מלחמה כפולה: טראמפ מכריז על מאבק באחים המוסלמים – אך ממשיך להתחבק עם קטאר, נותנת החסות שלהם

הנשיא דונלד טראמפ חתם ב־24 בנובמבר על צו ביצועי שמתחיל “תהליך בחינה” לקראת הגדרה של חלקים מהאחים המוסלמים כארגון טרור זר. לכאורה מדובר בצעד דרמטי, אך מבקריו רואים בו מהלך מוגבל, מסויג — ובעיקר מלא סתירות.

הצו מתייחס רק ל“אגף הצבאי” של האחים המוסלמים, אף שמומחים מציינים כי החלוקה בין זרועות הארגון היא טקטית בלבד. לדבריהם, כל מבנה הארגון פועל כתשתית אידיאולוגית, חברתית ומימונית לקבוצות טרור — ובהן חמאס, שנוסד כשלוחה ישירה של האחים המוסלמים.

שר החוץ האמריקאי, מרקו רוביו, כינה את האחים המוסלמים “האב הקדמון של הג’יהאדיזם המודרני”. למרות זאת, הצו שנחתם על ידי טראמפ נתפס בקרב מבקרים כ"מהוסס", כזה שנועד לסמן פעולה — אך לא באמת לבצע אותה.

הסיבה, לטענתם, ברורה: קטאר.

 

קטאר מממנת, מארחת ומגינה במשך שנים על בכירי האחים המוסלמים ועל מנהיגי חמאס. המנהיג הרוחני של הארגון, יוסף אל־קרדאווי, חי בה שנים רבות, וכך גם בכירי הנהגת חמאס — רובם מתגוררים בדוחא עד היום. בתמונה: הנשיא טראמפ והאמיר הקטארי שייח' תמים בן חמד אל-ת'אני במהלך פגישה בחדר הסגלגל בבית הלבן

 

קטאר — נותנת החסות הגדולה של האחים המוסלמים

קטאר מממנת, מארחת ומגינה במשך שנים על בכירי האחים המוסלמים ועל מנהיגי חמאס. המנהיג הרוחני של הארגון, יוסף אל־קרדאווי, חי בה שנים רבות, וכך גם בכירי הנהגת חמאס — רובם מתגוררים בדוחא עד היום.

ובכל זאת, הבית הלבן ממשיך לראות בקטאר “בת ברית אסטרטגית”.
בהצהרה חריגה שפורסמה לאחרונה, הודיע הממשל כי כל תקיפה על אדמת קטאר תיחשב בעיני ארצות הברית כאיום על שלום ארצות הברית עצמה — ניסוח נדיר המעיד על רמת מחויבות גבוהה ביותר.

המשמעות: בזמן שוושינגטון מדברת על מלחמה באחים המוסלמים, היא מעניקה הגנה כמעט מלאה למדינה המרכזית שמאפשרת לארגון להתקיים.

“אי אפשר להילחם בארגון כשהבית שלו מוגן”

מבקרי המהלך אומרים שהסתירה זועקת:
אי אפשר לנסות להגדיר את האחים המוסלמים כארגון טרור, ובאותו הזמן לחזק את קטאר — המדינה המרכזית שמספקת להם מימון, הגנה, לוגיסטיקה ותשתית תעמולתית.

לטענת מומחים, קטאר פועלת באופן עקבי להרחבת השפעתה בארצות הברית:
• השקעות של מאות מיליוני דולרים בחברות אמריקאיות
• לוביזם פוליטי אגרסיבי בשני צדי הקשת
• מימון מג בחלק ממוסדות ההשכלה הגבוהה המובילים בארה"ב
• בעלות והשפעה בכלי תקשורת מרכזיים, ובראשם רשת "אל־ג'זירה"

לדברי מומחים, קטאר “קנתה” את מעמדה כשותפה אסטרטגית — ובכך גם חסינות מפני ביקורת של ממשל טראמפ.

בסיס אל־עודיד: עמוד התווך של הברית

אחד הגורמים המרכזיים התומכים בברית האמריקאית־קטארית הוא בסיס חיל האוויר האמריקאי "אל־עודיד", המשמש נקודת מפתח בפריסת הכוחות במזרח התיכון.

אבל מומחים מציינים כי גם מדינות אחרות במפרץ — כמו בחריין, איחוד האמירויות וסעודיה — היו יכולות לארח את הבסיס.
קטאר, לטענתם, מנצלת את תפקיד “המתווכת הבלתי־נמנעת” כדי להלבין את תפקידה הכפול:
מצד אחד אירוח כוחות אמריקאיים, מצד שני מתן מקלט לתנועות אסלאמיסטיות רדיקליות.

המתווכת של חמאס — וגם המגינה שלו

קטאר שימשה ערוץ מרכזי בהסכמות להפסקת האש ושחרור חלק מהחטופים ב־2023.
אך באותה נשימה, היא מאפשרת למנהיגי חמאס לנהל את הארגון בבטחה מירושלים, קהיר או רמאללה.

כך, לדברי מבקרי המדיניות, הנסיכות מצליחה “לשחק בשני המגרשים”:
• להציג עצמה כמתווכת הומניטרית
• להמשיך לארח ולממן את מנהיגי הארגון שמבצע פיגועים

קטאר באקדמיה — “רכישת השפעה בקנה מידה חסר תקדים”

אחת הביקורות החריפות עוסקת בתרומות הענק שקטאר מעבירה לאוניברסיטאות בארצות הברית — יותר מכל מדינה אחרת.
לפי מומחים, מימון זה הוביל לכך שמחלקות ללימודי המזרח התיכון במוסדות מובילים הפכו לזירות השפעה פרו־קטאריות ולעיתים אנטי־מערביות ואנטי־ישראליות.

לדבריהם, קטאר הצליחה לקדם באקדמיה אידיאולוגיות המשרתות את מטרותיה — בידיעה כי שוק הדעות האמריקאי פתוח להשפעה חיצונית.

“למה טראמפ מהסס?”

מבקרי הצו החדש טוענים שאם טראמפ היה באמת מעוניין למגר את האחים המוסלמים, הוא היה צריך להתחיל במדינה שמעניקה להם חסות — לא בארגון עצמו.

הם טוענים שהצו הנוכחי “מחוויר” מול ההשפעה הקטארית האדירה על קובעי המדיניות בוושינגטון, ומזהירים שהסתירה הזו עלולה לא רק לשתק את המאבק בטרור — אלא גם לערער את יציבותה האסטרטגית של ארצות הברית.

לדבריהם, אם טראמפ לא יחזק את הצו, ירחיב אותו ויפעל ישירות נגד פעילות הארגון בקטאר — הוא יוכיח שהממשל לא מסוגל להשתחרר מההשפעה הפוליטית, הכלכלית והאקדמית של דוחא.