החזון הוצג במצגת מפורטת בת 32 עמודים, הכוללת הדמיות של גורדי שחקים לאורך קו החוף, תרשימי תשתיות וטבלאות עלויות. לפי המסמך, תושבי עזה אמורים לעבור בתוך עשור ממחנות זמניים ומצוקה הומניטרית לדיור מודרני, תעסוקה ושגשוג כלכלי. עם זאת, המצגת – המסווגת כ“רגישה אך לא מסווגת” – נמנעת מלפרט מי יממן בפועל את הפרויקט, ואינה מסבירה היכן יתגוררו כשני מיליון הפלסטינים במהלך שנות השיקום.
החזון הוצג במצגת מפורטת בת 32 עמודים, הכוללת הדמיות של גורדי שחקים לאורך קו החוף, תרשימי תשתיות וטבלאות עלויות. לפי המסמך, תושבי עזה אמורים לעבור בתוך עשור ממחנות זמניים ומצוקה הומניטרית לדיור מודרני, תעסוקה ושגשוג כלכלי. עם זאת, המצגת – המסווגת כ“רגישה אך לא מסווגת” – נמנעת מלפרט מי יממן בפועל את הפרויקט, ואינה מסבירה היכן יתגוררו כשני מיליון הפלסטינים במהלך שנות השיקום.
לפי ההצעה, עלות הפרויקט מוערכת ב־112.1 מיליארד דולר בפריסה של עשר שנים. ארצות הברית אמורה לשמש “עוגן פיננסי” ולהעמיד כמעט 60 מיליארד דולר במענקים ובערבויות חוב עבור שלבי הפיתוח השונים. ההנחה היא שלאחר שלב ההשקעה הראשוני, תוכל עזה לממן חלק הולך וגדל מהפרויקטים בעצמה, באמצעות צמיחה כלכלית והכנסות מתעשייה, תיירות ונדל”ן, ואף לפרוע את חובותיה בטווח הארוך.
גורמים אמריקאים מסרו כי קושנר, ויטקוף, עוזר בכיר נוסף בבית הלבן ג’וש גרינבאום ובכירים אחרים עיבדו את ההצעה במהלך 45 הימים האחרונים, תוך קבלת תשומות מגורמים ישראלים, נציגי המגזר הפרטי וקבלנים בינלאומיים. תומכי התוכנית טוענים כי האלטרנטיבה – השארת עזה הרוסה, ענייה ובלתי יציבה – מסוכנת בהרבה, וכי יש לאמץ את חזונו של טראמפ להפוך את הרצועה ל“ריביירה של המזרח התיכון”.
אולם המציאות בשטח מציבה מכשולים אדירים. לאחר אלפי תקיפות במהלך המלחמה המתמשכת בין ישראל לחמאס, מעריכים גורמים רשמיים כי כ־10,000 גופות קבורות מתחת לכ־68 מיליון טון של הריסות. הקרקע מזוהמת, אזורים נרחבים זרועים תחמושת שלא התפוצצה, ולוחמי חמאס עדיין מבוצרים במובלעת. במסמך עצמו מצוין במפורש, באותיות מודגשות ובצבע אדום, כי מימוש התוכנית מותנה בפירוק מוחלט של חמאס מנשקו ובהשמדת מערך המנהרות.
גורמים בממשל טראמפ טוענים כי אם התנאים הביטחוניים יבשילו, ניתן יהיה להניע את הפרויקט בתוך חודשיים. אך גם בתוך הממשל נשמעות הסתייגויות. שר החוץ מרקו רוביו אמר כי “אי אפשר לצפות להשקעות בעזה כל עוד קיימת תחושה שמלחמה נוספת תפרוץ בעוד שנתיים או שלוש”. פקידים אמריקאים שבחנו את ההצעה מטילים ספק ביכולתה להתממש, בעיקר בשל ההנחה שחמאס יסכים להתפרק מנשקו – תרחיש שרבים רואים בו בלתי סביר.
סטיבן קוק, חוקר בכיר במועצה ליחסי חוץ, אמר כי ניתן להכין מצגות מרשימות ככל שירצו, אך “אף אחד בישראל לא באמת מאמין שהמצב ישתנה באופן מהותי”. לדבריו, כל עוד חמאס לא מתפרק, אין סיכוי שהפרויקט ייצא לפועל. “חמאס לא יתפרק מנשקו, ולכן שום דבר לא יקרה”, אמר בפשטות.
לפי התוכנית, השיקום אמור להתבצע בארבעה שלבים גאוגרפיים, החל מדרום הרצועה – רפיח וחאן יונס – דרך אזור המחנות המרכזיים, ועד לעיר עזה בצפון. אחד השקפים במצגת מציג את “רפיח החדשה” כמרכז הממשל העתידי של הרצועה, עם יותר מ־100 אלף יחידות דיור, מעל 200 בתי ספר, עשרות מתקני רפואה וכ־180 מסגדים ומרכזי תרבות, עבור אוכלוסייה של כחצי מיליון תושבים.
חלק ניכר מההשקעה בעשור הראשון מיועד לצרכים הומניטריים ולשיקום בסיסי. בהמשך, כך נטען, העלויות יפחתו עם כניסת הכנסות חדשות. התוכנית מציעה למנף כ־70% מקו החוף של עזה החל מהשנה העשירית, ומעריכה כי אזור הנופש היוקרתי עשוי להניב יותר מ־55 מיליארד דולר בתשואות השקעה ארוכות טווח.
הרקע האישי של קושנר מוסיף ממד נוסף לדיון. לפני כניסתו לפוליטיקה, בנה קריירה בנדל”ן מסחרי וניהל נכסים בהיקפים גדולים. מאז שעזב את הבית הלבן ב־2021, הקים את קרן ההשקעות אפיניטי פרטנרס, שגייסה מעל 3.5 מיליארד דולר – חלק ניכר מהם מקרנות עושר ריבוניות במזרח התיכון. אף שתיווך בעבר את הסכמי אברהם, היקף ומורכבות המיזם בעזה עולים בהרבה על כל פרויקט שבו היה מעורב עד כה.
המסמך קושר את תחילת השיקום לתהליך שלום ארוך ושברירי בין ישראל לחמאס, המחולק לשלושה שלבים. התהליך מצוי עדיין בשלב הראשון, כל עוד חמאס לא השיב את החטוף האחרון – גופתו של רן גבילי. רק לאחר נסיגה ישראלית ופירוק חמאס מנשקו, כך לפי החזון, ניתן יהיה להתחיל בשלב השיקום הרב־שנתי.
לצד “פרויקט סאנרייז”, שקלו האמריקאים גם הצעות חלופיות, ובהן יוזמה המכונה “נאמנות השיקום, ההאצה הכלכלית והטרנספורמציה של עזה”, שבמסגרתה הייתה הרצועה אמורה להפוך למגה־עיר היי־טק בניהול אמריקאי זמני. גורמים בממשל טוענים כי עצם הצגת התוכנית הנוכחית מלמדת על מעורבות עמוקה של ארצות הברית בבניית עתידה של עזה, גם אם בכירים בבית הלבן דוחים את ההגדרה של “בניית אומה”.
כפי שסיכם קוק, “אפשר לקרוא לזה איך שרוצים – אבל בסופו של דבר, זו בדיוק בניית אומה”.
