פרסום שמות קורבנות אפשטיין מעורר סערה: עשרות נשים נחשפו במסמכים ששחרר הקונגרס

שמותיהן של עשרות מקורבנותיו של ג'פרי אפשטיין נחשפו במסמכים שפורסמו על ידי הקונגרס במסגרת חוק המחייב את משרד המשפטים לפרסם חומרים נוספים מתיקו של העבריין המיני המנוח. הפרסום הוביל להתנגשות משפטית חריפה סביב אופן הטיפול במידע רגיש זה, ולדרישת עורכי הדין של הקורבנות להפסיק את חשיפת הפרטים האישיים.

עורכי הדין המייצגים את הנשים פנו לשני שופטים פדרליים בניו יורק — השופט ריצ'רד ברמן, שטיפל ב־2019 בתיק התביעה הפדרלית נגד אפשטיין, ושופט נוסף שעסק בתביעת ג'יסליין מקסוול — בבקשה להבטיח שמשרד המשפטים ועיזבונו של אפשטיין ישחירו כל פרט המזהה קורבנות, לפני כל פרסום עתידי.

ברמן הורה לממשלה למסור לו פירוט מדויק של הליך ההשחרה שהיא מבצעת, כולל אילו פרטים בכוונתה להסתיר כדי להגן על הנשים. הוא צירף להחלטתו מכתב חריף מעורכי הדין של הקורבנות, הטוענים כי הממשלה כשלה בהגנה על פרטיותן.

לדברי עורכי הדין בראדלי אדוארדס ובריטני הנדרסון, מסמכים שפורסמו לאחרונה על ידי ועדת הפיקוח של בית הנבחרים כללו לפחות 28 שמות שלא הושחרו — כולל שמות של נשים שהיו קטינות בזמן ההתעללות.
“בהתחשב במספר הפעמים שהתרענו בפני הקונגרס על הסיכון, העובדה ששמות ממשיכים להתפרסם ללא השחרה מעוררת אצל רבות מהן חשד שמדובר במעשה מכוון”, כתבו.

דוברת מטעם הרפובליקנים בוועדה טענה כי הזימון של הוועדה מחייב את משרד המשפטים להשחיר מידע על קורבנות, וכי האחריות היא של המשרד — לא של הוועדה. משרד המשפטים טרם מסר תגובה.

 

 

טעויות השחרה, כשלים במערכות ותאונות טכנולוגיות

אחת הטענות החמורות שהועלו היא שעיזבון אפשטיין עצמו חשף בשוגג שמות של קורבנות כתוצאה מ"תקלה בתוכנה". לדברי אדוארדס והנדרסון, למרות שהעיזבון טוען שהוא מבצע את ההשחרות באמצעות צוות משפטי ולא באמצעות תוכנה, טעויות חמורות עדיין התרחשו.

עורך הדין דניאל וויינר, המייצג אחד ממנהלי העיזבון, אמר כי העיזבון “סוקר בקפידה כל מסמך” ומתחייב להשחיר שמות. הוא הוסיף שהעיזבון אינו משתמש בתוכנות אוטומטיות ומסתמך אך ורק על צוות משפטי מקצועי.

לפי עורכי הדין של הקורבנות, משרד המשפטים עובד על בסיס “רשימת קורבנות לא מלאה”, שהחסרה בה עשויה להוביל לחשיפה נוספת של פרטיהן של נשים שלא התלוננו רשמית. השניים ציינו כי חלק מהקורבנות כלל לא נכללו בחקירות קודמות — במיוחד נשים בוגרות שאפשטיין ניצל לאחר 2008, רבות מהן ממדינות אירופה ומרוסיה.

במכתבם הם מציינים כי בידיהם רשימה של יותר מ־300 קורבנות, אותה הם מוכנים להעביר לממשלה “באופן מאובטח”, כדי למנוע טעויות.

עימות פוליטי סביב השחרת שמות

הפרשה החריפה כאשר ועדת הפיקוח של בית הנבחרים פרסמה סדרת מיילים מתיק אפשטיין.
הדמוקרטים פרסמו תחילה גרסה מושחרת של אחד המיילים, שבו אפשטיין מתייחס לנשיא טראמפ ולשהייה עם אישה שזהותה הוסתרה.

הרפובליקנים השיבו מיד — ופרסמו את אותה ההתכתבות ללא השחרת השם, שזוהה כווירג'יניה ג'יופרה, שאמרה בעבר כי טראמפ לא היה מעורב בהתעללות כלשהי.

בהמשך פרסמו הרפובליקנים מטמון של יותר מ־20 אלף עמודים מהתיק.
הבית הלבן ומחנה טראמפ טענו כי הדמוקרטים “מדליפים מידע סלקטיבי כדי להכפיש את הנשיא”, ואילו הדמוקרטים האשימו את הרפובליקנים בכך שהם מפרסמים מידע רגיש ללא הגנה על הקורבנות.

דוברת הדמוקרטים מסרה:
"נזהרנו שלא לפרסם כל מידע שעלול לחשוף קורבנות. זה בלתי נתפס שהרפובליקנים אינם עושים כך."

מנגד אמרה דוברת הרפובליקנים:
"הציבור האמריקאי רוצה שקיפות מלאה בפרשת אפשטיין — ואנו מחויבים לספק אותה, תוך הגנה על פרטיות הקורבנות."

המתח בין שקיפות ציבורית להגנה על נפגעות עבירה

הפרסום הלא־מבוקר יצר סערה סביב שאלת האיזון:
עד כמה יש לאפשר חשיפה ציבורית של פרשת פשע חמור ורחב־היקף — ומתי השקיפות הופכת לפגיעה נוספת בקורבנות?

עורכי הדין מדגישים כי לקוחותיהם אינן דמויות ציבוריות:
"אלו נשים פרטיות, רובן חיות חיים שקטים, והן זכאיות להגנה מלאה על זהותן. ניתן לשחרר מידע חיוני על פשעיו של אפשטיין — מבלי לחשוף את מי שנפגעו ממנו."