ניו יורק: תמיכה קולנית בטרור ליד בית כנסת - ההפגנה הפרו פלסטינית בקווינס שחצתה עוד קו אדום

אתמול - יום חמישי - נרשם רגע חריג ומדאיג במפת ההפגנות האנטי־ישראליות של ניו יורק. מאות מפגינים אנטי־ציונים התאספו מחוץ לבית כנסת ובית ספר יהודי בשכונת קיו גרדנס הילס שבקווינס – שכונת מגורים שקטה המאוכלסת באוכלוסייה יהודית אורתודוקסית ובוכרית גדולה – וקראו בקול סיסמאות תמיכה מפורשות בארגון הטרור חמאס. לא ברמיזה, לא בקריצה, לא באמצעות סמלים בלבד – אלא בקריאות מאורגנות וברורות: “אמרו את זה בקול, אמרו את זה בבהירות – אנחנו תומכים בחמאס כאן”.

האירוע מסמן נקודת הסלמה חדשה. לאורך השנתיים האחרונות נראו בניו יורק הפגנות שבהן יחידים נשאו דגלי ארגוני טרור, עטו סרטי ראש המזוהים עם חמאס או הביעו תמיכה באלימות נגד ישראל. אך זו הפעם הראשונה שבה קהל שלם שר יחד, באופן קולקטיבי ופומבי, שירי תמיכה בחמאס – מחוץ לבית כנסת פעיל, בסמוך למוסדות חינוך יהודיים, ובלב אזור מגורים.

לצד הקריאות בעד חמאס נשמעו גם סיסמאות קשות נוספות: “שתקו, ציונים, ישראל לא קיימת”, “הציונות תיפול”, “מוות לצבא ההגנה לישראל”, “אינתיפאדה – מלחמה עכשיו” ו“מתנחלים, תחזרו הביתה”. עבור תושבי השכונה, רבים מהם הורים לילדים צעירים, לא היה מדובר עוד במחאה פוליטית – אלא באיום מוחשי ומיידי.

 

האירוע מסמן נקודת הסלמה חדשה. לאורך השנתיים האחרונות נראו בניו יורק הפגנות שבהן יחידים נשאו דגלי ארגוני טרור, עטו סרטי ראש המזוהים עם חמאס או הביעו תמיכה באלימות נגד ישראל. אך זו הפעם הראשונה שבה קהל שלם שר יחד, באופן קולקטיבי ופומבי, שירי תמיכה בחמאס – מחוץ לבית כנסת פעיל, בסמוך למוסדות חינוך יהודיים, ובלב אזור מגורים.

 

ההפגנה כוונה נגד אירוע שיווק נדל”ן בישראל שהתקיים באותו ערב בבית הכנסת יאנג ישראל. האירוע עצמו לא אורגן בידי בית הכנסת, אלא על ידי חברה פרטית ששכרה את המקום – נוהג נפוץ במוסדות קהילתיים. בפרסומים ברשתות החברתיות הוזכרו נכסים בערים כמו ירושלים, נתניה, רמת בית שמש, אשדוד ותל אביב – כולן בתוך גבולותיה המוכרים של מדינת ישראל – לצד מעלה אדומים, הנמצאת מעבר לקו הירוק. עבור קבוצת הפעילים שארגנה את ההפגנה, זו הייתה עילה להגיע דווקא לשכונה יהודית ולבית כנסת פעיל.

את המחאה הובילה קבוצת הפעילים פלסטין־עודה, שקראה למשתתפיה להגיע רעולי פנים ולפעול תחת הסיסמה “אין מתנחלים על אדמה גנובה”. זו אינה הפעם הראשונה שהקבוצה פועלת מול מוסדות יהודיים: בנובמבר האחרון היא הובילה מחאה דומה מחוץ לבית הכנסת פארק איסט במנהטן, שם נשמעו כינויים משפילים ואיומים כלפי יהודים שהגיעו לאירוע קהילתי.

הפעם, בניגוד לאירועים קודמים, משטרת ניו יורק נערכה מראש. המפגינים הוחזקו בתוך מתחם מגודר במחסומי מתכת, במרחק של כחצי רחוב מכניסת בית הכנסת, וקבוצת נגד של תושבים יהודים הוצבה במתחם נפרד בצד השני של הרחוב. המשטרה הצליחה למנוע חיכוך פיזי ישיר – אך לא את תחושת האיום. מספר מוסדות חינוך בשכונה, בהם גני ילדים ובתי ספר יסודיים, סגרו את פעילות אחר הצהריים שלהם מוקדם מהרגיל בשל חששות ביטחוניים.

חבר אספת מדינת ניו יורק, יש ברגר, המייצג את האזור, אמר כי מדובר בחציית גבול ברורה. לדבריו, מה שהחל בעבר כהפגנות פוליטיות הפך כעת להטרדה מכוונת של קהילה אזרחית. “זה אזור מגורים עם משפחות צעירות”, אמר. “אנחנו לא מנהטן. זו לא זירה להפגנות רועשות. אנשים כאן מודאגים מביטחון הילדים שלהם, ובצדק”.

האירוע היה גם המבחן הציבורי הראשון של ראש העיר החדש של ניו יורק, זוהראן ממדאני, שנכנס לתפקידו לפני כחודש. ממדאני מוכר כמתנגד חריף למדיניות ישראל וכמי שתמך בעבר ביוזמות חרם נגדה. בנובמבר האחרון עורר סערה כאשר גיבה הפגנה מחוץ לבית הכנסת פארק איסט, ואף מתח ביקורת לא רק על המפגינים אלא גם על בית הכנסת עצמו, בטענה שאירוח אירוע של ארגון המעודד עלייה לישראל מהווה הפרה של הדין הבינלאומי.

לאחר אותה הפגנה, מפכ”לית משטרת ניו יורק התנצלה בפני הנהלת בית הכנסת, אך דבריו של ממדאני הותירו תחושת נטישה בקרב חלקים מהקהילה היהודית. כעת, מול קריאות פומביות בעד ארגון טרור המוגדר כך על ידי ארצות הברית עצמה, הציפייה ממנו ברורה יותר מתמיד.

מבחינה משפטית, המצב מורכב. בארצות הברית, גם ביטויי תמיכה מילוליים בארגוני טרור נהנים מהגנת חופש הביטוי, כל עוד אינם כוללים קריאה ישירה לאלימות מיידית. אך ההבחנה בין חוקיות פורמלית לבין אחריות ציבורית הולכת ומטשטשת, במיוחד כאשר הדברים נאמרים בסמוך לבתי תפילה ולמוסדות חינוך.

על רקע העלייה החדה בפשעי השנאה, הנתונים מעצימים את הדאגה: על פי משטרת ניו יורק, יהודים היו יעד ליותר משלוש מאות מקרי פשע שנאה בשנה האחרונה – יותר מכל קבוצה אחרת בעיר גם יחד. בתגובה, מושלת מדינת ניו יורק, קתי הוכול, הודיעה כי בכוונתה להכריז על מדיניות חדשה להקמת “אזורי ביטחון” סביב בתי תפילה, במטרה להרחיק הפגנות מאיימות מאזורים רגישים.

סורולה איידלס, ממייסדות ארגון ההסברה קווינס ג’ואיש אלייאנס ותושבת השכונה, אמרה כי הארגון ביקש מהתושבים להתרחק מהאזור בזמן ההפגנה. “זו קהילה שקטה”, אמרה. “אנשים כאן לא רגילים למציאות שבה צועקים ליד בית הכנסת שלהם תמיכה בארגון טרור. זה לא משהו שאפשר להתרגל אליו”.

האירוע בקיו גרדנס הילס אינו עוד הפגנה סוערת בלב עיר גדולה. הוא מסמן פרק חדש ומטריד בהסלמה של האלימות המילולית והאידיאולוגית כלפי יהודים בניו יורק, ומציב בפני הנהגת העיר שאלה חדה: היכן עובר הקו בין חופש מחאה לבין הפקרת הביטחון והכבוד של קהילה שלמה. עבור רבים מתושבי השכונה, הקו הזה כבר נחצה.