מוריס הייסטינגס, כיום בן 72, הורשע בשנת 1983 בתקיפה מינית וברצח של רוברטה ויידרמאייר, שנורתה למוות. הוא נידון למאסר עולם ללא אפשרות חנינה. התביעה טענה כי שני שוטרי משטרת אינגלווד וחוקר ממשרד התובע המחוזי בלוס אנג'לס היו מעורבים בבידוי הראיות שהובילו להרשעתו.
"לאף סכום כסף אין יכולת להחזיר לי את 38 השנים שנגנבו מחיי", אמר הייסטינגס בהצהרה שפרסם, "אבל ההסכם הזה מסמן סוף מבורך לדרך ארוכה מאוד, ואני מצפה להתחיל פרק חדש בחיי".
מוריס הייסטינגס זוכה מכל אשמה אחרי 38 שנים בכלא, וזכה כעת לפיצויים בסך 25 מיליון דולר
פרטי ההסדר המלאים לא פורסמו, ונציגי הנתבעים ועיריית אינגלווד סירבו להגיב לבקשות התקשורת.
הפיצוי הושג לאחר עשרות שנים שבהן המשיך הייסטינגס לטעון לחפותו. כבר בשנת 2000 ביקש לערוך בדיקות DNA על דגימות שנלקחו בגופת הקורבן, אך בקשתו נדחתה על ידי התביעה. רק בשנת 2021, כשהגיש בקשה רשמית ליחידת טוהר ההרשעות של התביעה המחוזית, נבדקו הדגימות - והבדיקות הוכיחו כי הזרע שנמצא בזירה לא שייך לו.
בשנת 2022, כשהיה בן 69, ביטל בית המשפט את הרשעתו לבקשת פרקליטים ותובעים כאחד. פרופיל ה־DNA שהופק מהדגימות הוכנס למאגר מדינתי והתברר שהוא שייך לקנת' פקנט, גבר שנעצר פחות משלושה שבועות לאחר הרצח באותו עשור, אך על עבירה אחרת. בעת מעצרו נמצאו ברשותו פריטים ששייכו לויידרמאייר, תכשיטים וארנק קטן, אך הוא לא נחקר כלל על הרצח. פקנט הורשע בהמשך במקרים אחרים של חטיפה חמושה ואונס, והפרטים דמו באופן מטריד לנסיבות רצח ויידרמאייר. הוא מת בכלא בשנת 2020, בזמן שריצה עונש על תיק אחר.
ב־2023 פסק שופט בקליפורניה כי הייסטינגס הוא "חף מפשע עובדתית" - מונח משפטי הקובע שהראיות מוכיחות באופן חד־משמעי כי לא היה מעורב בפשע.
כיום מתגורר הייסטינגס בדרום קליפורניה, שם הוא פעיל בקהילתו ובכנסייה המקומית. עורך דינו, ניק ברוסטין, הדגיש כי "משטרות ברחבי קליפורניה ובארצות הברית כולה צריכות להבין שיש מחיר כבד על כך שהן מאפשרות התנהלות כה חמורה להתרחש תחת אחריותן".