השופטת ליליאנה גונזלס מבית המשפט העליון של מחוז לוס אנג'לס ציינה את גילו הצעיר של און, את היעדר עברו הפלילי ואת העובדה שהוא מועסק במשרה מלאה – כגורמים שהצדיקו את מתן ההסטה, חרף התנגדות התביעה. הדיון התקיים בבית המשפט של שדה התעופה בלוס אנג'לס.
און עצמו לא הופיע בדיון, ולא נכח בבית המשפט מאז שהוגש נגדו כתב אישום באפריל. עוד קודם לכן פרסם העיתונאי העצמאי אריק לוואי תמונות שהעלו חשד כי און עזב את ארצות הברית והצטרף לצבא ההגנה לישראל.
עורך דינו של און, קווין גרס, סירב להתייחס לשאלות על שירותו הצבאי של מרשו. בצה"ל לא מסרו תגובה לפניית העיתון "לוס אנג'לס טיימס".
רוב הדיון בהסדר התקיים בלשכתה של השופטת גונזלס, הרחק מעיני הציבור. עורך הדין גרס טען כי חלק מהמידע על מרשו חייב להישאר חסוי משום שאון קיבל איומי מוות.
על פי תנאי ההסדר, און מחויב להתרחק מקמפוס UCLA, לבצע 50 שעות של שירות קהילתי ולהשתתף בהכשרה נגד אפליה. "המרשה שלי צעיר ורוצה להשאיר את הפרשה מאחוריו," אמר גרס לאחר הדיון.
און עצמו לא הופיע בדיון, ולא נכח בבית המשפט מאז שהוגש נגדו כתב אישום באפריל. עוד קודם לכן פרסם העיתונאי העצמאי אריק לוואי תמונות שהעלו חשד כי און עזב את ארצות הברית והצטרף לצבא ההגנה לישראל.
החלטת השופטת דמתה לנימוקים שהעלה משרד התובע המחוזי אשתקד, כאשר סירב להגיש כתבי אישום חמורים יותר בפרשה. גם הפעם הודגש כי נפגעי התקיפה סבלו מפציעות קלות בלבד.
עורך הדין גרס טען כי מרשו הושפע עמוקות ממעשי הטרור של חמאס ב־7 באוקטובר 2023, שבהם נרצחו כמעט 1,200 ישראלים ונחטפו 251. לדבריו, המחנה בקמפוס היה "פרו־חמאס".
בבקשה להסדר כתב גרס: "הוא ישראלי, יהודי ואכפת לו עמוקות מהנעשה בעולם. יש לו חברים ובני משפחה הנלחמים בישראל, וחברים שנרצחו ב־7 באוקטובר."
המקרה של און הוא האחרון שנותר מההליכים הפליליים הקשורים להתקפות על מחנה ההפגנה ב־UCLA. המשטרה עצרה בשנה שעברה כ־350 מפגינים הקשורים למחנות פרו־פלסטיניים באוניברסיטאות קליפורניה הדרומית וקליפורניה בלוס אנג'לס, אך ברוב המקרים לא הוגשו כתבי אישום.
ביולי קיבל נאשם נוסף בתקיפה ובהשלכת כינויי גנאי גזעיים גם הוא הסדר הסטת דין. במקביל, נמשך ההליך הפלילי נגד מפגין פרו־פלסטיני אחד.
האירועים ב־UCLA במאי 2024 נחשבים לאחד משיאי האלימות בקמפוסים האמריקניים מאז פרוץ מלחמת עזה. סרטונים מהזירה הציגו תוקפים רעולי פנים חמושים במוטות ובעצמים אחרים מכים את יושבי המחנה.
המתח סביב המחאות בעד ונגד ישראל נמשך באוניברסיטאות רבות ברחבי ארצות הברית, ולעיתים קרובות מוביל לעימותים עם כוחות הביטחון ועם סטודנטים בעלי עמדות מנוגדות.
המקרה של און מעורר דיון ציבורי נוקב על יחס מערכת המשפט לאלימות פוליטית. תומכי ההסטה טוענים כי צעירים ללא עבר פלילי זכאים להזדמנות שנייה, בעוד מבקרי ההחלטה סבורים שתקיפה על רקע פוליטי מחייבת ענישה חמורה יותר.
העובדה שאון משרת כיום, ככל הנראה, בצה"ל, מוסיפה ממד מורכב נוסף לפרשה, ומעלה שאלות על התמודדות עם אזרחים כפולים בין שתי המדינות.
הסדר ההסטה מסמן את סיום ההליך נגד און – כל עוד יעמוד בתנאיו. הפרתם עלולה להביא לחידוש ההליכים הפליליים.
הפרשה ממחישה את המורכבות שבה מתמודדות אוניברסיטאות ומערכת המשפט בארצות הברית עם סוגיות הנוגעות לסכסוך הישראלי־פלסטיני: שילוב של מחאות פוליטיות סוערות, גבולות חופש הביטוי, והקושי להבחין בין מחאה לגיטימית לאלימות אסורה.