
רחמאנולה לכנוואל, שהגיע למדינה במסגרת תוכנית "מבצע בעלי ברית מוזמנים" של ממשל ג'ו ביידן והתגורר בעיר בלינגהאם שבמדינת וושינגטון, ארב על פי החשד לחיילי המשמר בסמוך לתחנת המטרו פארגוט ווסט בצפון־מערב הבירה. לפי גורמי אכיפה, בשעה 14:15 הוא הגיח מפינת הרחוב, שלף את נשקו ופתח באש לעבר חיילת משמר לאומי. הכדור הראשון פגע בחזהּ, ולאחר מכן ירה בראשה מטווח קצר.
מיד לאחר מכן, כך על פי החשד, לכנוואל המשיך וירה בחייל משמר לאומי נוסף, עד שחייל שלישי שהיה מוצב בסביבה מיהר לזירה וירה בו. שני החיילים שנפגעו פונו לבית חולים סמוך כשהם במצב קשה, כך נמסר מהרשויות. החייל השלישי נטרל את היורה במקום.
החשוד עצמו, שנפגע מארבעה כדורים, פונה מן הזירה באמבולנס כשהוא כמעט עירום, לאחר שכוחות ההצלה קרעו את בגדיו כדי להעניק לו טיפול רפואי. גורמי אכיפת החוק ציינו כי לפי שעה מדובר בפעולה שבוצעה על ידו בלבד, ללא שותפים. סוכנות הבולשת הפדרלית, האף־בי־איי, מטפלת באירוע בשלב זה כאפשרות של מעשה טרור. עד כה טרם נמסר מהו המניע המדויק למתקפה.

גם הנשיא דונלד טראמפ וגם סגנו, ג'יי־די ואנס, לא שהו בוושינגטון בזמן הירי: טראמפ היה באחוזתו בפלורידה, ואנס ביקר חיילים במדינת קנטקי. זמן קצר לאחר האירוע הורה טראמפ על תגבור משמעותי של כוחות הביטחון בבירה והורה לשלוח 500 חיילי משמר לאומי נוספים לוושינגטון.
ראשת עיריית וושינגטון, מוריאל באוזר, אמרה בתדרוך לעיתונאים כי מדובר ב"ירי ממוקד" שבו אדם אחד "נראה כי כיוון לעבר חיילי המשמר הלאומי". האירוע, שתואר בידי המשטרה כ"מארב", התרחש ליד כיכר פארגוט בצפון־מערב הבירה, אזור סואן ורווי חנויות קמעונאות ומסעדות, לא הרחק מציר התיירות המרכזי של וושינגטון.
גם הנשיא דונלד טראמפ וגם סגנו, ג'יי־די ואנס, לא שהו בוושינגטון בזמן הירי: טראמפ היה באחוזתו בפלורידה, ואנס ביקר חיילים במדינת קנטקי. זמן קצר לאחר האירוע הורה טראמפ על תגבור משמעותי של כוחות הביטחון בבירה והורה לשלוח 500 חיילי משמר לאומי נוספים לוושינגטון.
"לעולם לא ניסוג. אנו נאבטח את הבירה שלנו. אנו נאבטח את הערים שלנו", אמר שר ההגנה פיט הגסת' לתקשורת. "הנשיא טראמפ ביקש ממני, ואני ביקשתי משר הצבא של המשמר הלאומי להוסיף 500 חיילים נוספים לוושינגטון. הצעד הזה רק מחזק את הנחישות שלנו להבטיח שוושינגטון תהיה בטוחה ויפה".
בעת הירי היו פרוסים בוושינגטון כ־2,100 חיילי משמר לאומי – כ־900 ממשמר הבירה וכ־1,200 נוספים ממדינות אחרות – כך מסר גורם בפנטגון. בשבוע שלפני האירוע הורה שופט פדרלי על נסיגת חיילי המשמר הלאומי מוושינגטון, אך השעה את כניסת הצו לתוקף עד 11 בדצמבר, כדי לאפשר לממשל להגיש ערעור.
על פי נתוני הממשל, כ־90 אלף אזרחים אפגנים הורשו להיכנס לארצות הברית והפכו זכאים לאשרות מהגרים מיוחדות במסגרת תוכניות "מבצע בעלי ברית מפלט" ו"מבצע בעלי ברית מוזמנים" של ממשל ביידן. התוכניות נועדו לספק לבני ברית אפגנים, לבני משפחותיהם ולקבוצות פגיעות אחרות מסלול מואץ להגירה ולקליטה, כולל סיוע בהתיישבות ותמיכה סוציאלית.
בחודש יוני דיווחו גורמים אמריקאים כי 55 פליטים אפגנים שהיגרו לארצות הברית בתקופת הפינוי נכללו ברשימת המעקב של חשודים בטרור, כך לפי דו"ח של המפקח הכללי במשרד המשפטים. הדו"ח קבע כי ממשל ביידן נכשל בביצוע בדיקות רקע מקיפות לכל הפליטים שנכנסו למדינה בזמן שהטליבאן השתלט מחדש על אפגניסטן.
לאחר בדיקות נוספות הסירה הבולשת הפדרלית 46 מאותם פליטים מרשימת המעקב וקבעה כי הם אינם מהווים איום על ביטחון המולדת. עם זאת, תשעה נותרו רשומים במאגר הטרור נכון ליולי 2024, ושמונה מהם שהו בשטח ארצות הברית באותה עת.
הפליטים – בהם בעלי ברית אפגנים של צבא ארצות הברית, בני משפחותיהם וקבוצות פגיעות אחרות – שוכנו תחילה אצל קרובי משפחה ברחבי המדינה או במתקנים צבאיים שהוגדרו כ"מקלטים בטוחים", עד שנמצאו עבורם פתרונות התיישבות קבועים. בלינגהאם, שבה התגורר לכאורה לכנוואל, הייתה אחת הערים במדינת וושינגטון שנבחרו לקליטת פליטים אפגנים במסגרת התוכניות; על פי ארגון "בריאות מהגרים ופליטים", כ־800 אפגנים התיישבו בעיר בשנת 2022.
לפי מקורות ביטחוניים, לכנוואל נותר בארצות הברית גם לאחר שפג תוקף האשרה המיוחדת שקיבל במסגרת תוכנית ממשל ביידן, ובשעת ביצוע ההתקפה כבר שהה במדינה שלא כחוק. האשרה שלו פגה ככל הנראה בחודש ספטמבר האחרון, כך דווח ברשת הטלוויזיה "פוקס ניוז" על סמך גורמים באכיפת החוק הפדרלית.