פחדתי להגיד איך קוראים לי: צעירים יהודים בניו יורק משנים שמות ומסתירים זהות מחשש לאלימות

באפליקציית שירותי ההסעות שלה, סיוון מופיעה בשם אלכסנדרה. נועה מציגה את עצמה כנינה. מיכל בחרה במיקי – כך מול נהגי הסעות, כך בבית הקפה. לא מדובר בכינויים לרשתות חברתיות או בזהויות וירטואליות, אלא בשמות חלופיים שצעירים יהודים בניו יורק מאמצים כדי להרגיש בטוחים יותר במרחב הציבורי.

סיוון, בת 19, שלמדה בתיכון פרטי במנהטן, החליטה לשנות את שמה באפליקציות הסעה זמן קצר לאחר מתקפת 7 באוקטובר. ההחלטה התקבלה בעקבות סיפור של חברתה אלי, שסיפרה כי נהג הסעות שאל אותה במהלך נסיעה אם היא יהודייה. אלי, מתוך אינסטינקט של הגנה עצמית, השיבה בשלילה. לדבריה, הנהג ענה לה: „טוב, כי אם היית – הייתי הורג אותך“.

„זו הייתה הפעם הראשונה בחיים שבאמת פחדתי להיות יהודייה“, אומרת סיוון. „גדלתי על סיפורי השואה, אבל אף פעם לא חשבתי שזה יגיע אליי, כאן ועכשיו“. מאז, היא משתמשת בשם האמצעי שלה בכל הזמנת נסיעה. „זה שובר לב לחיות בעולם שבו אתה מפחד להשתמש בשם שלך, מחשש שייפגעו בך“.

 

סקר שערך עיתון וושינגטון פוסט מצא כי כ־42 אחוזים מהיהודים בארצות הברית נמנעו בשנה האחרונה מללבוש או להציג סממנים חיצוניים המזוהים עם יהדותם – עלייה חדה בהשוואה לשנים קודמות.

 

על אף ששמות פרטיים אמיתיים מופיעים בכתבה, המרואיינים ביקשו שלא לפרסם פרטים מזהים נוספים, כולל שמות משפחה – בקשה שממחישה עד כמה תחושת חוסר הביטחון הפכה לחלק מחיי היומיום של צעירים יהודים בעיר.

התחושות האישיות מגובות בנתונים קשים. ליגת ההגנה נגד השמצה דיווחה כי רק במהלך השנה האחרונה נרשמו למעלה מאלף תקריות אנטישמיות בניו יורק – המספר הגבוה ביותר שתועד אי פעם בעיר אמריקאית מאז שהארגון החל לאסוף נתונים בשנת 1979. הדו״ח מצביע על עלייה חדה בגילויי אנטישמיות ובשיח אנטי־ישראלי אלים, המכוון כלפי מי שנתפסים כיהודים בגלוי.

אנטישמיות אינה תופעה מקומית בלבד. למעלה ממחצית מהיהודים בארצות הברית דיווחו כי חוו גילוי כלשהו של אנטישמיות במהלך השנה האחרונה. לפי נתוני ליגת ההגנה נגד השמצה, בשנת 2024 נרשם שיא חדש – למעלה מ־25 אירועים אנטישמיים ביום בממוצע.

התופעה חוצה גבולות. בטורונטו, הדוגמנית הסלובקית־קנדית מרים מוטובה דיווחה כי נהג שירותי הסעות הוריד אותה מהרכב לאחר שהניח שהיא יהודייה, בעקבות שיחת טלפון שניהלה במהלך הנסיעה. לדבריה, הנהג אמר בפירוש כי הוא „לא מסיע יהודים“. מאז שפרסמה את המקרה, סיפרה מוטובה כי עשרות אנשים פנו אליה עם חוויות דומות.

בארצות הברית עצמה, לינדזי פרידמן, מנהלת האזור הדרום־מרכזי של ליגת ההגנה נגד השמצה, דיווחה כי התקבלו פניות על נהגים שביטלו נסיעות לאחר שנודע להם כי הנוסעים יהודים, או שסירבו להסיע נוסעים ליעדים המזוהים כיהודיים. רבים מהמקרים הגיעו מסטודנטים באוניברסיטת טוליין שבניו אורלינס. גם פרידמן עצמה קיצרה את שמה בפרופיל שירותי ההסעות שלה, והודתה כי נסיעה עם נהג שהציג דגל פלסטיני חיזקה אצלה את תחושת האיום.

על אף שחברות שירותי ההסעות מאפשרות להגיש תלונות דרך האפליקציה, אין להן מוקד טלפוני ייעודי לנוסעים החווים הטרדה בזמן אמת. דובר חברת אובר מסר כי „צוותים ייעודיים בוחנים כל דיווח בקפידה ונוקטים צעדים מתאימים, לרבות הסרת משתמשים מהפלטפורמה“. אולם בשטח, רבים מהנוסעים חשים שאין להם מענה מיידי או תחושת הגנה אמיתית.

גם התקנות העירוניות בניו יורק, שנועדו להגן על תושבים מפני אפליה, קנאות והטרדה על רקע זהות, אינן מצליחות להפיג את החשש. דו״ח ליגת ההגנה נגד השמצה מאוקטובר האחרון קובע כי מגמות האנטישמיות בשנת 2025 מעידות על דפוס מתמשך של הטרדה, הפחדה ואלימות – המאיימים על תחושת הביטחון והשייכות של יהודי העיר.

סקר שערך עיתון וושינגטון פוסט מצא כי כ־42 אחוזים מהיהודים בארצות הברית נמנעו בשנה האחרונה מללבוש או להציג סממנים חיצוניים המזוהים עם יהדותם – עלייה חדה בהשוואה לשנים קודמות.

עבור משפחות רבות, הדילמה חודרת גם אל תוך הבית. רואן, בן 14, תלמיד חטיבת ביניים המתגורר ביורקוויל, מספר כי שמו אינו מזוהה כיהודי ולכן אינו מרגיש צורך לשנותו. אמו, מיכל, עדיין מבקשת ממנו להיזהר ולא „להזמין צרות“. היא שמעה על מקרה שבו נהג שאל נער אם הוא יהודי, וכשזה השיב בשלילה – אמר לו הנהג כי אילו היה משיב אחרת, היה מעיף אותו מהרכב.

התמונה הכוללת מציירת מציאות מטרידה: ניו יורק, שבעיני רבים הייתה במשך דורות סמל לביטחון ולחופש עבור יהודים, הופכת למרחב שבו צעירים חשים צורך להסתיר את זהותם הבסיסית ביותר. העובדה ששמות עבריים, שפה וסמלים יהודיים נתפסים כסיכון – מעידה על שינוי עמוק באקלים החברתי, ומעלה שאלות קשות לגבי עתידה של הקהילה היהודית בארצות הברית.