הציוצים, שנכתבו לכאורה בחשבונה האישי, מעלים ביקורת על מספר ההרוגים הפלסטינים במהלך מבצע החילוץ, ואף כוללים התייחסות תומכת בבית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג ובאפשרות להעמיד את ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו לדין בגין פשעי מלחמה.
הפרסום הראשון, שעליו התבסס הפוסט הוויראלי של משתמש הרשת בן בדג’ו, מציג לכאורה תגובה של סליווה לאירוע מיום 8 ביוני 2024 – המבצע שבו שחררו לוחמי צה"ל את החטופים נועה ארגמני, אלמוג מאיר ג’אן, אנדריי קוזלוב ושלומי זיו, שנחטפו מפסטיבל נובה ב־7 באוקטובר 2023.
על פי דיווחים פלסטיניים, יותר מ־200 בני אדם נהרגו במהלך המבצע. ישראל העריכה את מניין ההרוגים בכ־100, מהם רובם מחבלים.
בציוץ שיוחס לה נכתב: “אז עוד מאתיים הרוגים ובכל זאת מוחאים כפיים להצלחה? אנחנו חיים בזמנים מבלבלים ומגעילים.”
בפרסום אחר, הביעה סליווה צער על כך שראש הממשלה נתניהו "לא הועמד לדין מוקדם יותר" בבית הדין הפלילי הבינלאומי (ICC) – גוף שהודיע באותה תקופה כי ישקול להוציא צווי מעצר נגד נתניהו ושר הביטחון לשעבר יואב גלנט. ההליך זכה אז לגינוי נרחב מצד ישראל וארצות הברית.
הציוצים, שנכתבו לכאורה בחשבונה האישי, מעלים ביקורת על מספר ההרוגים הפלסטינים במהלך מבצע החילוץ, ואף כוללים התייחסות תומכת בבית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג ובאפשרות להעמיד את ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו לדין בגין פשעי מלחמה.
כאשר נשאלה על ידי גולשים אם הפוסטים אכן שלה, סליווה לא הכחישה. הפוסטים המקוריים הוסרו, אך צילומי המסך שלהם הופצו במאות שיתופים.
בן בדג’ו קרא לקמפיין של סליווה להגיב, וכתב: “קרטיס סליווה חייב הסבר מיידי לציבור. האם אלה עמדות שהוא חולק עם רעייתו?”
נכון לשעת פרסום הכתבה, לא נמסרה תגובה רשמית מננסי או מקרטיס סליווה.
הסערה מציבה את קרטיס סליווה בעמדה עדינה במיוחד. מייסד ארגון "המלאכים השומרים" (Guardian Angels) בנה לאורך השנים תדמית של לוחם למען ביטחון הציבור ותומך נלהב בישראל. הוא התחייב להרחיב את לימודי השואה בבתי הספר העירוניים והדגיש את פעילות ארגונו בהגנה על שכונות יהודיות בתקופות מתוחות, בהן מהומות קראון הייטס בשנת 1991.
כעת, חשיפת ההתבטאויות של אשתו מציבה סימן שאלה סביב האותנטיות של דימויו הפרו־ישראלי. במטה הקמפיין מודעים לנזק האפשרי בקרב קהל הבוחרים היהודי בעיר – אחד הציבורים המשפיעים ביותר בבחירות המקומיות.
הפרשה מתרחשת בעיצומו של מירוץ משולש לראשות העיר, שבו מתמודדים קרטיס סליווה, המועמד העצמאי אנדרו קואומו, והסוציאליסט הדמוקרטי זוהראן ממדני. הסקרים האחרונים מצביעים על מאבק צמוד בין קואומו לממדני, כאשר סליווה נחשב למועמד "מפריע" שעשוי לפצל את קולות הימין.
ממדני עצמו עומד במוקד ביקורת מתמשכת על רקע הצהרותיו נגד ישראל, ובהן קריאה לכבד את צווי המעצר שהוציא בית הדין הפלילי הבינלאומי נגד נתניהו. עמדה זו עוררה זעם בקהילה היהודית המקומית.
בדיון פומבי שנערך לאחרונה תקפו סליווה וקואומו את ממדני על דבריו, אך כעת נאלץ סליווה להגן על עצמו – ועל משפחתו.
סליווה, דמות צבעונית ותקשורתית, התמודד בעבר עם ביקורת חריפה על עברו, כולל הודאתו בשנות ה־90 כי ארגון "המלאכים השומרים" ביים כמה ממבצעי ההצלה שדווחו בזמנו בתקשורת. הסערה הנוכחית עלולה לערער עוד יותר את אמינותו בציבור, דווקא כאשר ניסה למצב עצמו כאופציה מוסרית ונקייה מול מתחריו.
עבור בוחרי ניו יורק היהודים, ההתפתחויות האחרונות הופכות את הבחירות למסובכות עוד יותר. בעוד שממדני מזוהה עם עמדות אנטי־ישראליות מובהקות, סליווה – שנחשב עד כה חלופה ידידותית לקהילה – נאלץ כעת להתמודד עם ביקורת מבית.
מולו ניצב אנדרו קואומו, לשעבר מושל ניו יורק, שמנסה לבנות מחדש את אמון הציבור לאחר פרשיות עבר, אך עשוי להיתפס כבחירה היציבה ביותר בקרב הקהל היהודי המתון.
האם קרטיס סליווה חולק את עמדותיה של אשתו? ואם לא – מדוע הוא שותק? האם התמיכה בישראל שהציג לאורך הקמפיין נובעת מהשקפת עולם אמיתית או משיקול פוליטי בלבד?
בניו יורק, שבה הקהילה היהודית מהווה כוח פוליטי משמעותי, שאלות אלו עלולות להיות גורליות למועמדותו.
הפרשה של ננסי סליווה היא תזכורת עכשווית לעוצמתן של רשתות חברתיות: פוסט אחד ישן, גם אם נשכח, עלול להפוך לכלי נשק הרסני במערכת בחירות.