על אף התוכן הקיצוני והמטלטל, משטרת ברבנק הודיעה כי לא פתחה בחקירה פלילית וכי לא יוגשו כתבי אישום נגד האיש. הסיבה: לפי החוק האמריקאי, דבריו – חמורים ומעוררי שאט נפש ככל שיהיו – חוסים תחת הגנת חופש הביטוי המעוגנת בתיקון הראשון לחוקה, כל עוד אינם כוללים איום ישיר או קריאה מיידית לאלימות.
על אף התוכן הקיצוני והמטלטל, משטרת ברבנק הודיעה כי לא פתחה בחקירה פלילית וכי לא יוגשו כתבי אישום נגד האיש. הסיבה: לפי החוק האמריקאי, דבריו – חמורים ומעוררי שאט נפש ככל שיהיו – חוסים תחת הגנת חופש הביטוי המעוגנת בתיקון הראשון לחוקה
הסרטון הגיע לידיו של ארגון בית״ר העולמי, אך האדם שצילם אותו סירב לחשוף את זהותו או להתראיין. ג’ונתן לוי, נציג הארגון, אמר לערוץ החדשות המקומי פוקס 11 כי הבקשה לאנונימיות נובעת מחשש ממשי לפגיעה. “יש כיום בארצות הברית גורמים אנטי־אמריקאיים קיצוניים ותומכי טרור,” אמר. “יהודים בקליפורניה, כמו במקומות רבים אחרים, חשים שהם נמצאים בסכנה גוברת. התחושה הזו אינה תיאורטית”.
התגובה הציבורית לסרטון הייתה מיידית ועוצמתית – אך לא כוונה רק כלפי האיש עצמו. גולשים הצליחו לאתר כי לפני יותר מעשור עבד לפרק זמן קצר במאפייה בשם פפאיה פייסטרי בעיר גלנדייל. בתוך שעות הוצפו קווי הטלפון ועמודי הרשתות החברתיות של העסק בהודעות זועמות, חרמות וקריאות לפעולה – למרות שלא היה כל קשר בין התנהגות האיש לבין פעילות המאפייה בהווה.
בעלת המקום, פאריסה המאטיאן, פרסמה הודעת הבהרה חריפה ורגשית. “האמירות השנואות והאנטישמיות שנשמעו בסרטון אינן משקפות בשום אופן את הערכים שלי או של העסק שלי,” כתבה. “אנו מגנים ללא סייג אנטישמיות ושנאה מכל סוג”. המאטיאן הדגישה כי האיש אינו קשור למאפייה זה שנים רבות, וכי דעותיו הן שלו בלבד. “העסק שלנו מחויב להכלה, לכבוד ולחיים משותפים. אנו עומדים לצד הקהילה היהודית ודוחים כל גילוי של שנאה”.
הבחירה של משטרת ברבנק שלא להתערב עוררה דיון ציבורי נוקב. ההחלטה נשענת על אחד העקרונות הבסיסיים – והשנויים במחלוקת – של המשפט האמריקאי: ההגנה הרחבה מאוד על חופש הביטוי. בניגוד למדינות מערביות רבות, שבהן דברי הסתה גזעניים או נאציים עשויים להוביל להעמדה לדין, בארצות הברית הרף הפלילי גבוה במיוחד. רק כאשר מתקיים איום קונקרטי, קריאה לאלימות מיידית או הטרדה מתמשכת, מתערבת האכיפה.
לצפייה בסרטון:
https://www.instagram.com/reel/DR-yLesAYBP/?utm_source=ig_web_copy_link
במקרה זה, קבעה המשטרה, חרף הצדעות להיטלר והקללות הבוטות, לא הושמע איום מפורש ולכן לא בוצעה עבירה פלילית. עבור רבים בקהילה היהודית מדובר בעובדה קשה לעיכול, הנתפסת כפער צורם בין החוק לבין תחושת הביטחון הבסיסית במרחב הציבורי.
האירוע מתרחש על רקע נתונים מדאיגים. מחוז לוס אנג’לס פרסם בשבוע שעבר את דו”ח פשעי השנאה לשנת 2024, ולפיו דווחו 202 אירועים אנטי־יהודיים – ירידה של 17 אחוזים לעומת 2023, אז נרשמו 244 מקרים. אך למרות הירידה, מדובר בשנה השנייה בחומרתה מאז החלו הרישומים, נתון המעיד על רמה גבוהה ומתמשכת של אנטישמיות.
לפי הדו”ח, מגמת העלייה באירועים החלה להחריף משמעותית מאז מתקפת חמאס ב־7 באוקטובר 2023 ומלחמת חרבות ברזל. מאז נרשמו יותר מקרים של הסתה מילולית, ונדליזם ואיומים – בקמפוסים, בשכונות מגורים ובאתרים ציבוריים.
הפרשה מציפה את אחת הדילמות העמוקות של החברה האמריקאית: כיצד מאזנים בין חופש ביטוי כמעט מוחלט לבין הצורך להגן על קבוצות מיעוט מפני שנאה, השפלה ודה־לגיטימציה. יש הרואים בהיעדר ענישה כשל מוסרי, ואחרים מזהירים מפני מדרון חלקלק של צנזורה.
כעת נותרת השאלה האם הביקורת הציבורית, הלחץ החברתי וההוקעה הפומבית יצליחו למלא את החלל שהחוק מותיר. האם “שיימינג” ציבורי ירתיע אחרים, או דווקא יעצים קיטוב ותחושת רדיפה? תשובה ברורה אין – אך סרטון אחד, מסניף דואר שגרתי בברבנק, הצליח לחשוף שוב עד כמה האנטישמיות בארצות הברית של 2025 איננה תופעה שולית, אלא מציאות מטרידה ומתמשכת.
