
מעצרו של ויג'נדרה ועוד מעצרים נוספים השנה מצביעים על שינוי עמוק: הממשל מעצב מחדש את מדיניות ההגירה באופן שמדגיש אכיפה אגרסיבית, בדיקות רקע מקיפות, כולל סריקת רשתות חברתיות, והטלת מגבלות חדשות על מבקשי ויזה, גרין קארד, אזרחות או על הורים מבקשים לשחרר ילדיהם ממעצר הגירה. הממשל אף ביקש לגרש סטודנטים זרים על רקע פעילות פרו־פלסטינית בקמפוסים.
תוכנית DACA נועדה להגן על מקבליה — המכונים "חולמים" — מפני מעצרי הגירה וגירוש, ולאפשר להם לעבוד בארצות הברית באישור חוקי. הם נדרשים לחדש את מעמדם כל שנתיים. לאורך השנים, מי שמעמדו עמד בסכנה קיבל התראה ואפשרות להילחם בהחלטה לפני מעצר. כעת, פרקטיקה זו משתנה בחדות.

בתגובה לשאלות, עוזרת שר ביטחון המולדת, טרישה מקלוהלין, מסרה הצהרה שלפיה "מי שטוען שהוא מקבל DACA אינו מוגן אוטומטית מגירוש. התוכנית אינה מקנה מעמד חוקי." היא הדגישה כי מקבלים עלולים לאבד את מעמדם "בשל מגוון סיבות", כולל עבירות פליליות. מדובר בשינוי מהותי בהבנה הציבורית של התוכנית.
בתגובה לשאלות, עוזרת שר ביטחון המולדת, טרישה מקלוהלין, מסרה הצהרה שלפיה "מי שטוען שהוא מקבל DACA אינו מוגן אוטומטית מגירוש. התוכנית אינה מקנה מעמד חוקי." היא הדגישה כי מקבלים עלולים לאבד את מעמדם "בשל מגוון סיבות", כולל עבירות פליליות. מדובר בשינוי מהותי בהבנה הציבורית של התוכנית.
מקלוהלין טענה עוד כי ויג'נדרה פרסם פוסטים "שמהללים טרור", ובהם לכאורה תמונה שחגגה את אבו מוסעב א־זרקאווי, מנהיג אל־קאעידה בעיראק שנהרג ב־2006 בתקיפה אמריקאית. עורך דינו של ויג'נדרה, כריס גודשול־בנט, אמר כי פעילותו ברשתות החברתיות היא "בבירור דיבור מוגן", וטען שהממשלה לא הציגה כל ראיה קונקרטית בבית המשפט.
על פי נתוני הקואליציה Home Is Here — המורכבת מארגוני תמיכה במקבלי DACA — ויג'נדרה הוא אחד מכ־20 מקבלים שנעצרו מאז כניסת טראמפ לתפקיד. אם יישלל מעמדו, הוא עלול להיות מגורש לפיליפינים — מדינה שלא ביקר מאז משפחתו היגרה לארצות הברית בשנת 2001, כשהיה בן 14.
תוכנית DACA עמדה לא פעם בעימותים משפטיים. היא שרדה ניסיון ביטול של ממשל טראמפ הראשון, כאשר בית המשפט העליון קבע ב־2020 שהממשל פעל בניגוד לחוק. השנה הוציא בית המשפט הפדרלי לערעורים במחוז החמישי פסיקה שמונעת ממקבלי DACA בטקסס לקבל היתרי עבודה. ממשל טראמפ אף הגיש לבית המשפט תוכנית המיישמת את ההגבלות.
הממשל הטיל לאחרונה מגבלות על רישיונות נהיגה מסחריים למקבלי DACA ופסל את זכאותם לביטוח בריאות ב־19 מדינות רפובליקניות במסגרת חוק הבריאות של אובמה.
"הם אולי לא מבטלים את DACA בבת אחת, אבל מפרקים אותה חלק אחר חלק," אמרה ג'וליאנה מסדו דו־נסימנטו, דוברת ארגון United We Dream, חלק מהקואליציה Home Is Here.
גם מקרי מעצר נוספים מעידים על אגרסיביות חסרת תקדים. קטלינה "שוצ'יטל" סנטיאגו, פעילה בת 28 מאל־פאסו שבטקסס, נעצרה באוגוסט למרות שהציגה היתר עבודה תקף. ימים לאחר מכן נעצר פאולו ססאר גמז לירה, גם הוא מאל־פאסו, כשחזר עם ילדיו מביקור אצל רופא. לפי עורכי דינו, כתפו נפרקה במהלך מעצרו.
שניהם הוחזקו למעלה מחודש, מבלי שהממשלה מסרה הודעה מוקדמת על שלילת מעמדם — בניגוד לנהלים קודמים. עורכת הדין מריסה אונג, המייצגת את השניים, אמרה: "למקבלי DACA יש עניין חוקתי בחירותם. המדינה אינה רשאית לשלול אותה ללא עילה תקפה."
על פי חוק, מקבל DACA מאבד את מעמדו אם הורשע בפשע חמור, בעבירות משמעותיות — או אם נחשב איום לביטחון הציבור. משרד ביטחון המולדת טען שסנטיאגו וגמז לירה היו מעורבים בעבר בעבירות שונות, אך אונג הדגישה כי המדינה "לא הציגה ולו ראיה אחת" התומכת בטענות.
ויג'נדרה עצמו מוחזק במתקן מעצר בג'ורג'יה. עורכי דינו אומרים כי שבועיים לפני מעצרו קיבל הודעה על כוונת הממשל לשלול את מעמדו — אך לא ניתנה לו כל הזדמנות להגיב.
"הממשל מציב קו ברור מאוד בין אזרחים ללא־אזרחים," אמר עורך דינו, גודשול־בנט. "המטרה היא להסיר כמה שיותר לא־אזרחים — ולהקשות ככל האפשר על כניסת מהגרים חדשים."
המקרים הללו מעלים שאלות כבדות־משקל על גבולות הסמכות השלטונית, זכויות אדם וחופש הביטוי — ועל עתידם של מאות אלפי מקבלי DACA שהפכו את ארצות הברית לביתם היחיד. עבור רבים מהם, השינוי במדיניות אינו רק משפטי — אלא איום ממשי על חייהם כפי שהכירו אותם.