
התזכיר, שנחתם בידי מנהל שירותי ההגירה והאזרחות, ג'וזף אדלו, טוען שבתקופת ביידן “מהירות וכמות הועדפו על פני בדיקה קפדנית”. לדבריו, קיימים “כשלים” בתהליך הקליטה – ולכן יש לבצע בחינה מחדש של כל הבאים.
ארגוני הסיוע לפליטים דוחים את הטענה מכל וכל. לדבריהם, פליטים הם מן האנשים שעוברים את תהליכי הבדיקה הארוכים, המחמירים והמקיפים ביותר בעולם. רבים ממתינים שנים ארוכות, עוברים ראיונות חוזרים, מספקים מסמכים ומחכים לאישור — ורק אז זוכים למקום בתוכנית ההתיישבות מחדש של ארצות הברית.
לאחר הגעתם, רבים מהם בונים חיים חדשים: מוצאים עבודה, מצטרפים לקהילות, ולרוב גם מגישים בקשה להביא קרובי משפחה שנותרו מאחור. כעת, כל זה עומד תחת איום.

התזכיר, שנחתם בידי מנהל שירותי ההגירה והאזרחות, ג'וזף אדלו, טוען שבתקופת ביידן “מהירות וכמות הועדפו על פני בדיקה קפדנית”. לדבריו, קיימים “כשלים” בתהליך הקליטה – ולכן יש לבצע בחינה מחדש של כל הבאים.
פליט סורי שהגיע בתקופת ביידן סיפר לאי־פי כי הוא ומשפחתו שמעו על המדיניות החדשה בתחושת הלם. “זה עדיין חלום להיות באמריקה”, אמר. “אבל אם יתחילו לשלוח אנשים בחזרה — אין שם זכויות, אין אפשרויות כמו כאן”.
משפחתו ברחה מסוריה בתחילת מלחמת האזרחים וחיה בלבנון במשך כמעט עשור עד שאושרה בקשתם. “זה היה רגע של אושר עצום כשהגענו לכאן”, אמר. כעת, אף אחד מבני המשפחה עדיין לא קיבל מעמד של תושב קבע — והחשש גובר.
התזכיר קובע שהבדיקה תחול גם על מי שכבר קיבל מעמד תושב קבע, וכי הנפקת מעמדי תושבות קבע חדשים לפליטים שהגיעו בתקופת ביידן תוקפא עד להודעה חדשה.
ארגוני הסיוע לפליטים מזהירים שהמשימה “כמעט בלתי אפשרית”. בדיקה חוזרת של nearly 200 אלף תיקי פליטים תדרוש משאבים אדירים ותיצור עומס חסר תקדים על מערכות ההגירה.
האגודה האמריקאית של עורכי הדין להגירה כינתה את המהלך “בזבוז משווע של משאבים פדרליים”. בהודעתה נטען כי הוא מערער את העיקרון הבסיסי שלפיו החלטות ממשלת ארצות הברית אמורות להיות סופיות ואמינות. “במקום לכבד את מחויבויותינו החוקיות והמוסריות, הממשל זורע פחד ומערער את אמון הציבור במוסדותיו”, נכתב.
גם הוועדה הבינלאומית להצלה גינתה את המדיניות בחריפות. “המדיניות הזו תגרום לטראומה חוזרת לאנשים שכבר שרדו זוועות בלתי נתפסות והמתינו לעיתים עשרות שנים להזדמנות להתחיל מחדש”, נמסר.
משרד לביטחון המולדת, מנגד, תומך בתוכנית. דוברת המשרד, טרישיה מקלוכלין, מסרה כי התוכנית חיונית כדי “להבטיח שמי שנמצא בארצות הברית הוא מי שבאמת ראוי להיות כאן”, והאשימה את ממשל ביידן בכך שהתעלם מהבדיקות המעמיקות הנדרשות.
היעדר המידע הרשמי בציבור רק מגביר את החרדה. אפגנים שהגיעו במסגרת תוכניות נפרדות — כגון מתורגמנים שסייעו לצבא האמריקאי — הביעו דאגה עמוקה לעתידם, אף שהבדיקה אינה אמורה לחול עליהם.
אחד מהם, כיום רופא ואב לארבעה ילדים המתגורר בסקרמנטו שבקליפורניה, אמר לאי־פי כי החדשות “הפילו עליו טראומה נוספת”. “עברנו הכול — מלחמה, פינוי, קליטה. עכשיו שוב אנחנו חוששים”.
אפגני נוסף, בן 26, שעבד במשך שלוש שנים כמתורגמן עם הכוחות המיוחדים של ארצות הברית וסייע בפינוי האמריקאי מאפגניסטן, אמר כי הוא “מבולבל ומודאג”.
“עברנו בדיקות אינסופיות לפני שקיבלנו את המעמד שלנו”, אמר. “עכשיו אנחנו לא יודעים מה יקרה”.
ארגוני הפליטים מזכירים כי ארצות הברית הייתה במשך עשרות שנים מנהיגת העולם בקליטת פליטים – ובזכות כך הפכה לבית עבור מיליוני אנשים. אך ממשל טראמפ, שכבר השעה בשנה האחרונה את תוכנית הפליטים וחתך את תקרת הכניסה ל־7,500 פליטים בלבד (ברובם לבנים מדרום אפריקה), ממשיך לצמצם את שערי הכניסה.
הם מזהירים כי ביטול אמון הפליטים במערכת האמריקאית ישפיע לא רק עליהם — אלא גם על מעמדה המוסרי והדיפלומטי של ארצות הברית.
כעת, עשרות אלפי משפחות יושבות בבית, ממתינות לבהירות — וחוששות שהזמן שלהן במדינה שמצאה להן מקלט עומד להסתיים.