סוכני ההגירה הבטיחו לה הגנה — ושלחו אותה בחזרה למפלצת: כך קורבנות אלימות מגורשות ישירות לידי המתעללים

כרמן הצליחה לגרום לגירוש בעלה האלים מארצות־הברית. אך כאשר הגיעה לפגישת שגרה במשרדי ההגירה, היא נעצרה. חודשיים לאחר מכן, היא ובנה בן השמונה הושבו בכפייה למדינת מוצאה — ונחתו הישר אל הצפת זרועותיו של האיש שממנו נמלטה.

״ראיתי אותו בשדה התעופה והלב שלי צנח״, סיפרה בתצהיר לבית המשפט. ״הוא חיכה לי. הוא ידע שנוחזר. לא הייתה לי ברירה — לא היה לי לאן ללכת״.

מקרה זה הוא אחד ממספר סיפורים מצמררים הכלולים בתביעה פדרלית שהוגשה לאחרונה נגד ממשל טראמפ לשעבר. התביעה טוענת כי רשות ההגירה והמכס הפדרלית — ICE (Immigration and Customs Enforcement) — עצרה וגירשה קורבנות סחר בבני אדם, אלימות במשפחה ופשעים נוספים, תוך התעלמות מבקשות ויזה תלויות שנועדו להגן עליהם.

 

לדברי עורכי הדין, כבר בתחילת כהונת ממשל טראמפ בוטלה בפועל מדיניות ארוכת שנים שתפקידה היה להגן על קורבנות פשיעה הזכאים ל״הגנות מבוססות הישרדות״ — ובמיוחד על בעלי בקשות לויזת U (ויזה לקורבנות פשע שסייעו לרשויות אכיפת החוק). הקונגרס יצר מסלולים אלה כדי לעודד קורבנות מהגרים לדווח על פשיעה ולהרגיש בטוחים מפני גירוש. אולם לטענת עורכי הדין, המדיניות החדשה הפכה את הכלל — והפכה קורבנות למטרות.

 

שינוי מסוכן בכללי ההגנה על קורבנות

לדברי עורכי הדין, כבר בתחילת כהונת ממשל טראמפ בוטלה בפועל מדיניות ארוכת שנים שתפקידה היה להגן על קורבנות פשיעה הזכאים ל״הגנות מבוססות הישרדות״ — ובמיוחד על בעלי בקשות לויזת U (ויזה לקורבנות פשע שסייעו לרשויות אכיפת החוק). הקונגרס יצר מסלולים אלה כדי לעודד קורבנות מהגרים לדווח על פשיעה ולהרגיש בטוחים מפני גירוש. אולם לטענת עורכי הדין, המדיניות החדשה הפכה את הכלל — והפכה קורבנות למטרות.

״החוקים האלה נועדו להגן על כולנו״, אמר סרחיו פרס, מנכ״ל מרכז זכויות האדם והחוקה, המייצג את העותרים. ״המדינה מבטיחה הגנה בתמורה לשיתוף פעולה, אך המדיניות הזו מפרה את ההבטחה״.

שמה המלא של כרמן לא פורסם מטעמי בטחון.

סיפורים נוספים של שבירה וייאוש

קניה ג׳קלין מרלוס, תושבת פורטלנד במדינת אורגון, נעצרה בעת טיול משפחתי סמוך לגבול עם קנדה. היא קיבלה בעבר מעמד דחוי לאחר ששרדה איומים חמורים על חייה. למרות זאת, היא הוחזקה ארבעה חודשים במעצר במדינת וושינגטון עד ששוחררה לאחרונה.

יסניה רואנו, עוזרת הוראה ממדינת ויסקונסין ואם לתאומות, נמלטה מאל סלבדור לאחר שהייתה קורבן סחר. אף שהמתינה לאישור לויזת T (ויזה לניצולי סחר), סוכני ההגירה הודיעו לה שתיעצר — והיא בחרה לחזור למדינתה מחשש שבנותיה יצפו במעצרה.

אלפי נשים, ואפס הגנה

תחת המדיניות שהונהגה באותם שנים, סוכני הגירה אינם נדרשים לבדוק אם עצור הוא קורבן פשע או בעל בקשת הגנה בתהליך. לפי התביעה, רק אם מעצר יפגע ישירות בחקירה פעילה — תישקל דחייה.

כ־500 אלף מהגרים נמצאים כיום בהליך בקשה להגנות דומות, רובם ממתינים למסלול ויזת U. מאחר שהקונגרס מגביל את מספר הויזות השנתיות לעשרת אלפים בלבד, זמן ההמתנה עשוי להגיע ל־20 שנה.

דוברת משרד הביטחון הפנימי טענה מנגד כי ״כל מי שמגורש עבר הליך משפטי מלא ובעל צו גירוש סופי״.

חלום החופש — שהפך לסיוט

לפי התצהיר, כרמן הגיעה לארצות־הברית בשנת 2022 וביקשה מקלט. בקשתה נדחתה, והיא שכרה עורך דין שהגיש ערעור באופן שגוי — והערעור נדחה. בינתיים המשיכה להתייצב בכל פגישה עם ההגירה, בעוד האלימות מצד בעלה לשעבר גוברת.

״פחדתי מכל פגישה, אבל אף פעם לא העזתי להיעדר״, סיפרה.

לבסוף היא הגישה בקשה לויזת U — ובמקביל גילתה שבעלה גורש. היא האמינה שהשתחררה מהסיוט. אך זמן קצר לאחר מכן, זומנה שוב לפגישה בשירותי ההגירה — ושם נעצרה.

חי בשבי — בבית שלה

כיום, לדבריה, היא חיה תחת שליטה מוחלטת. הוא לקח את דרכוניה, היא צריכה לבקש רשות לעזוב את הבית, לתת דיווחים שוטפים, ובסוף כל יום מחרים את הטלפון שלה ובודק אותו.

״אני אף פעם לא יודעת מה יעורר את זעמו״, אמרה. ״אנחנו חיים בפחד מתמיד״.