בהצבעה של ארבעה בעד ואחת נגד, הורתה המועצה ליועץ המשפטי של המחוז להכין הצהרת מצב חירום רשמית, שתאפשר גיוס כספים פרטיים והאצת סיוע כלכלי למשפחות מהגרים שנפגעו, פיגרו בתשלומי שכר הדירה ונמצאות בסכנת פינוי. ההכרזה עשויה גם לאפשר גיוס סיוע מערים שכנות ומממשלת מדינת קליפורניה, כדי להגדיל קרנות תמיכה בשוכרים ובסיוע משפטי.
המפקחות לינדזי הורבת', הילדה סוליס, ג'ניס האן והולי מיטשל הצביעו בעד. יושבת ראש המועצה, קתרין ברגר, הצביעה נגד. נוסח ההכרזה יובא לאישור סופי בישיבת המועצה הבאה, שתתקיים ב־14 באוקטובר.
שימוש במצב חירום במחוז ננקט בעבר רק באירועים קיצוניים – לאחר השריפות באלטדנה ובפליסיידס בינואר, במשבר חסרי הבית, ובתקופת מגפת הקורונה. אך החלת סמכויות חירום על רקע פשיטות הגירה היא תקדימית, ועלולה לעורר עימות משפטי מול ממשל טראמפ.
המפקחת האן הסבירה כי לפי חוות דעת של היועץ המשפטי, ניתן להכריז על מצב חירום כאשר קיימת "סכנה קיצונית לאנשים או לרכוש" – תנאי שלדבריה מתקיים במקרה זה.
"זה בדיוק מה שקורה עכשיו," אמרה. "פשיטות רשות ההגירה מציבות אנשים וילדיהם בסכנה חמורה. חשוב שנאמר לקהילת המהגרים שלנו: אנחנו אתכם במצב החירום הזה."
עם זאת, יועצים משפטיים הביעו חשש שהמהלך חורג מהמקרים הקלאסיים של מצבי חירום – כמו אסונות טבע, שריפות, שיטפונות או מגפות.
המפקחת ברגר, שהתנגדה להצעה, אמרה: "סביר להניח שניתקל בעתירות. אני מעדיפה להקצות ישירות עוד כספים לקרנות סיוע בשכר דירה מאשר להכריז על מצב חירום."
עשרות תושבים פנו למועצה וסיפרו כי הם מפחדים לצאת מבתיהם. אחדים דיווחו כי ראו תושבים נמלטים מפני סוכני רשות ההגירה בפארק מקארתור, אחרים ציינו עדים לפשיטות בערים סמוכות, ובהן גרדנה.
עשרות תושבים פנו למועצה וסיפרו כי הם מפחדים לצאת מבתיהם. אחדים דיווחו כי ראו תושבים נמלטים מפני סוכני רשות ההגירה בפארק מקארתור, אחרים ציינו עדים לפשיטות בערים סמוכות, ובהן גרדנה.
"זהו רגע של משבר – מצב חירום אמיתי," אמרה מאיה דניאלס, מתמחה למדיניות בקואליציה טרנסלטינה. "משפחות שאיבדו את מקור הכנסתם בשל הפשיטות זקוקות לתמיכתכם כדי שיוכלו להישאר בבתיהן."
אלואיזה גלינדו, נציגת ארגון "ברית הקליפורנים לצדק קהילתי", הוסיפה: "זהו חוב מוסרי שלנו להתערב ולהגן על שכנינו. אנחנו חייבים לוודא שיש להם את המשאבים הדרושים כדי לשרוד."
הורבת', שיזמה את ההצעה, אמרה כי פשיטות ההגירה גרמו לפגיעה אנושה בכלכלה המקומית, לאובדן הכנסות בהיקף של כ־275 מיליארד דולר ולעיכובים לוגיסטיים משמעותיים ברחבי המחוז.
"אחד מכל שלושה תושבי מחוז לוס אנג'לס הוא מהגר," אמרה. "פשיטות ההגירה המתמשכות זרעו פחד, פירקו משפחות והשפיעו על מרקם החיים והכלכלה שלנו."
המפקחת סוליס הוסיפה כי שכונות רבות – במיוחד אלו בעלות אוכלוסייה לטינית – נראות כיום כ"עיירות רפאים".
"מספיק ללכת למרכז העיר כדי לראות חנויות ריקות ובתי עסק סגורים," אמרה. "אני תומכת בהצעה, ואנו חייבים להקצות יותר משאבים כדי לסייע לקהילות הללו."
המהלך החריג של המחוז עלול להיתקל בהתנגדות משפטית מצד ממשל טראמפ, אך הוא משקף את תחושת הדחיפות בקרב מנהיגים מקומיים לנוכח משבר שהפך מחברתי וכלכלי גם להומניטרי.
פשיטות ההגירה התגברו מאז תחילת כהונתו של הנשיא טראמפ, שהבטיח לגרש את "הגרועים שבמהגרים הבלתי חוקיים" ולהוביל את מבצע הגירוש ההמוני הגדול בתולדות ארצות הברית.
בממשל טוענים כי המעצרים מכוונים ל"עבריינים מסוכנים", אך בפועל נעצרים גם מהגרים ותיקים שחיים במחוז זה עשרות שנים, עובדים בבנייה, במסעדות או בשירותים – ומגדלים משפחות בדרום קליפורניה. הצעדים הללו עוררו התנגדות נרחבת בקרב ארגוני זכויות אדם, איגודי עובדים ואף בקרב מחוקקים רפובליקנים מקומיים.
הצהרת מצב החירום עשויה להוות צעד ראשון לקראת הטלת הקפאה זמנית על פינויים, אם כי הדבר אינו נכלל בהצעה שאושרה השבוע. היועץ המשפטי של המחוז המליץ על חלופות, בהן הגדלת קרנות סיוע בשכר דירה, אך הזהיר מפני השלכות לא צפויות – כמו הצורך של מהגרים שאינם מתועדים להצהיר על מעמדם כדי לקבל עזרה.
המשבר במחוז לוס אנג'לס הוא ביטוי מקומי לעימות הלאומי הרחב בין ממשל טראמפ לבין ערים ומדינות "מקלט", המתנגדות למדיניות ההגירה הנוקשה של הממשל. ההכרזה על מצב חירום מסמנת הכרה בכך שהפשיטות אינן רק סוגיה ביטחונית – אלא משבר חברתי וכלכלי עמוק המאיים על יציבות הקהילות.
ב־14 באוקטובר צפויה המועצה להצביע אם לאשר סופית את ההכרזה. אם תאושר, תהיה זו הפעם הראשונה בהיסטוריה של מחוז לוס אנג'לס שבה מצב חירום יוכרז בעקבות פעולות הגירה – מהלך שעשוי לשנות את מערכת היחסים בין השלטון המקומי לממשל הפדרלי ולהוות תקדים משפטי משמעותי.