אני סופג מכות כדי להציל אתכם: הרב החסידי שמתעקש להגן על תמיכתו בזוהראן ממדאני

שלח

הרשמה לקבלת הניוזלטר היומי ועדכונים חשובים

Phone

שלח

By submitting this form and signing up for texts, you consent to receive news notification text messages from HebrewNews.com at the number provided, including messages sent by autodialer. Consent is not a condition of purchase. Msg & data rates may apply. Msg frequency varies. Unsubscribe at any time by replying STOP. Text HELP for help. Privacy Policy & Terms Of Use

סערה בקהילה היהודית

תמיכתו הגלויה של אינדיג בממדאני הציתה ויכוח עמוק בשאלה האם ראש העיר הנבחר ראוי לאמון ציבור יהודי רחב. הביקורת נגד ממדאני התגברה במיוחד לאחר הבחירות, בעקבות תגובתו המעורבת להפגנה מחוץ לבית הכנסת פארק איסט במנהטן, שבה נשמעו קריאות אנטי־ישראליות ואנטישמיות.

באמצעות דוברו, ממדאני הטיל ספק בשימוש בבית כנסת כאולם לאירוע שעסק בעידוד הגירה לישראל, אך במקביל ביקש להסתייג מהשפה הקיצונית שנשמעה בהפגנה. בעיני רבים בקהילה היהודית, המענה הזה נתפס כרך מדי ולא חד־משמעי מול מסרים אנטישמיים.

"אני לוקח טילים על זה, לא רק כדורים", אמר אינדיג בראיון. לדבריו, החלטתו לתמוך בממדאני נבעה משילוב של שני גורמים: פנייה שקטה ועקבית מצד ראש העיר הנבחר אל ההנהגה החרדית, ומעמדו המובהק של ממדאני כמועמד המוביל במרוץ.

"לא הבטחתי לו קולות", הדגיש אינדיג. "הסברתי לו שבגלל שהקהילה כל כך משוכנעת שהוא אנטישמי, לא אוכל לגרום לרוב האנשים להצביע עבורו". לדבריו, ממדאני השיב שאינו מבקש ממנו להביא קולות, אלא הזדמנות להוכיח לקהילה שהוא יכול לזכות באמונה ולשנות את התפיסה השלילית כלפיו. "ראיתי בזה הזמנה יפה לקהילה שלנו", סיכם אינדיג.

"לא הבטחתי לו קולות", הדגיש אינדיג. "הסברתי לו שבגלל שהקהילה כל כך משוכנעת שהוא אנטישמי, לא אוכל לגרום לרוב האנשים להצביע עבורו". לדבריו, ממדאני השיב שאינו מבקש ממנו להביא קולות, אלא הזדמנות להוכיח לקהילה שהוא יכול לזכות באמונה ולשנות את התפיסה השלילית כלפיו. "ראיתי בזה הזמנה יפה לקהילה שלנו", סיכם אינדיג.

ביקורת חריפה מן השורות החרדיות

הביקורת על אינדיג לא איחרה להגיע – לא רק מצד ארגונים יהודיים כלליים, אלא גם מתוך הציבור החרדי עצמו.

הרב יעקב בערמן מקראון הייטס, מנהל ארגון "אופריישן סורבייבל", היה מן המבקרים החריפים ביותר. במכתב שפורסם ב"משפחה" טען בערמן כי תמיכתו של אינדיג שלחה מסר בעייתי ומסוכן: "המסר שהועבר, גם אם לא בכוונה, היה שהקהילה החרדית מעדיפה גישה לשלטון על פני האחריות כלפי כלל הציבור היהודי בניו יורק", כתב.

בערמן הדגיש כי כל הקהילות החרדיות האחרות, כמו גם מנהיגים יהודים מרכזיים מן האגף הליברלי, סירבו לתמוך בממדאני בשל אי־נכונותו לגנות באופן ברור רטוריקה מסיתה ובשל התבטאויות שנחשבו חציית קווים אדומים. "היה חשוב להבהיר – לא רק בבחירות הללו אלא גם למועמדים עתידיים – שסוג כזה של שפה אינו יכול להפוך למקובל בפוליטיקה של ניו יורק", כתב.

גישה פרגמטית – או פשרה מסוכנת?

תמיכתו של אינדיג בממדאני משתלבת בדפוס פוליטי רחב יותר: זהו מרוץ ראשות העיר השלישי ברציפות שבו זרם אהרונים מפגין את כוחו באמצעות תמיכה במועמד שמנצח לבסוף, בזמן שגושים חסידיים אחרים בוחרים ביריבים.

בשנת 2013 תמכו אהרונים בביל דה בלזיו, שניצח בקושי את הפריימריז הדמוקרטיים וניצל מסיבוב שני בפער של כ־5,000 קולות, בעוד זרמים אחרים – ובהם קבוצות בסאטמר מהפלג זאלונים – תמכו בביל תומפסון. בשנת 2021 בחרו אהרונים לתמוך באריק אדמס, בעוד שרוב ההנהגות החסידיות תמכו באנדרו יאנג. כעת מתייצבים אהרונים שוב לצד המנצח – ממדאני – בניגוד לעמדת רבים מן המנהיגים החרדיים האחרים.

"אנחנו כרגע היהודים היחידים עם גישה לעיריית העתיד", התגאה אינדיג, כשהוא מתייחס לעיריית ניו יורק תחת ממדאני. עם זאת, הוסיף כי הוא מקווה שגישת "מושב ליד השולחן" תתרחב ותכלול גם קבוצות חרדיות ויהודיות נוספות.

חלק מן הפנייה של ממדאני לקהילה החרדית כללה ביקור בסוכות אצל מנהיגים חסידיים בדרום ויליאמסבורג, וכן מכתב פתוח ביידיש חסידית שבו התחייב להילחם באנטישמיות ולדחוף סדר יום חברתי־כלכלי של דיור בר־השגה.

לעומת זאת, אינדיג ציין כי אנדרו קואומו, שזכה ברוב הקולות היהודיים בכלל העיר והוביל באזורים חסידיים מרכזיים בברוקלין ביום הבחירות, לא ניהל כלל פוליטיקה מסוג זה. "קואומו, שהיה אמור להיות המועמד המועדף על היהודים, אפילו לא ביקש להיכנס לאף סוכה – לא לאחת", אמר אינדיג.

תפיסת האיום לא נעלמת

למרות מאמצי ההסברה של אינדיג ואחרים, התמונה הרחבה בציבור היהודי נותרת קודרת. סקר עדכני בקרב 745 יהודים אמריקאים העלה כי 67 אחוזים סבורים שבחירתו של ממדאני תגרום ליהודי ניו יורק להיות פחות בטוחים, ורק שישה אחוזים מעריכים שהעיר תהיה בטוחה יותר עבורם.

הליגה נגד השמצה, שהתעמתה עם ממדאני עוד במהלך הקמפיין, הקימה מנגנון מעקב מיוחד שינתח את מינויים והחלטותיו. בארגון ביקרו בין השאר את צירופה של תמיקה מלורי לוועדת המעבר לנושא ביטחון קהילתי. מלורי הייתה ממייסדות "צעדת הנשים" ב־2017, ועזבה לאחר מכן את ההנהגה בעקבות ביקורת קשה על קשריה עם מנהיג "אומת האסלאם" לואיס פרחן ועל סירובה להכיר בזכותה של ישראל להתקיים.

הימור פוליטי – ומחיר ציבורי

אינדיג טוען שהוא שלם עם החלטתו. "לקבל ממנו התחייבויות לפני הבחירות נותן לי כוח משמעותי אחריהן", אמר. "אם הוא לא יוכיח את עצמו כחבר, אוכל להעמיד אותו מול ההבטחות שנתן לנו".

אולם גם תומכיו המסתייגים של אינדיג מודים שהמבחן האמיתי עוד לפניהם. שתיקתו לאחר אירוע בית הכנסת פארק איסט, שבו ממדאני נתפס בעיני רבים כמי שלא גינה באופן חד־משמעי את השפה האנטישמית סביב ההפגנה, העמיקה את החשש שאסטרטגיית "להיות בפנים" עלולה לבוא על חשבון מסר מוסרי חד כלפי אנטישמיות.

הרב בערמן סיכם את החשש המשותף לרבים: "אני מאמין שכל שיפור ברטוריקה או במדיניות של ממדאני, אם בכלל יגיע, יתרחש למרות התמיכה בו – לא בזכותה. הענקת לגיטימציה בלי דרישה לשינוי מהותי מחלישה את היכולת של הקהילה שלנו לשרטט את הגבולות שהיא כל כך זקוקה להם".

הוויכוח סביב הרב אינדיג וזוהראן ממדאני משקף את הדילמה העמוקה שמולה ניצבת הקהילה היהודית בניו יורק: עד כמה ניתן – או נכון – לשלם מחיר מוסרי ותדמיתי בשם "גישה לשלטון" בעידן שבו תחושת האיום ואירועי האנטישמיות רק הולכים וגוברים.