השטח, שגודלו 32 דונם, שוכן בין שלוש קהילות עשירות – וודלנד הילס, הידן הילס וקלבסאס – המאוכלסות במפורסמים רבים, בהם ראפרים, ספורטאים ובני משפחת קרדשיאן. האזור, שנודע בגבעות הירוקות ובשקט היחסי שלו, הפך ליעד מבוקש למי שמבקשים פרטיות מחוץ לסואן של לוס אנג'לס.
מחירי הבתים שם עולים לעיתים קרובות על 10 מיליון דולר. לכן, כאשר התפרסם כי המשתלה תוסב לבית עלמין, החלו התושבים להתארגן נגד המהלך, תוך שהם מעלים טענות על פגיעה באופי הקהילה, בעיות תחבורה וחשש פסיכולוגי ממגורים סמוך לבית עלמין.
התושבים המקומיים שכרו את משרד עורכי הדין "ראסקין טפר סלואן" כדי להיאבק בפרויקט. ביום שני האחרון שלח המשרד מכתב למחלקת התכנון של לוס אנג'לס, ובו דרש מהעיר לבחון את התוכנית לפני מתן אישורי הבנייה.
אהרון גרין, דובר מטעם היזם, אמר: "אנחנו מבינים שמדובר בשינוי משמעותי לשכונה. בכוונתנו להיות שכן טוב, ואנו מצפים לדיאלוג פתוח ככל שנתקדם". לדבריו, בית העלמין יתוכנן בסגנון גן שלו, עם גדרות חיצוניות, קירות פרטיות, ומבנים מוגבלים – מתקן אחסון וחלל לטקסי זיכרון. כל ההנצחות יתקיימו בשעות היום בלבד.
גרין הדגיש כי הקרקע כבר מסווגת לשימוש כבית עלמין "על פי זכות", ולכן אין חובה לקיים הליך שימוע ציבורי.
"דיגניטי ממוריאל מנסה להתחמק מתהליך ציבורי ומבדיקה סביבתית עבור בית העלמין הענק שלהם," אמר עו"ד סקוט ג'יי טפר, המייצג את התושבים. "למרות חודשים, אם לא שנים, של תכנון פנימי, החברה לא הציגה תוכנית אחת בפני התושבים, בתי העסק או בתי הספר באזור"
עבור התושבים המתנגדים, ההסבר הזה אינו מספק. עיריית הידן הילס פרסמה עדכון שבו ציינה כי הנכס נמצא מחוץ לתחום ההשפעה שלה, ולכן אין בכוונתה לקיים הליך ציבורי.
במכתב עורכי הדין נטען כי אין לאשר את התוכנית באופן אוטומטי, אלא לחייב את היזם בהליך ביקורת סביבתית מחמיר (CEQA), שיבחן את ההשפעות האפשריות על התנועה, איכות הסביבה והקהילה.
"דיגניטי ממוריאל מנסה להתחמק מתהליך ציבורי ומבדיקה סביבתית עבור בית העלמין הענק שלהם," אמר עו"ד סקוט ג'יי טפר, המייצג את התושבים. "למרות חודשים, אם לא שנים, של תכנון פנימי, החברה לא הציגה תוכנית אחת בפני התושבים, בתי העסק או בתי הספר באזור".
לדבריו, התושבים אינם נוקטים בגישת NIMBY ("לא בחצר האחורית שלי"), אלא דורשים בחינה הוגנת ומלאה.
זהו לא הניסיון הראשון לפתח את השטח. כבר ב־1985 הציעה משפחת בואת'ינג להקים במקום מתחם הכולל 22 בנייני מגורים ומשרדים, מלון עם 200 חדרים וחניון ל־3,600 כלי רכב. ההתנגדות הציבורית הקשה הובילה לנטישת התוכנית.
ב־2017 עלו תוכניות חדשות – בית אבות בשטח של כ־5,500 מ"ר, 26 בתים צמודי קרקע ו־95 יחידות דיור נוספות. גם אז פרצו מחאות, והפרויקט נגנז.
"המשתלה לא יכלה להמשיך לפעול לנצח," אמר ברוס פרסון, מנכ"ל "בואת'ינג טרילנד פארמס". "השכנים הבהירו שאינם רוצים פרויקט מגורים גדול, ולכן חשבנו ש'דיגניטי ממוריאל' היא הקונה המתאים. בית עלמין ישפיע פחות על הקהילה".
כדי שהפרויקט יקבל אישור מזורז במסגרת סיווג "על פי זכות", עליו לעמוד בקריטריונים תכנוניים. גרין ציין כי התוכנית עומדת בדרישות – למשל, כל מבנה נוסף יהיה במרחק של לפחות 90 מטר מהבתים הסמוכים, ותוקם גדר ביטחון סביב הנכס.
עם זאת, ההתנגדויות ממשיכות להישמע. "איפה התהליך הציבורי?" כתבה תושבת בשם הלן צ'מל בפוסט שפרסם אתר Valley News Group.
לעומתה, היו גם קולות שתמכו בפרויקט. "השכנים יהיו הרבה יותר שקטים מהשכנים שהיו מגיעים אם התוכנית המקורית הייתה יוצאת לפועל", כתבה אליסון קני.
חברת "דיגניטי ממוריאל" צפויה להגיש את תוכניות הבנייה בחודש הבא. אם יאושרו, העבודות יחלו בשנה הבאה, ובית העלמין ייפתח בסוף 2026 או בתחילת 2027.
גרין ציין כי אף שאין חובה לקיים שימוע ציבורי, החברה תמשיך לשתף פעולה עם הקהילה. "בית עלמין הוא אחד השימושים הפחות פולשניים שניתן להציע לנכס כזה", אמר.
המאבק על עתיד המשתלה הוותיקה משקף את המתח בלוס אנג'לס בין פיתוח נדל"ן, שמירה על אופייה של השכונה וזכויות בעלי הקרקע. התושבים, שהשקיעו מיליונים ברכישת בתיהם, נחושים להיאבק כדי להבטיח את איכות חייהם – גם אם יריבם הוא אחד מספקי ההלוויה הגדולים בארצות הברית.