
ההריסה יוצאת לדרך בעקבות החלטת ועדת הבניין והבטיחות של עיריית לוס אנג'לס מ־19 באוגוסט, שהכריזה שישה מבנים במתחם כ"מטרד ציבורי". היוזמה לקדם את ההריסה הובלה בידי חבר המועצה אדרין נזריאן, לאחר שנים של קפאון תכנוני ותלונות ציבוריות על סכנות בטיחות.
"הנכסים האלה היו כתם על הקהילה במשך יותר מעשור," אמר נזריאן. "מבנים נטושים מזמינים פעילות עבריינית. ראינו פריצות, שריפות, שימוש בסמים ואלימות. הגיע הזמן לסיים את זה."
לדבריו, הריסת המבנים היא צעד ראשון בדרך להתחדשות:
"הריסה זו תנקה את הקרקע ותאפשר פיתוח חיובי שהשכונה ראויה לו."
עו"ד פרד גיינס, המייצג את בעלי המתחם, חברת פייב פוינטס־צ'רלס, הדגיש שהעיר אינה מבצעת את העבודות:
"הבעלים הם אלה שמממנים ומבצעים את ההריסה. העיר אינה חלק מהפעולה המעשית."

"וואלי פלאזה" היה במשך עשורים מרכז קניות הומה, שעוגן בידי רשת סירס והציע עשרות חנויות. רבים מהתושבים זוכרים אותו כמרכז החיים החברתיים בעמק סן פרננדו. ההידרדרות החלה בשנות ה־90, לאחר שינויי שוק משמעותיים ורעידת האדמה של 1994, שגרמה לנזקים רבים. חלק מהעסקים מעולם לא שבו.
וולטר הול, תושב האזור זה ארבעה עשורים, אמר:
"השכונות מסביב נרגשות. שנים אנחנו רואים את המבנים המוזנחים האלה מתפוררים. אנחנו מקווים לפיתוח איכותי כמו בפרויקט נור־הוליווד ווסט."
תושבת נוספת, ג'ניפר קלארק, המתגוררת כקילומטר מהמקום, ציינה:
"אני כמעט כולי התרגשות. זו תחושה שסוף סוף משהו זז."
"וואלי פלאזה" היה במשך עשורים מרכז קניות הומה, שעוגן בידי רשת סירס והציע עשרות חנויות. רבים מהתושבים זוכרים אותו כמרכז החיים החברתיים בעמק סן פרננדו.
ההידרדרות החלה בשנות ה־90, לאחר שינויי שוק משמעותיים ורעידת האדמה של 1994, שגרמה לנזקים רבים. חלק מהעסקים מעולם לא שבו.
בתחילת שנות ה־2000 הוצג חזון להקמת מתחם מגורים, מסחר ופנאי מודרני, ובעלי החנויות פונו — אך הפרויקט נתקע, קרקעות החליפו ידיים והשטח נותר לעזובה.
סגירת סירס ב־2019 סימנה נקודת שפל נוספת. שורות של חלונות מהודקים בקרשים, גרפיטי, פריצות וקריאות דחופות לכבאים הפכו לשגרה.
שנות ההזנחה הפכו את המקום לפופולרי בצילומי קולנוע וטלוויזיה. המתחם שימש רקע לסצנות דיסטופיות ועולמות פוסט־אפוקליפטיים — מה שסיפק הכנסה מסוימת לבעלים, אך העמיק את הדימוי העגום בעיני התושבים.
למרות תחילת ההריסה, העתיד התכנוני של השטח אינו ברור. "אין עדיין תוכנית מוסכמת," אמר עו"ד גיינס. "המשאים־ומתנים והתכנון נמשכים."
תושבים מודאגים מחזרה על העבר — שורת הכרזות על "תקומה קרובה" שלא יצאו לפועל.
"אנחנו רוצים לראות פעולה בשטח, לא רק הבטחות," אמר הול.
רבים מצביעים על מתחם "נור־הוליווד ווסט", שנפתח ב־2019, כדוגמה. זהו מרכז משולב של מגורים, מסחר ופנאי שהחיה אזור סמוך והפך ליעד מרכזי.
"הלוואי ש'וואלי פלאזה' ילך באותו כיוון," אמר הול. "אבל עד שנראה ציוד בנייה ולא רק דחפורים להריסה — נחכה ונראה."
סיפורו של "וואלי פלאזה" הוא תזכורת לכך שגם פרויקטים עם תמיכה ציבורית רחבה יכולים להתקע שנים בגלל שינויים כלכליים, קשיים משפטיים ואתגרים רגולטוריים.
עבור תושבי צפון הוליווד, ההריסה אינה סוף — אלא התחלה זהירה:
סגירת דלת על עידן של הזנחה, ופתיחה של דלת אחרת — שעדיין לא ברור מה יעמוד מאחוריה.