
במסמך, שעוסק במדיניות בקרת נשק ואיזון אסטרטגי, סין טוענת כי המערכת האמריקאית החדשה מיועדת להעניק לארצות הברית יתרון חד-צדדי בזירה הגרעינית. לדבריה, פרויקט כיפת הזהב כולל גם טכנולוגיות מבוססות חלל, מהלך שלטענתה "יפגע ביציבות האזורית והעולמית" ויערער את האיזון העדין מול מעצמות כמו רוסיה וסין.
האמריקאים מציגים את כיפת הזהב כתגובה לאיומים שהפכו מתוחכמים יותר: טילים בליסטיים ארוכי-טווח, טילים היפרסוניים שמגיעים למהירויות עצומות, וטילי קרוז בעלי יכולת להגיע ליבשת אמריקה. לפי התדרוכים בוושינגטון, המערכות הקיימות של ארה"ב מגנות רק מפני תקיפות מוגבלות בהרבה, ואינן מותאמות לארסנלים החדשים שמפתחות המעצמות.

הנשיא טראמפ מקדם תוכנית הגנה עם בניית מערכת 'כיפת זהב' - בדומה לזו של ישראל
סין, שכבר הביעה בעבר התנגדות למערכת, מחדדת את עמדתה ומאשימה את ארה"ב בשאיפה ל"ביטחון מוחלט" – מונח שלטענתה משמעו בניית מערך הגנה שמנטרל את יכולת ההרתעה של מדינות אחרות. היא מזכירה גם את פרישת ארה"ב מהסכם ה-ABM בשנת 2002, שהיה אמור להגביל פיתוח מערכות הגנה נרחבות: לדבריה, זה היה צעד שהחליש את האמון בין המעצמות ופתח את הדלת למרוץ חימוש חדש.
במקביל, סין מתייחסת גם להיבט אחר של המדיניות האמריקאית – פריסת מערכות תקיפה מתקדמות באזור אסיה-פסיפיק. היא מצביעה על הצבת מערכת Typhon בפיליפינים וביפן, שתי מדינות שכבר שנים נחשבות חלק מה"שרשרת הראשונה" שאמורה לבלום התרחבות סינית. סין מכנה את הצבת המערכות הללו "מהלך מסוכן" וקוראת לארה"ב לסגת מהרעיון.
מזכיר המדינה מרקו רוביו אמר בחודש מאי כי בשנים האחרונות "יריבותיה של ארה"ב פיתחו מערכי טילים ארוכי-טווח ומתקדמים שלא היו קיימים בעבר", ומדגיש כי ההתמודדות מולם מצריכה מערכות חדשות. מכאן שהיציבות בין המעצמות הופכת שברירית יותר, כאשר כל צד מצדיק את צעדיו במונחים של הגנה עצמית.
בינתיים, בארצות הברית מתכוונים להאיץ את הפיתוח של כיפת הזהב, בעוד סין משאירה את האפשרות לפעול נגדה – טכנולוגית, צבאית או דיפלומטית. המתח בין שתי המעצמות צפוי רק להתעצם ככל שמירוץ הטילים החדש מתקדם, במיוחד כשהמערכות החדשות כבר נתפסות כמי שיכולות לשנות את מאזן הכוח בשנים הקרובות.