מיליארדים בוזבזו לשווא: דו"ח חדש חושף כישלון מערכתי בחינוך בדרום קליפורניה

מאות מיליוני דולרים מוזרמים מדי שנה למערכת החינוך של דרום קליפורניה, אך מבחני ההישגים מצביעים על תמונה עגומה: התלמידים כמעט אינם משתפרים, בעוד התקציבים תופחים בקצב מהיר. כעת, מחקר חדש של קרן ריזון חושף כיצד מבנה ההוצאות, ולא רק גובהן, הוא שהופך את מערכת החינוך של קליפורניה לבלתי יעילה ומדולדלת.

המאבק על תקציבים התחדש לאחרונה כאשר 32 מחוזות חינוך — בהם לוס אנג'לס ואנהיים — הצטרפו למסע “אנחנו לא יכולים לחכות”, יוזמה של איגוד המורים בקליפורניה. הקמפיין דורש עוד משאבים לצמצום כיתות, תוספת יועצים ואנשי מקצוע לבריאות הנפש והוצאות נוספות.

אך המחקר טוען כי האבחנה ש"בתי הספר לא ממומנים מספיק" פשוט אינה נכונה — ולמעשה, הכסף אינו מגיע למוקדי הלמידה.

 

קליפורניה הייתה בשני העשורים האחרונים המדינה שהגדילה הכי הרבה את הוצאות החינוך מכיתה א' ועד י"ב. באופן טבעי, ניתן היה לצפות לשיפור חד בהישגים — אך התוצאות מספרות סיפור אחר לגמרי.

 

זינוק חד בתקציבים — שיפור זעום בלמידה

בין 2002 ל־2023 עלה המימון הממוצע לתלמיד בקליפורניה מ־14,526 דולר ל־25,941 דולר — עלייה של כמעט 79% במונחים ריאליים.

במחוזות הדרומיים המובילים ההוצאה גבוהה אף יותר:
• לוס אנג'לס המאוחד — 27,073 דולר לתלמיד
• סנטה אנה המאוחד — 25,099 דולר
• סן ברנרדינו המאוחד — 24,881 דולר
• לונג ביץ' המאוחד — 22,379 דולר
• קורונה־נורקו המאוחד — 18,321 דולר

קליפורניה הייתה בשני העשורים האחרונים המדינה שהגדילה הכי הרבה את הוצאות החינוך מכיתה א' ועד י"ב. באופן טבעי, ניתן היה לצפות לשיפור חד בהישגים — אך התוצאות מספרות סיפור אחר לגמרי.

במבחני ההערכה הלאומית להתקדמות חינוכית (NAEP) בין 2003 ל־2024:
• מתמטיקה בכיתה ח' — ירידה בהישגים
• קריאה בכיתה ח' — שיפור קל בלבד
• מתמטיקה בכיתה ד' — שיפור צנוע
• קריאה בכיתה ד' — שיפור מתון, אך עדיין כמעט מחצית מהתלמידים לא מגיעים לרמת הבסיס

הפער בין ההוצאה לתוצאה מעורר שאלות קשות.

פחות תלמידים — יותר כוח אדם, פחות למידה

המחקר מצביע על בעיה מבנית חמורה: במהלך שני העשורים שבהם המערכת קיבלה תקציבים גבוהים יותר, מספר התלמידים ירד ב־317,253 — אך מספר העובדים שאינם מורים דווקא עלה ב־74,428.

התוספת כוללת יועצים, פסיכולוגים, עובדים סוציאליים, מנהלים ועוזרי הוראה — אך לא בהכרח מורים או אנשי הוראה ישירה.

החוקרים טוענים כי החינוך הציבורי בקליפורניה סטה ממטרתו המרכזית — לימוד מקצועות הליבה — והתרחב למערך שירותים קהילתיים רחב היקף. לדוגמה, המדינה מוציאה ארבעה מיליארד דולר על בתי ספר קהילתיים המעניקים שירותי בריאות, מרפאות משפטיות ותמיכה למשפחות. בעלי המחקר מדגישים כי השירותים הללו חשובים, אך אינם תחליף לשיפור ביכולות הקריאה והמתמטיקה.

חובות הפנסיה חונקים את המערכת

ממצא נוסף: חלק עצום מהתקציב לא מגיע כלל לכיתה.
בשנת 2023 הוציאו בתי הספר הציבוריים 4,900 דולר לתלמיד על עלויות פנסיה והטבות — עלייה של כמעט 135% מאז 2002.

הבעיה העיקרית: חובות פנסיה לא ממומנים.
ב־2024, מערכת הפנסיה של מורי קליפורניה נשאה חוב של 85 מיליארד דולר — יותר מכל תקציב החינוך השנתי של המערכת כולה.

המשמעות: חלק גדל והולך מהכנסות החינוך מופנה לתשלום התחייבויות עבר, ולא לשיפור ההוראה.

בניינים ריקים, תקציבים מבוזבזים

בין 2020 ל־2023 ירדה ההרשמה בכ־5.1% — אך כמעט אף בית ספר לא נסגר.
רק שבעה בתי ספר ציבוריים נסגרו בשנת הלימודים האחרונה, מספר נמוך בהרבה מהעשורים הקודמים והרבה מתחת למדינות בעלות מאפיינים דומים.

בתי ספר ריקים חלקית גורמים לבזבוז: תחזוקת מבנים גדולים עם מעט תלמידים מרוקנת תקציבים שהיו יכולים לשמש לתכניות תגבור, שיעורי עזר, או שכר משופר למורים מצטיינים.

עוד כסף? המחקר מזהיר: זה לא הפתרון

למרות הדרישות של איגודי המורים, הקרן מחוקרת קובעת:
המערכת אינה סובלת ממחסור תקציבי — אלא מניהול כושל של משאבים.

במקום להמשיך להזרים כסף, היא מציעה שלושה צעדים מרכזיים:

1. החזרת הדגש ללימודי ליבה ולמדידה אמיתית של הישגים

2. צמצום התחייבויות הפנסיה ושינוי מבנה ההטבות

3. סגירה של בתי ספר שאינם מנוצלים ושימוש יעיל יותר בתשתיות

הדו"ח מסכם כי קליפורניה משקיעה כיום יותר כסף מבכל נקודה בהיסטוריה — אך התוצאות אינן משקפות זאת.
“המשך השקעה במערכת תקועה לא יוביל לשינוי,” נכתב. “נדרשת רפורמה עמוקה באופן שבו בתי הספר מתפקדים ומוציאים את כספי הציבור.”