ניו יורק שוקלת לחדש השקעה באיגרות חוב של ישראל — חרף התנגדות ממדאני

בעיר ניו יורק מתעוררת סערה כלכלית-פוליטית משמעותית סביב האפשרות שהקרן הפנסיונית העירונית תחזור להשקיע באגרות חוב ממשלתיות של מדינת ישראל — החלטה שתעמוד בסתירה ישירה לעמדתו הברורה של ראש העיר החדש, זוהראן ממדאני.

הקרן מנהלת דיונים על חידוש ההשקעה באג"ח של ממשלת ישראל, לאחר שכבר בעבר החזיקה בהן כסדר שגרתי כחלק מפורטפוליו ההשקעות שלה. לפי דיווחים, המשקעים מציגים תשואות גבוהות יחסית ואיכות אשראי טובה, מה שהופך אותם לאופציה כלכלית אטרקטיבית עבור כספי הפנסיה של עובדי העיר — לבטח לעומת אג"ח ממשלת ארצות הברית עם תשואה נמוכה יותר בשוק הנוכחי.

עם זאת, הדבר מעורר מחלוקת חריפה בעירייה ובקהילה הפוליטית, מאחר שראש העיר, ממדאני, הביע תמיכה גלויה בהחרמה של השקעות הקשורות למדינת ישראל על רקע מעורבותה הצבאית ברצועת עזה ופרשנותו כי המשך ההשקעה בגופים כאלה עשוי להיתפס כהשתתפות בעוולות, ואף כ"הפרה של הדין הבינלאומי".

 

ראש העיר, ממדאני, הביע תמיכה גלויה בהחרמה של השקעות הקשורות למדינת ישראל על רקע מעורבותה הצבאית ברצועת עזה ופרשנותו כי המשך ההשקעה בגופים כאלה עשוי להיתפס כהשתתפות בעוולות, ואף כ"הפרה של הדין הבינלאומי".

 

העמדה של ממדאני אינה מקרית: היא חלק מתפיסת עולם רחבה יותר שהעלתה במהלך מערכת הבחירות שלו ובראשות העיר מאז שנכנס לתפקיד. בעיתוי של פרויקטים כלכליים ודיור בר־השגה, מערכים אלה משולבים עם ביקורת חריפה כלפי קשרים כלכליים עם ישראל — כולל ניסיון לחסום עסקות נדל"ן של חברות הקשורות לישראל ושיחות על הפסקת שיתוף פעולה אקדמי בין מוסדות אמריקאים לישראליים.

מנגד, הממונה על הכספים של העיר, שכן מכהן בתפקיד בכפוף לאחריות הפיסקלית של ניו יורק, מדגיש כי תפקידו הוא לשקול החלטות השקעה בעיקר על פי הביצועים הכלכליים והרציונליות הפיננסית — ולא על פי עמדות פוליטיות או ערכיות. לדברי בכיר זה, אגרות החוב הישראליות הציגו ביצועים טובים לאורך זמן ומהוות נכס שמצדיק לשקלל את האפשרות להזרים אותן חזרה לתיק ההשקעות העירוני, עד כדי כך שהוא טען כי במידה והן יחזירו תשואות גבוהות משמעותית באשראי איכותי — יהיה נכון כלכלית לכלול אותן שוב ברשימת ההשקעות המורשות.

המתח בין שני העמדות מדגיש את הקונפליקט הרחב יותר בין שיקולים אתיים לבין חובות פידוציוניות — החובה של מנהלי כספים לפעול לטובת התשואה הגבוהה ביותר לטובת בני הפנסיה — שאלת איזון ביניהן אינה פשוטה ואף אינה חד-משמעית. המחלוקת הזו אינה חדשה בשדה הכלכלי, אך נדירות הן המקרים שבהם היא מתלקחת במלוא העוצמה במרכז הפוליטי והפיננסי של עיר גדולה כמו ניו יורק.

עמדתו של ממדאני בנושא זה אינה מנותקת מהרקע הפוליטי שבו הוא נבחר. במהלך מערכת הבחירות שלו הוא הביע הסתייגויות נוקבות מהמדיניות של ממשלת ישראל, והודיע כי בכוונתו לבקר את המשאבים שמוקצים לשיתוף פעולה עם גופים הקשורים למדינה זו. בין היתר הוא הצהיר כי אינו תומך בהשבת ההשקעות ההיסטוריות של העיר באגרות חוב של ממשלת ישראל, כבר מתוך עמדת עקרון שנוגעת לזכויות אדם ולדין הבינלאומי.

הנושא של השקעות ציבוריות באגרות חוב זרות הוא מקרה מבחן למתח שבין שיקולים אתיים לבין שיקולים מקצועיים-פיננסיים שמאפיינים את מערכת קבלת ההחלטות במוסדות ציבוריים. בעוד שתשואות גבוהות יכולות להביא לשיפור בתוצאות הכלכליות של הפנסיות של אלפי עובדים, התמיכה הציבורית בהשקעות כאלה תלויה גם בעמדות הערכיות של הציבור הרחב ושל נבחרי הציבור.

בזירה המקומית בניו יורק העימות הזה נפגש עם שורה של סוגיות אחרות שמכריעות את השיח הציבורי: נושא הדיור, המדיניות הכלכלית העירונית, רפורמות מס, וציפיות התושבים למענה לצרכים בסיסיים לעומת השקעות בעלות משמעות גיאופוליטית. כל אלה הופכים את הדיון להשקעה ישראלית לנושא שמעסיק לא רק את מומחי הפיננסים אלא גם את הקהילות השונות בעיר, כולל קבוצות עם זיקה אישית או משפחתית לישראל, כמו גם קבוצות אחרות בעלות דעות מנוגדות על תפקיד המשק הציבורי בבחירה בהשקעות בעלות משמעות גלובלית.

נכון לעתה, לא ברור האם קרן הפנסיה העירונית תקבל החלטה סופית לחדש את ההשקעה באגרות החוב הישראליות, אך ברור כי הדבר יוביל לקריאת תיגר על קו המדיניות אותו מציב ממדאני, ולוויכוח ציבורי רחב יותר על תפקידם של נבחרי הציבור והמנהלים הפיננסיים בהגדרת הגבולות בין ערכים, פוליטיקה ורווח כלכלי בעיר הגדולה בארצות הברית — מקום שבו כל החלטה כבדה יכולה לשאת משמעויות מרחיקות לכת.