי הספורט היוקרתיים והמשתלמים ביותר בעולם — גביע העולם בכדורגל ב־2026, אולימפיאדת הקיץ בלוס אנג'לס ב־2028 ומשחקי החורף בסולט לייק סיטי ב־2034 — יוזמת מדיניות חדשה של משרד ביטחון המולדת מעוררת דאגה עמוקה בקרב ממשלות זרות, תעשיית התיירות והקהילה העסקית. הדרישה החדשה, אם תאושר, עלולה לחבל בהזדמנות כלכלית היסטורית, להרחיק מיליוני מבקרים בינלאומיים ולעלות למשק האמריקאי מיליארדי דולרים.

על פי הצעת כללים שפרסם בדצמבר 2025 משרד המכס והגנת הגבולות, זרוע של משרד ביטחון המולדת, תיירים מ־42 מדינות הנהנות כיום מפטור מוויזה יידרשו למסור מידע אישי מקיף וחודרני במיוחד. בין היתר תידרש חשיפה של שמות משתמש ופעילות ברשתות חברתיות לאורך חמש השנים האחרונות, כתובות דואר אלקטרוני מהעשור האחרון, ופרטים אישיים על בני משפחה מדרגה ראשונה — כולל כתובות מגורים ומספרי טלפון.

ברשימת המדינות הנפגעות נכללות בעלות ברית קרובות של ארצות הברית ובהן בריטניה, יפן, אוסטרליה, ישראל, גרמניה, צרפת ורוב מדינות האיחוד האירופי. אזרחי מדינות אלה יכולים כיום לבקר בארצות הברית עד 90 יום ללא ויזה במסגרת תוכנית הפטור מוויזה, שממנה נהנים כ־19 מיליון מבקרים מדי שנה ושיעור ההפרות בה נחשב זניח.

 

ברשימת המדינות הנפגעות נכללות בעלות ברית קרובות של ארצות הברית ובהן בריטניה, יפן, אוסטרליה, ישראל, גרמניה, צרפת ורוב מדינות האיחוד האירופי. אזרחי מדינות אלה יכולים כיום לבקר בארצות הברית עד 90 יום ללא ויזה במסגרת תוכנית הפטור מוויזה, שממנה נהנים כ־19 מיליון מבקרים מדי שנה ושיעור ההפרות בה נחשב זניח.

 

הצעת הכללים מסמנת שינוי חד במדיניות הנהוגה מאז 2016, אז החלה ארצות הברית לבקש מידע על רשתות חברתיות על בסיס וולונטרי בלבד. כעת, הדרישה תהפוך לחובה, ואי־מסירת המידע עלולה להוביל לדחיית בקשת הכניסה.

העיתוי מעורר חשש מיוחד. בקיץ 2026 יארחו ארצות הברית, קנדה ומקסיקו במשותף את גביע העולם בכדורגל — אירוע שפיפ"א מעריכה כי יניב פעילות כלכלית של יותר מ־30 מיליארד דולר וימשוך מיליוני אוהדים מכל העולם. חלק ניכר מהקהל צפוי להגיע ממדינות אירופה, אסיה ואוקיאניה — בדיוק אותן מדינות הכלולות בתוכנית הפטור מוויזה.

עמותת התיירות האמריקאית מזהירה כי גם ירידה מתונה יחסית, של כ־3% בלבד במספר הנוסעים בתוכנית הפטור, עלולה לגרור אובדן של כ־2.4 מיליארד דולר בהוצאות תיירים. בענף מעריכים כי עבור אוהדים מזדמנים, הדרישה למסור חמש שנות פעילות מקוונת עשויה להוות קו אדום שיגרום להם לבחור ביעד אחר.

סטיוארט ורדרי, לשעבר עוזר שר במשרד ביטחון המולדת וכיום מנכ"ל הקואליציה העולמית לפנאי, אירועים ותיירות בארצות הברית, כתב כי המדינה ניצבת בפני “הזדמנות של פעם בדור”. לדבריו, במשך קרוב לעשור יהיה הזרקור העולמי מופנה לארצות הברית, אך הצלחת הרגע תלויה לא רק בתשתיות ובאבטחה — אלא גם בתחושת קבלת הפנים שמדינה משדרת למבקריה.

מעבר לפגיעה האפשרית בתיירות, עולות שאלות כבדות משקל לגבי היישום המעשי והמשפטי של הכלל. כיצד תוכל ממשלת ארצות הברית לנתח ולהעריך תכנים מרשתות חברתיות של מיליוני מבקרים? גם ענקיות טכנולוגיה כמו מטא וטיקטוק, שמשקיעות מיליארדים בסינון תוכן, מתקשות להבחין באופן עקבי בין ביטוי פוליטי לגיטימי, סאטירה, ביקורת חדשותית או אינטראקציה אקראית.

לחיצה על “אהבתי” לידיעה חדשותית, למשל, יכולה לבטא תמיכה, התנגדות או פשוט סימון לקריאה מאוחרת. סאטירה והומור מקשים עוד יותר על פרשנות, בעוד שגורמים עוינים באמת יכולים בקלות להסתיר פעילות באמצעות חשבונות מזויפים או מנוקים.

מעבר לכך, הביקורת נוגעת גם לחופש הביטוי. האם ארצות הברית באמת מבקשת למנוע כניסה מאוהד כדורגל שביקר ברשתות החברתיות את הנשיא המכהן — או כל נשיא אחר? החשש הוא מפני אפקט מצנן, שבו מבקרים פוטנציאליים יימנעו מביטוי פוליטי מחשש לפגיעה ביכולתם לנסוע.

קיים גם סיכון של צעדי תגמול. ככל שארצות הברית מחמירה את דרישות הכניסה, גובר החשש שמדינות אחרות יאמצו צעדים דומים כלפי אזרחים אמריקאים. גורמים באירופה כבר רמזו על אפשרות להידוק בדיקות, מה שעלול להוביל להסלמה רגולטורית ולפגיעה בניידות הבינלאומית.

כיום, נוסעים במסגרת תוכנית הפטור מוויזה נדרשים למסור פרטים בסיסיים בלבד באמצעות המערכת האלקטרונית לאישור נסיעה, לשלם אגרה של 40 דולר, ומקבלים אישור תקף לשנתיים. המדינות הכלולות בתוכנית כבר עומדות בסטנדרטים ביטחוניים מחמירים, כולל דרכונים ביומטריים, שיתוף מידע עם רשויות אכיפה וגישה לרישומים פליליים.

לעומת זאת, בקשות ויזה רגילות נבדקות במשך שבועות או חודשים על ידי קצינים קונסולריים, תוך בחינה פרטנית והסלמה לגורמי אכיפה בעת הצורך. תוכנית הפטור נועדה מראש לביצוע בדיקות מהירות וממוקדות — לא לשמש כלי לסינון פוליטי או אידיאולוגי רחב.

נתוני התיירות כבר מצביעים על מגמה מדאיגה. תיירות בינלאומית נכנסת לארצות הברית צפויה לרדת השנה לראשונה מאז 2020, ולהגיע לכ־85% בלבד מרמות 2019. המועצה העולמית לנסיעות ותיירות מעריכה שהמשק האמריקאי עלול לאבד כ־12.5 מיליארד דולר בהוצאות מבקרים ב־2025. התאוששות ב־2026 נראתה אפשרית בזכות המונדיאל — אך הכלל החדש עלול לטרפד אותה.

משרד ביטחון המולדת מציג את ההצעה כאמצעי ביטחון לאומי, וטוען שמידע מרשתות חברתיות עשוי לסייע בזיהוי סיכונים שאינם מופיעים בבדיקות מסורתיות. מבקרי המהלך משיבים כי ההצדקה רחבה ומעורפלת, בעוד היקף איסוף הנתונים חורג מכל פרופורציה.

הצעת הכללים פתוחה להערות הציבור עד פברואר 2026, אך אנליסטים מעריכים ששינויים מהותיים בדרישה המרכזית אינם סבירים. אם תאושר, תעמוד ארצות הברית בפני מבחן לא פשוט: איזון בין ביטחון לבין פתיחות, בין זהירות לבין מסר של קבלת פנים.

כפי שסיכם ורדרי, המאבק בטרור נועד לאתר מחטים בערימת שחת — לא לצמצם את הערימה עצמה. מול מיליוני אוהדים, תיירים ומשקיעים פוטנציאליים, האתגר של ארצות הברית הוא להבטיח שהאצטדיונים יהיו לא רק בטוחים — אלא גם מלאים.