
ביום ראשון הוגשה בבית המשפט הפדרלי בסן חוזה תביעה שמבקשת לבטל את החוק שחתם עליו המושל גווין ניוסום באוקטובר. החוק מקים "משרד לזכויות אזרח" בתוך מערכת החינוך, שתפקידו לעזור לבתי ספר לזהות ולמנוע אנטישמיות - והוא ייכנס לתוקף בינואר הקרוב.
אבל לפי התובעים - בהם ארגון 'הוועדה האמריקאית-ערבית למאבק באפליה' ו'מחנכים למען צדק לפלסטין' מלוס אנג'לס, הניסוחים הכלליים בחוק גורמים לכך שמורים לא יודעים מה מותר ומה אסור ללמד.

מושל קליפורניה גווין ניוסום
"המורים פשוט מצנזרים את עצמם באופן גורף, כי הם לא יודעים מה עשוי להיחשב הפרה", אומרת עורכת הדין ג'נין יונס, שמובילה את המהלך. לדבריה, ההיעדר המוחלט של הגדרות או גבולות ברורים בחוק יוצר אפקט מצנן ומסוכן: "החוק לא אומר מהי אנטישמיות, אבל כן רומז שמי שמעביר שיעור שכולל ביקורת על מדינת ישראל או על ציונות - עלול להיחשב כמי שמפלה תלמידים יהודים. זה פשוט לא ברור, וזה מפחיד".
החוק גם קובע שכל תוכן לימודי חייב להיות "מדויק מבחינה עובדתית", מה שנתפס אצל חלק מהמורים כניסיון להכניס מסננת פוליטית על תכנים שנויים במחלוקת. "זה ניסוח שנשמע תמים, אבל הוא עלול לחסום כל חומר שעוסק בסכסוך הישראלי-פלסטיני מזווית שאינה פרו-ישראלית", אמר אחד המורים.
גם קבוצת הורים מצטרפת לתביעה, מתוך חשש שילדיהם לא ייחשפו ל"עובדות" ולפרשנויות שונות על מה שמתרחש במזרח התיכון. "זה לא רק עניין של מורים", אומרת אחת האימהות. "מה עם תלמידים שרוצים לדעת מה זו ציונות? או מה פלסטינים חווים בעזה? ברגע שיש חוק שמעורר פחד - השיח נפגע, הלימוד נפגע, והסקרנות של הילדים נחסמת".
מנגד, תומכי החוק מדגישים שהוא נחקק בתגובה אמיתית לעלייה מדאיגה באירועים אנטישמיים בבתי ספר. לפי הליגה נגד השמצה (ADL), בשנת 2024 דווחו 860 מקרי אנטישמיות בבתי ספר שאינם יהודיים - ירידה של 26% מהשנה הקודמת, אך עדיין כמעט כפול מהנתונים של 2022.
העותרים אינם מתנגדים למאבק באנטישמיות, לטענתם לפחות, אבל מתעקשים שצריך לעשות זאת בזהירות: "אפשר להילחם בשנאה בלי לחנוק את השיח. אי אפשר לדרוש ממורים ללמד מורכבויות - ואז להפחיד אותם שהם יעמדו לדין אם הם יגידו משהו שלא נוח לשלטון".